עצה: העבירו זמן איכות עם האינטרנט שלכם

בסך הכל זאת היתה עוד הצגה מוצלחת של הפועל. התיישבנו, אני וקמע אנושי שבחרתי היטב (תפקדה מצויין במשחקים הקודמים), בציפיה לעוד משחק מותח שבו מנצחים ועולים לשלב הבא. מה, התרגלנו. ובאמת, ההתחלה היתה מצויינת. הפועל שלטה במשחק, הכדור האדום לא התקרב כמעט לרחבה האדומה, טועמה, אוסטרץ, אחת אפס.. בחיי, חוץ מזה שאנטבי לא הופעל משמאל – לא היו לי שום תלונות כלפי אף אחד, אפילו לא כלפי השופט. אלא שאז הבריקו כמה ברקים, ורוחות קרות איימו לקרוע את התריסים הרופפים ממקומם, כשערוץ 5 פלוס החדש-חדשני מקרטע איתן.

בלית ברירה עברנו לערוץ 2, ואיתו גם נותרנו. ואז שמנו לב מה הפסדנו במשך כל הזמן בו בילינו בשלווה הדיגיטלית-יוקרתית של הערוץ הנוצץ: פרסומות. פרסומות שפלות, קופצניות, מאיימות, חודרניות. כמה שנאנו אותן פתאום. יותר מאי-פעם. פרסומות כאלה שמתחילות באמצע מהלך של בכר כדי להשתלב בול לתוך הדברים של אוחנה. לא, הן לא היו שם בערוץ הפלוס, הערוץ החדש, הערוץ בתשלום. רק לדלת העם, רק למי שאין לו כרטיס חכם ומנוי לערוץ החדש, רק להם לכלכו את המסך ברכבי שטח. זיפזפתי שוב כדי להאמין.

גם באינטרנט: או כסף, או פרסומות

לערוצי הכבלים אסור לשדר פרסומות בשידורים, וערוץ 2, שהבין כבר מזמן שאי אפשר לחתוך משחקים באמצע, רק מטריד אותם מהצד. הוא עושה את זה בערך כמו הפלאשים באינטרנט, שמכסים לך את מה שאתה מנסה לקרוא כדי לדחוף לך מוצר. אבל לפחות באינטרנט אפשר לכבות את הפרסומות האלה בלחיצה וללכת לקרוא מדור מחשבים. בטלויזיה חייבים לחכות להן שילכו מעצמן, ועוד לנסות ולהתרכז במשחק.

מה, עוד מעט הכל יעלה כסף? רגע, זה בעצם מה שמספרים לנו כבר די הרבה זמן על הטלויזיה הדיגיטלית, האינטראקטיבית, המורחבת, ועל האינטרנט המהיר והסופני. זה תמיד מתחיל בפיצ'רים חדשניים (טטריס בשלט?) ונגמר בכסף. מסתמן שהכל יעלה כסף, ואם משהו עוד יינתן בחינם, הוא יהיה עמוס בפרסומות. הוא עוד עלול להיות הפרסומות עצמן, עם טיפת תוכן ברקע. מי שירצה תוכן נקי ומסודר – יוציא את הארנק. רק השבוע קראנו שפורטל המיודד היטב עם עמוד זה מתכנן לגבות גם הוא תשלום ביום מן הימים, רק כדי להיזכר עד כמה ימינו באינטרנט ובטלויזיה החינמיים מעטים הם.

גם המונדיאל חיכה לאמצעי גביה נוח

עבור מי שלא דילג על הפיסקה הראשונה עמוסת הכדורגל, סוגיית התשלום עבור משחקי המונדיאל מכאיבה אף יותר. אם קיבלנו את זה לגמרי בחינם לפני ארבע שנים, למה שלא נקבל את זה עכשיו לפחות בחצי חינם? אז זהו שלא. בעצם, כל מה שהיה צריך לקרות כדי שיתחילו לגבות מאיתנו שקלים יקרים עבור דקות מסך קצרות הוא אמצעי גביה נוח. בקיצור, שלא באמת יוציאו את הארנק – רק יקישו בשלט. יש כלל אצבע כזה – אם אפשר לגבות כסף על משהו בקלות, מישהו כבר יגבה עליו כסף בקלות.

עצה: העבירו זמן איכות עם האינטרנט שלכם. פנקו אותו, נצלו אותו, שייטו. ולאחר כל שימוש אמרו לאינטרנט שלכם (לכל אחד יש שונה?), בכוונה ובשקט: " תודה על כל מה שנתת. ברור לי שלא לנצח כל זה יהיה עוד בחינם, אבל גם סומך עליך שיהיה טוב".

יהיה טוב?

למה לא, יש גם מסר מרגיע. הרי יש דבר כזה תוכן בחינם, ותמיד יהיה. רק הגישה אליו עלולה להסתבך. לעתים נצטרך לדלג על פרסומות כדי לצפות בכדורגל בשידור חי. לעתים – להפעיל תוכנות מתחכמות כדי להחליף טראק חדש עם חברים. גם פרצות תמיד היו, תמיד יהיו. האינטרנט לעולם לא יהיה סגור ומסוגר כמו מערכות הטלויזיה המבוצרות. גם אם תשלוט בכולנו תוכנת גלישה אחת, שתגבה מאיתנו תשלום עבור כל דקת שימוש. אפילו אם יחלוש עלינו גוף טכנולוגי אחד טפו-טפו. ברשת יש תמיד אלטרנטיבה. אפשר לעשות את הדברים גם אחרת, אם יש בכם מידה מינימלית של אנרכיזם וכמה חברים לרעיון.

וחברים לרעיון יש. במערכת היחסים הטעונה שהולכת ונרקמת בין תוכן לבין כסף, חלק גדול מהגולשים כבר הצביע ברגליים לטובת התוכן ונגד הכסף. את אנשי הממון זה אולי לא מעניין, אבל סוף-סוף הקלישאה של "מדיום שנותן לכולם לשדר לכולם" היתה ונשארה נכונה ומכוננת, ואת מה שהתחיל כבר לנוע לא ניתן יהיה לעצור לחלוטין.

עם קצת אופטימיות זהירה אני מצליח להאמין שהתכנים ימצאו כבר את דרכם אל החופש, כך או כך, בין שלל חלקיקי המידע. אלא שלהאקרים ולפריקים יוותרו הדרכים שלהם לשלוף את התוכן מתוך הסבך. דרכים עקומות, מורכבות ולא אמינות כמעט כמו הדרך לשיר עברי ישן באודיוגלקסי. מי שישלם, לעומתם, יקבל את התוכן כשהוא חם, נקי, ומגיע עד סף הדלת.