בינתיים, מבזבזים את המים

המשבר החריף במשק המים זוכה לכיסוי תקשורתי, אבל רבות מהבעיות האמיתיות של משק המים, אינן נחשפות. כך למשל, העובדה שבישראל מבזבזים כמות אדירה של מים טובים, הפכה כבר לעניין שאיש אינו מנסה (כמעט) לשנותו.

הארגונים שוחרי איכות הסביבה מנסים להתריע בנושא והמשרד לאיכות הסביבה אוכף בצורה די אינטנסיבית את החוקים נגד זיהום מקורות המים. ולמרות כל זאת, מתברר כי יש גם כאלה שמזרימים אלפי קוב של מי-תהום טובים ונקיים - ישר לביוב.

המים הפריעו ליזמים

מתברר כי מים שהתגלו במהלך בנייה של פרויקט גדול מוזרמים לביוב, פשוט משום שהם מפריעים לבנייה. מדובר בפרויקט הנדל"ן הגדול של חברת יוניקורן וגרנד-סנטר, הנמצאות בשליטת האחים קחטן, בפינת הרחובות דיזנגוף ופרישמן בתל אביב.

על חשיפת המחדל הזה אחראי פאר ויסנר, יו"ר הירוקים וחבר מועצת עיריית תל אביב, והוא מספר: "כאשר נודע לנו כי מים נשאבים באתר באופן קבוע ומוזרמים לביוב, סירבנו להאמין. בתקופה קשה זו למשק המים, מי יעלה על דעתו לשפוך מים ראויים לשתיה לביוב? החלטנו לקחת דגימות מאותם מים. את דגימות המים העברנו לבדיקה במעבדות השירות ההידרולוגי (בנציבות המים). התשובה שקיבלנו היתה, כי מדובר במים מתוקים הראויים לשתייה".

לדברי ויסנר: "התברר כי במהלך הבנייה הגיעו לעומק מי התהום וכאשר רצו לצקת את היסודות, היה צורך לשאוב את מי-התהום הנובעים. כך ללא היסוס, שאבו היזמים כמויות אדירות של מי-תהום והזרימו אותם הישר לים. חשוב לזכור שהמים שהפריעו ליזמים, הם נכס ציבורי ממדרגה ראשונה - אלו מאגרי המים של המדינה. לא זו בלבד שהמים הוזרמו למערכת הביוב, היזם לא נדרש לשלם ולו אגורה אחת בעבורם".

לדברי ויסנר, "מדובר בשערורייה. הרי אם היה מדובר בנפט שהיה פורץ מהאדמה ומושלך לביוב, המדינה היתה רועשת. מצד אחד הולכים להביא מים מטורקיה ומצד שני שואבים מי תהום ושופכים אותם לים. צריך ואפשר בקלות להזרים את המים למערכת העירונית. אבל האם מישהו בכלל פנה אליהם בדרישה להשיב את המים למערכת השתיה? מישהו ביקש מהם לשלם על המים? התשובה - לא".

ויסנר טוען, כי עיריית תל אביב, ובכלל זה ועדת בניין עיר "מפקירות את מי השתייה שלנו לידיהם של יזמי נדל"ן. למרות שהשירות ההידרולוגי ונציבות המים דורשים לדווח להם על כל קידוח בעיר, אף אחד אינו טורח למלא אחר הוראה חשובה זו, שתכליתה להגן על מי התהום שלנו".

ויסר מוסיף, כי ועדת בניין עיר מתעלמת מדרישות נציבות המים וחמור מכך מהחוק. "חוק המים תשי"ט - 1959, סעיף 1, העוסק במקורות המים וייעודם קובע, כי 'מקורות המים שבמדינה הם קניין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכיה ולפיתוח הארץ'. סעיף 9 (3), העוסק בכללים לשמירת המים קובע: 'חייב אדם להימנע מסתימתו, מדלדולו של כל מקור מים', כלומר: גם מי התהום. כמו כן, סעיף 156 לחוק הנ"ל קובע שזוהי עבירה על החוק המהווה עבירה מתמשכת, המחייבת בקנס עבור כל יום".

מקרה אחד מתוך רבים

המקרה המדובר אינו יוצא דופן. בשנים האחרונות, עם בנייתם של רבי-קומות, מתבצעות ברחבי תל אביב חפירות רבות לצורך הקמת מרתפים או יסודות בניין, שבמהלכן מגיעים עד לעומק מי התהום.

"לא אחת" אומר ויסנר, "מגיעים למי תהום והיזמים שואבים את המים. במקרים רבים הקבלנים צריכים לשאוב מים באופן קבוע על מנת למנוע את הצפת המרתפים. חשוב לזכור שככל שיורדים יותר גשמים עולה מפלס מי התהום וקצב השאיבה עולה גם הוא. בשל כך, היזמים לא רק שפוגעים במי התהום, שואבים את המים ומזרימים אותם לים, אלא בונים את הבתים במים שעליהם הם אינם משלמים כלל".

אחת הדרכים למנוע את המשך בזבוז המים ולמזער את הנזקים, מציע יו"ר סיעת הירוקים, היא לקבוע שקבלת היתר בנייה תהיה מותנית גם באישור קידוח מטעם השירות ההידרולוגי ונציבות המים. במקביל, יש לחייב את היזמים לשלם מחיר מלא של המים שנשאבו, בהיותם רכוש הציבור.

"יותר מארבעה חודשים אני מעלה בישיבות ועדת בניין עיר את הנושא, אך מהנדס העיר, דני קייזר, התייחס בביטול לעניין. התייחסותו של מהנדס העיר משקפת את יחסה של המערכת בה הוא פועל. הפזרנות של עיריית תל אביב במים, וחוסר האכפתיות שלהם מהנושא פשוט זועקת לשמים. אני ממליץ לפעול בדחיפות, כפי שמחייב מצב מאגרי המים, ולקחת מהרשויות המקומיות את ניהול משק המים", אומר ויסנר.

תגובות

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "על מנת לשמור את הקרקע יבשה לצורך בניית 'מרתפים' (יסודות תת-קרקעים) לבניין, מבצעת העירייה שאיבה של מי גשמים באתר הבנייה".

מנציבות המים נמסר כי יזמי הפרויקט, כמו כל קבלן שמתכוון לבצע קידוח לצורך בנייה, קיבלו אישור לביצוע הקידוח ושאיבת מי התהום. המים, לדברי הנציבות, מוזרמים לביוב משום שהביוב מוזרם לשפד"ן (מכון טיהור שפכי גוש דן) ובמים המטוהרים נעשה לשימוש לצרכי חקלאות.

מחברת יוניקורן וגרנד-סנטר לא ניתן היה לקבל תגובה.