רב ללא כיפה ותפילין
הרב אורי רגב, רפורמי מישראל, מונה לתפקיד הבכיר של מזכ"ל האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת. בשיחה עם ynet הוא שוטח את מטרות התנועה ותפיסת עולמו: "אני רואה את היהדות הרפורמית בישראל כזרם המרכזי שישראלים יהודים ייראו את עצמם בעלי זיקה אליו"
בימים אלה התמנה הרב הרפורמי, אורי רגב, למזכ"ל האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת. מדובר בארגון הגג של אלפי קהילות הפזורות על פני כ-40 מדינות ברחבי העולם.
מינויו של רגב לתפקיד הוא ביטוי נוסף למפנה ההיסטורי שעברה התנועה הרפורמית. בעוד שהרפורמה הקלאסית הייתה אנטי ציונית ואנטי לאומית, הרפורמה החדשה מנסה להעמיק את אחיזתה בישראל. בראיון מיוחד לרגל המינוי מציג רגב קווים מתפיסת עולמו הדתית.
הרב רגב, לקראת הראיון איתך, אמר לי מישהו שלקרוא לך רב, זה כמו לקרוא לאברהם בן שבת מהסתדרות המורים "דוקטור".
"אני מכיר את הטענה זו, זה רק אחד העלבונות שאנחנו שומעים מכיוונה של היהדות הפונדמנטליסטית האורתודוקסית, ולא הגרוע שבהם".
רב רפורמי מהשורה הראשונה, אתה למשל, מסוגל להתמודד עם הרב יוסף שלום אלישיב בלימוד דף גמרא, או להתמודד עם הבקיאות והיכולת של הרב עובדיה יוסף בפסיקת הלכה?
"הרבנים הרפורמים מוסמכים לרבנות רפורמית, שתפיסת הרבנות וההנהגה רוחנית שעומדת מאחוריה היא רחבה יותר מאשר פתיחת דף גמרא. רבנים ישראלים כמוני נדרשים ללמוד לתואר שני באחד ממדעי היהדות ובמקביל ניתנה לנו הכשרה רבנית. תחומי הלימוד שחויבתי ללמוד ונבחנתי עליהם הם גמרא, הלכה, פסוקים וספרות השאלות והתשובות - ומצד שני מקרא, פילוסופיה יהודית, קורסים להבנת הסוציולוגיה של העם היהודי, משפטים וניהול קהילה".
יש מישהו מגדולי התורה האורתודוקסים שאתה מעריך?
"לא חשבתי על השאלה הזו, אני לא בטוח שאני יכול לענות עליה, ברור לי שרבים, לרבות הרב עובדיה יוסף, הם גדולי תורה אמיתיים שבקיאים בהלכה. הבעיה שאני מוצא איתם אינה המומחיות והידע שלהם אלא הקונטקסט שבו הם פוסקים את ההלכה, לכן עבורי לא גדולי ההלכה האורתודוקסים הם המאורות הגדולים, אלא אנשים כמו הרב מיכאל מלכיאור שמנסים לשלב תורה עם דרך ארץ".
אתה מאמין באלוהים?
"כן".
ובהשגחה?
"ביסודו של דבר עולמו של הקב"ה בנוי על פי חוקיות טבעית לכן ההשגחה היא בעקיפין השגחתו של הקב"ה, אבל בעצם היא תוצאה של הכרעותינו. במהלך לימודי הפילוסופיה היהודית התוודעתי להגותו של הרמב"ם, הוא מאפשר לי לראות בו חדשן ומתקדם ורפורמי ולהבין למשל, שהשגחה אין משמעותה ש'אין אדם זוקף אצבעו למטה אלא אם כן מכריזים עליו למעלה'".
אז אתה משתמש ברמב"ם בשביל לצמצם את האמונה בהשגחה ומתעלם מהמחויבות הטוטלית שלו להלכה?
"כרפורמי כל המושג של פוסק שמחייב אותי הוא שונה. אני לא רואה בעיה אינטלקטואלית או דתית בכך שאני מאמץ מהרמב"ם רק את מה שאני מקבל".
את התיאורים המקראיים אתה מקבל כאמת היסטורית?
"כרב רפורמי אני לא נאלץ לעשות אפולוגטיקה ואקרובטיקה אינטלקטואלית כדי ליישב סתירות בתורה, אין לי בעיה לקבל את הבסיס של התיאור המקראי כתיאור היסטורי. אני נוטה להאמין שהייתה יציאת מצרים, האם המכות התרחשו בדרך בה אנו קוראים עליהם בפרשות השבוע? אינני יודע, העובדה שהארכיאולוגיה מתקשה למצוא ראיות ליציאת מצרים משאירה את השאלה פתוחה".
מה לגבי קיום מצוות מעשיות, אתה לובש עכשיו ציצית?
