אסף אדיב למען עבודה ערבית

כשהתחילה הפגישה עם אסף אדיב הוא הניח בצד ספר על הטליבאן ואמר: זו המציאות שאנו חיים בה. משטרים מושחתים, סוכנים ממשלתיים, סי-איי-אי, המוסד, קשרים במחתרת. אנחנו בעצמנו מייצרים את הקנאות הדתית ואחר-כך לא מבינים מהיכן הם מגיעים.

הוא נראה כמו אחד מהחבר'ה, רק כשהוא פותח בשיחה בערבית שוטפת בטלפון הנייד שלו, נחשף טפח מהמציאות המורכבת שבה הוא חי מאז נעצר אחיו, אודי אדיב, בשלהי 1972 באשמת ריגול. אסף היה אז קיבוצניק בן 18, לפני גיוס ליחידה מובחרת. אחיו, המבוגר ממנו בשמונה שנים, נידון ל-17 שנה ושוחרר ב-84'. לאחר היציאה מהכלא שינה כיוון. הוא כבר אינו מהפכן נלהב (גם בגלל תנאי השחרור), אלא מרצה מבוקש למזרחנות במכללות אקדמיות. אסף (84) ממשיך את דרך אחיו. לפני 12 שנים הוא הועמד לדין עם עוד שלושה מחברי דרך הניצוץ - כולם יהודים - באשמת חבלה וריגול במסגרת החזית הדמוקרטית העממית של נאיף חוואתמה. הוא ריצה שנה וחצי בכלא, ואין לו שום חרטות.

נגד מנעמי הקפיטליזם

לפני כשבוע ביקש אסף אדיב מבג"ץ לאפשר לעמותת מען, שבראשה הוא עומד, להצטרף כמשיבה לעתירה של התאחדות הקבלנים בעניין העובדים הזרים. הקמנו את העמותה, אומר אדיב, כדי להגן מקצועית ומשפטית על עובדים שנדחקים לשוליים בתהליך הגלובליזציה, ובראש ובראשונה לעובדים ערבים. היום אנחנו מקדישים את עיקר הזמן שלנו במאמצים לשילוב עובדים ערבים בענף הבנייה. אדיב, המתאם הארצי של העמותה, שמתרוצץ במשך היום בין הסניפים ביפו, בנצרת, במג'דל-כרום ובמזרח-ירושלים, מייצג עשרות אלפי עובדים ערבים ישראלים מובטלים, שנפלו קורבן, לטענתו, להסדרי היבוא הנוחים של עובדים זרים זולים שמציפים את המדינה. הוא מספר, כי לפני כמה חודשים הובא אוטובוס ובו פועלים רומנים לאתר בנייה של אחת מחברות הבנייה הגדולות, והפועלים הערבים התבקשו ללכת הביתה, אלא אם יהיו מוכנים לעבוד כמו הרומנים - תמורת 200 שקל ביום.

העמותה מחזיקה שמות של מאות עובדים ערבים-ישראלים המוכנים לעבוד בבניין ובתחומים אחרים, פונה לחברות הקבלניות ומיידעת אותם על כוח האדם שברשותה. העמותה מסייעת לחברות ליצור קשר עם העובדים. ביום שני שעבר היא אף הצליחה לארגן יום ראיונות בשיתוף חברת סולל בונה לעובדים הרשומים בעמותת מען במשרד העמותה בנצרת.

העמותה לא נאבקת רק למען זכויותיהם של עובדי הבניין. למשל, בשנת 2000 היא ניהלה מאבק לשיפור תנאי העבודה של נהגים בחברת טמפו. היא גם ארגנה עובדות במתפרות טקסטיל לשיפור תנאי עבודתן.

בשנים האחרונות היא גם ניהלה מאבקים נגד סגירת לשכות התעסוקה בעין מאהל (בשנת 91') ובירושלים המזרחית (2000-2001) ושלילת קצבאות מדורשי עבודה באופן שרירותי.

