אפל חוזרת למשחק

בתוך כל המולת מכונות המשחק הביתיות של סוף 2001 התחבא לו קאמבק מרשים אחד: המשחקים למקינטוש חוזרים.

זה לא שהם נעלמו לגמרי, אבל מאז לכתו בטרם עת של אפל II הפכו המשחקים המיועדים למק לזן נדיר. במסגרת מאבקי ההישרדות שלה, ניסתה אפל לסגל לעצמה בשנות התשעים תדמית רצינית והתרחקה ממפתחי המשחקים. התוצאה: המשתמשים נהרו לפי.סי, לפלייסטיישן ולנינטנדו, ואנשי המק ניסו להיראות כאילו הם לא מקנאים.

באפל, לשם שינוי, משתפים פעולה

אלא שבשנה שעברה השתנתה המגמה: יותר ויותר משחקים לוהטים מגיעים למק, במקביל ליציאתם לפי.סי, והמכירות מטפסות. על יותר מ-30 מיליון שולחנות ברחבי העולם יושב כיום מחשב של אפל - במקרים רבים האיי-מק הנאה (גם בגירסתו החדשה) - והמשתמשים, מסתבר, רוצים לשחק.

באפל, לשם שינוי, משתפים פעולה, ויותר מזה: לפני כשבועיים התראיין המנכ"ל הנמרץ, סטיב ג'ובס, לאתר המשחקים למק WWW.INSIDEMACGAMES.COM, ואמר כי החברה מנסה לטפח כעת את נושא המשחקים ולסייע למפתחים. ג'ובס התפאר ביכולות האיי-מק החדש, שכולל עכשיו מעבד ג'י-4 חסון וכרטיס מסך ג'יפורס 2, ומספק למפתחי המשחקים תשתית בסיסית חזקה להפליא להרצת כל מה שיעלו בדעתם. הוא הדגיש גם, כי בכוונתו לשלב הדגמה של משחק למק בכל נאום שלו, בגלל החשיבות הרבה שאפל מייחסת לנושא.

אגב, בנוסף לאיי-מק החדש, הוציאה אפל את הפאואר ג'י-4 בגירסה ראשונה, הכוללת כרטיס מסך ג'י-פורס 4 של אנווידיה - המילה האחרונה בגרפיקה תלת ממדית. משתמשי המקים החדשים יוכלו להריץ על המכונה הזו גם את המשחק החדיש ביותר.

למה אפל הפסיקה לשחק?

נפילתה של אפל בתחום המשחקים החלה עם הניסיון להתחרות במיקרוסופט בשוק העסקי, בתחילת שנות התשעים. עד לאותו שלב זכו מחשבי אפל להצלחה רבה בשוק הגרפי המקצועי ובשוק החינוכי – בתי ספר, אוניברסיטאות וכו' - ובכלל, היוו פלטפורמה מוצלחת למשחקים. אבל כיוון שהמיקוד היה בתחרות מול ביל גייטס, התדמית של מחשב צעצוע הטרידה את ההנהלה. התוצאה: שיתוף הפעולה עם יצרני המשחקים נפסק כמעט לגמרי. אפל הצליחה אמנם ליצור תדמית רצינית ולחדור גם לשוק העסקי - אבל פספסה את השוק הביתי. בהיעדר משחקים במקינטוש - עברו הילדים לפי.סי.

אבל גם בשנים השחונות, שוק המשחקים למקינטוש לא נעלם לגמרי. אפל המשיכה לשרוד בשוק הביתי, והופעת האיי-מק ב-1998 יצרה קהל משתמשים ביתיים שרצה לשחק.

הבעיה היתה, כרגיל, כלכלית. מכירות המשחקים למק נמוכות משמעותית מאלו של הפי.סי. לכן העדיפו המפתחים להמתין ולראות אם משחק יהפוך להיט, לפני שישקיעו בהמרתו למק. כך חלף זמן רב מיציאתו של משחק לפי.סי ועד שיצאה עבורו, אם בכלל, גירסת מק.