"לא, אני מתעטף בטלית בזמן שאני נמצא בתפילות".
אתה מניח תפילין כל בוקר?
"אני באופן אישי אינני מניח תפילין, הנחתי בעבר אבל לא מצאתי בזה באופן אישי משמעות דתית ולכן אני לא מניח תפילין אבל יש רבים בין עמיתי בארץ ובחו"ל שמניחים תפילין".
אתה לא חובש כיפה. איך זה?
"אני מחזיק כיפה בכיס ולובש אותה בתפילה ובלימוד תורה ובהזדמנויות בהן אני יכול להסתייע בכיפה כמרכיב פיזי של אבחנה בין קודש לחול".
ושמירת כשרות?
"אני מקפיד על מרכיבים של שמירת כשרות, לא אוכל מאכלות אסורים ומפריד בין בשר לחלב. אבל לא הפרטים חשובים אלא עיקר הכשרות חשובה. אני גם לא אוכל חמץ בפסח אבל לא עושה מכירת חמץ".
ברית מילה?
"אין בכלל שאלה, ודאי שצריך לעשות ברית מילה".
אז מהו הבסיס הרעיוני לפיו אתם מחליטים אילו מצוות רפורמים מקיימים ואילו לא? מה כן עושים ומה לא?
"היהדות הרפורמית ברובד הרציני שלה פיתחה שורה של אמות מידה שבהצטרפותן מאפשרות לנו להחליט מה לקיים ומה לא לקיים. אמות המידה קשורות לרצון להכיר באופן מעמיק את דרך התפתחות המצווה ואת טעמי המצווה ואנחנו בודקים האם טעם המצווה עומד בעינו. יש מרכיבים שהם בעיקרם רציונאליים ויש מרכיבים שיש להם מימד של מסורת שהתקדשה".
ובשבת למשל אין מימד של מסורת שהתקדשה? איך מוותרים עליה?
"אנחנו רואים את עיקר השבת במרכיב של קדושה ומנוחה ולכן אנחנו לא מוותרים על השבת גם אם איננו מקיימים פרטים מסוימים שאינם מתיישבים אצלנו עם המודעות של האדם המודרני".
מה החזון שלך לגבי עתיד התנועה הרפורמית בארץ?
"אני רואה את היהדות הרפורמית בישראל בטווח הנראה לעין כזרם המרכזי שישראלים יהודים ייראו את עצמם בעלי זיקה אליו כאשר חייהם ישתלבו ביהדות. אני רואה מיליון וחצי יהודים בארץ אשר אומרים בית הכנסת הרפורמי הוא זה שבו אני רוצה לחוות את החג, גן הילדים הרפורמי הוא גן הילדים שאליו אני רוצה לשלוח את ילדי".
חלק מהחזון הוא להפוך את החילוניים לרפורמים?
"קודם כל ברור שציבור היעד שלנו הוא בראש ובראשונה הציבור החילוני".
אז אפשר להגיד שאתם רוצים להחזיר בתשובה את החילונים אל הרפורמה?
"במובן מסוים זה נכון, אבל אני לא רוצה לעסוק בשטיפת מוח, אני לא מקיים סמינרים. אני מעוניין לפנות אל הציבור החילוני ולומר לו יש בפניך אפשרויות נוספות, לא אורתודוקסיה או חילוניות. אני מציע אלטרנטיבה של יהדות ליברלית לא תוך שלילת החילוניות ולא תוך שלילת האורתודוקסיה".
אתה חולם על היום שהרב הראשי לישראל יהיה רפורמי?
"אני לא מעוניין ברב ראשי רפורמי, אני חושב שרבנות ראשית זו תופעה זרה ליהדות".
ברטרוספקטיבה של 200 שנה, מי ניצח בקרב הגדול שבין האורתודוקסיה לרפורמה, בהנחה שהישרדות העם היהודי הייתה המטרה?
"אבל היא לא. לא בכל מחיר, לא במחיר של ויתור על ההכרה המדעית, על ההכרה החברתית, אני לא מוכן לוותר על כל הדברים האלה. אם רוצים להיות שמורת טבע כמו כת האיימיש בפנסילבניה שבינם לבין החרדים במאה שערים יש הרבה קווי דימיון, אז אין דרך יותר יעיליה לשימור מאשר חיוב של יצירת גדרים מפרידים בלבוש, בדיבור, בהתנהגות ובמגורים. אם הישרדות העם היהודי היא דרך שמורת טבע בצורת מאה שערים אז אני לא מעוניין בזה".
ובעתיד מי ינצח?
"אין לי הרבה ספק שבעתיד הרפורמה תמשיך להיות התנועה הגדולה ביותר בעם היהודי לאורך דורות רבים, ושזה יהיה נכון גם במדינת ישראל".
