"המצוקה הרגה את אבא"

אחרי שמונה חודשים של חיפוש עבודה שלא הניב פרי אחז את אשר אלמלם (54) ייאוש עמוק. אתמול בבוקר מצאה אותו אשתו ללא רווח חיים בסלון ביתם במושבה מנחמיה שבעמק הירדן. "הוא מת בגלל המדינה", היא מאשימה.

אשר עבד שבע שנים במפעל בקיבות בית זרע שבעמק הירדן. לפני שמונה חודשים היו קיצוצים במפעל, והוא פוטר. "הוא הלך ללשכת העבודה וניסה גם למצוא עבודה בכוחות עצמו, אבל הוא לא הצליח", סיפר אתמול עמית בן צבי, ראש מועצת מנחמיה. "כולם אמרו לו שלמצוא היום עבודה זה יותר דמיוני מלהגיע לירח".

עד לפני חודש עוד קיבל אשר דמי אבטלה, אבל קצבת הביטוח הלאומי שלו הסתיימה, והייאוש דבר. "זו טרגדיה איומה של אדם, שביקש בסך הכל לפרנס את משפחתו בכבוד", הוסיף בן צבי.

אתמול, בסביבות השעה שבע בבוקר, התעוררה אשתו של אשר, נגיה, והתפלאה שבעלה לא העיר אותה מוקדם יותר. היא יצאה לסלון וגילתה אותו שוכב ללא תנועה. נגה, במקצועה אחות ותיקה, ניסתה לטפל בו ובמקביל הזעיקה אמבולנס של מד"א. כשהגיע הרופא, לא נותר לו אלא לקבוע את מותן של אשר. שוטרי תחנת טבריה, בפיקודו של סגן ניצב דורון כהן, פתחו בחקירת מקרה ההתאבדות.

"המדינה הרגה את בעלי", הטיחה בכאב האלמנה הטריה, ששוחחה עם ראש עם ראש מועצת מנחמיה. גם ביתו הבכורה, מורן (22), מפנה אצבע מאשימה לעבר הממשלה:"איבדתי את אבא בגלל המצב הכלכלי. אני מאוכזבת מהמדינה. לדעתי, אפשר היה להציל את אבא". היא עצמה הבחינה בקשיים שלו, אולם לא חשבה לרגע שהוא ישים קץ לחייו. "אבא אומנם שידר אותות מצוקה, אבל לא חשבתי על זה בכלל, לא חשבתי שזה אפשרי", הוסיפה בכאב.

מורן ביקשה לקרוא דרכנו לאנשים בגילו של אביה שלא לקחת ממנו דוגמה. "אני חוששת שהמעשה של אבא יכניס רעיון לראשיהם של מובטלים בני 50-60".

לאשר היו עוד שלושה ילדים. אתמול אחרי הצהרים הוא הובא למנוחות בבית העלמין במנחמיה.