אבל כאן לא הסתיים מסע הייסורים של שחקני המק. חברות המשחקים הקדישו צוותים ותקציבים מצומצמים להמרות המשחקים, שתפקידם הסתיים לרוב עם יציאת המשחק לשוק. לא פעם המשחקים בגירסאות המק תיפקדו בצורה גרועה משמעותית מתאומי הפי.סי שלהם. על טלאים לתיקון באגים או על התאמת המשחקים לגירסאות חדשות של מערכת ההפעלה למק לא היה מה לדבר. עובד? מצויין. לא עובד? יש לך בעיה.

משתמשי המק, מצידם, העדיפו שלא להשקיע במוצרים גרועים. המכירות ירדו, וחברות המשחקים הגדולות, כמו סייארה ואינטרפליי החלו לסגור או לצמצם את מחלקות המק שלהן.

אבל מגזין הרשת המקוון, SALON.COM, מדווח, כי ב-2001 הופיע על המדפים מגוון גדול מתמיד של משחקים למקינטוש, שנמכרו לא רע בכלל. הסוחרים בארה"ב לא רוצים לספק מספרים מדוייקים, אבל נראה שהם מרוצים.

מה גרם לשינוי? לפני הכל, חוקי ההיצע והביקוש: האיי-מק זכה למכירות מרשימות בארה"ב, מה שגרם ליצרני המשחקים לגלות התעניינות הולכת וגוברת בקהל המשתמשים החדש. עם העלייה בביקוש, הגיעה גם התמקצעות בתחום המרת המשחקים למק.

הקטנות נחלצו לעזור

כשהחברות הגדולות התחילו לעזוב את הפיתוח למק – דווקא אז נסללה הדרך לשינוי. לחלל שנוצר נכנסו חברות קטנות, שהתמחו בהמרות משחקים למק. הן הציעו ליצרניות המשחקים לפי.סי עיסקה מפתה: קחו צ'ק, תנו לנו את המשחק, ואנו נטפל בכל השאר. וכך - הפצה, תמיכה טכנית ושאר הגורמים החיוניים למכירות של משחק - כל אלה

טופלו על ידי חברות שהעיסוק במק לא היה מטרד שולי עבורן, אלא העיקר. מדובר בחברות דוגמת אספיר, מק-סופט ומק-פליי, המעסיקות מתכנתים המתמחים במקינטוש, ויודעות כיצד לשווק משחקים לקהל של אפל.

מחיר ההמרה של משחק נע בין 100 ל-500 אלף דולר - לא סכום גבוה, יחסית לעלויות הפיתוח הנאמדות במיליוני דולרים. אולם עדיין, פירוש הדבר הוא, שרק משחקים הצפויים להצלחה גדולה יחסית יזכו לתרגום למק.

יוצאת הדופן בקרב חברות המשחקים היא בליזארד, שמחזיקה מחלקת מק משלה. אבל בליזארד אינה דוגמה מייצגת: החברה שיצרה את וורקראפט ואת דיאבלו, מוציאה לשוק משחק פעם בשנה-שנתיים, ובכל פעם מדובר בלהיט ענק, שהמכירות שלו מובטחות מראש.

העתיד: ורוד

כיום נראה עתידם של משחקי המק ורוד יותר. החברות הממירות את משחקי הפי.סי למחשבי אפל מאמינות, כי מערכת ההפעלה החדשה של המק, OS X, תהפוך את מלאכתן לקלה יותר. ההערכה היא, שכבר בסוף 2002 ייצאו רוב המשחקים בגירסת OS X בלבד.

הוכחה נוספת לרומן המחודש בין אפל לבין משחקי המחשב, אפשר היה לראות בשנה שעברה. סטיב ג'ובס, יו"ר אפל, הציג את כרטיס המסך ג'י-פורס 3 על מחשב איי-מק, תוך שהוא מדגים את ביצועי הכרטיס באמצעות משחק דום 3.

בישראל תקועים מאחור

בארץ מצבם של שחקני המק רחוק מלהיות מזהיר. בהד ארצי, היבואנית הגדולה ביותר בארץ של משחקי מחשב, מספרים, כי אינם מייבאים כלל משחקים למק, כיוון שהשוק הקטן פשוט לא מצדיק יבוא כזה - בטח לא השקעה בתירגום משחקים.

מדוע לא זכה המק בישראל למעמד של מחשב ביתי, שנהנה מתוכנות וממשחקים למשתמש הביתי? מנכ"ל יבואנית מקינטוש "ידע", איציק רדישקוביץ', מפיל את האשמה על מיקרוסופט. הבעיה המרכזית, לדבריו, היא העדר גירסה עברית של תוכנות אופיס למקינטוש - שנובע מסירוב של מיקרוסופט ישראל לפתח גירסה כזו. "המשתמש הביתי רוצה וורד ואקסל ואאוטלוק בעברית, ואם המק לא מאפשר זאת - הוא יעדיף להשקיע בפי.סי".

רדישקוביץ' טוען, כי מיקרוסופט סירבה לפתח גרסה עברית לאופיס, בטענה שהדבר לא כדאי כלכלית. לדבריו, "כש'ידע' הציעה לממן את הפרויקט, טענו במיקרוסופט שאין להם כוח אדם למשימה. כשהציעה 'ידע' לספק גם את כוח האדם, התחמקה מיקרוסופט פעם נוספת. אני יודע לקרוא בין השורות, והתשובה היתה 'לא'".

במיקרוסופט מכחישים: מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, אריה סקופ, טוען, כי בתחילת שנות התשעים פיתחה החברה גירסה עברית של אקסל למקינטוש, עוד לפני פיתוח הגרסה העברית לחלונות - אך ההשקעה לא החזירה את עצמה. לטענת מיקרוסופט, היא הציעה ל"ידע" באותה תקופה לעברת את וורד, אך "ידע" העדיפה להשקיע במעבד תמלילים אחר. במיקרוסופט טוענים, כי משתמשי המק מהווים היום רק 2 אחוז ממשתמשי המחשבים בארץ, וכי "ידע" הפסידה את חלון ההזדמנויות שלה.

מיקרוסופט מוסיפה, כי שיקולי עיברות תוכנה אינם רק כלכליים: "מעבר להקצאת כספים וכוח אדם, התהליך דורש גם תמיכה ועדכון גירסאות. אנחנו מעדיפים שהאנשים שלנו יתמקדו במוצרים ובפתרונות שיש להם ערך אסטרטגי וסינרגיה לפתרונות אחרים שאנו מציעים", הם מסבירים.

בארה"ב, אגב, המצב שונה: התחרות בין מיקרוסופט לאפל לא מפריעה למשתמשי מק ליהנות מגירסאות מעולות לתוכנות אופיס השונות.

סביבה וירטואלית

יש, אגב, פתרונות ביניים: תוכנת וירטואל פי.סי, למשל, המדמה סביבת פי.סי על מקינטוש ומאפשרת להעלות יישומי פי.סי על האיי-מק הסקסי שלכם. תיאורטית, אפשר גם לשחק בעזרתה בכל משחק פי.סי - אבל כנראה שרק תיאורטית. גיא מאיר, פריק מקינטוש, מסביר, כי "התמיכה בחומרה למשחקים קיימת רק בגירסה מסוימת של וירטואל פי.סי, וכי בכל מקרה, היא לא מספקת ביצועים מוצלחים. נוסף לכך, חלק נכבד מהמשחקים שיוצאים לשוק כיום, הם בעייתיים להרצה אפילו על הפי.סי הממוצע, ללא מנהלי התקנים סופר מעודכנים. על המק הבעיות שיתעוררו יהיו חמורות עוד יותר".