הוא נשוי להדס, אף היא קיבוצניקית לשעבר, ואב לילדה בת 11, ומתקיים מתוך עיקרון ממשכורת מינימום. בשל כך הוא מונע מבתו הנאות רבות, שהן מובנות מאליהן לבני גילה. זה לא קל, הוא מודה, אבל אני לא מרשה לעצמי ליהנות ממנעמי הקפיטליזם, כשאני יודע שאחיי רעבים ללחם.

הם מתגוררים בבניין מעורב בהדר בחיפה, ליד התחנה המרכזית. לעולם לא תראה אותי יושב במסעדה, הוא אומר, ואם צריך חופשה, היא תהיה באוהל בחורשת טל. לומדים להפיק מהמינימום את הטוב ביותר. זה קשה, כי הבת שלי רואה את הטלנובלות הטפשיות בטלוויזיה ואת דפוסי החיים שם. הדבר היחיד שעשיתי עם כסף שהגיע לי מירושה שמנה היה לחסל את המשכנתא.

אתם שייכים לקבוצה אליטיסטית ויכולים ליהנות מזכויות בקיבוץ גן-שמואל, שבו נולדתם.

כן, אני יודע. הוריי גרים שם, אבל אני ויתרתי מראש על הכול. לא, תודה. זה כלוב מזהב. אני לא שייך לשום קבוצה אליטיסטית. אדם ניכר לא במקום הולדתו, אלא במעשיו.

ומעשיו הם בהחלט יוצאי דופן בנוף המקומי. אדיב ושותפו והבה באדרנה, שריצה ב-1989 תשעה חודשי מאסר על תמיכה באירגון טרור, מהלכים בין באי לשכות האבטלה בריכוזים הערביים ומציעים סיוע והסבר לאנשים הנבוכים מול נפלאות הביורוקרטיה הישראלית.

הממסד הערבי מושחת

עניי עירך לא קודמים?

העבודה שלנו מתרכזת במגזר הערבי, שם אנו עושים לגיוס פועלים ערביים. זה לא ריאלי לגייס יהודים צעירים לעבוד בבניין. מדי פעם גם סייענו לעולים מחבר המדינות. עמותת מען נרשמה במאי 2000 כמרכז ייעוץ לעובדים ערבים. ההתחלה היתה שש שנים לפני כן. לא היה לנו מושג בחוקי עבודה ובזכויות עובדים. התחלנו בלימוד משותף, ואנשים התחילו לבוא אלינו באין כתובת אחרת.

מהי המטרה שלכם?

צדק אוניברסלי. אנו חלק מהתארגנויות בעולם המערבי נגד הפיכתו של העולם לכפר גלובלי המחקה את ארה"ב כמודל. יש לנו קשרים עם ארגונים באירופה, ובשבוע הבא אנו מארחים משלחת מבריטניה. אף אחד לא דואג למגזר הערבי. גם לא הממסד הערבי המושחת.

איך מגיע קיבוצניק צעיר להיות לוחם בטחנות רוח?

בהיסטוריה הפרטית שלי היה שירות צבאי בסיני אחרי מלחמת יום הכיפורים. לא הבנתי איך הגעתי למצב שבו אני עלול למות על משהו שאיני מאמין בו. רקע שמאלני רגיל דחף אותי למעורבות פוליטית כדי להגיע לתשובות, וברגע מסוים זה מפסיק להיות המאבק שלך. התחברתי לשותפים בצד הפלשתיני. רצינו שינוי רדיקלי סוציאליסטי.

הכלא שינה משהו בחייך?

הכלא הוא חוויה מאוד מלמדת, אבל אף פעם לא היתה עלי חותמת של בוגד, אף-על-פי שיעקב פרי בנה את הקריירה שלו עלינו לאחר שנכלאנו. המראות הנוראיים של עכשיו הם פרי הזנחה של שנים. אנחנו חשפנו את מה שהיה נסתר מעינו של הציבור: אכזריות השלטון, שלא מצאה את ביטויה בתקשורת.

כיצד אתה מתייחס להיסטוריה של אחיך?

אחי האמין בדרכו, ולאחר שהשתחרר מהכלא החליט להוריד פרופיל ולהתמקד בקריירה האקדמית שלו. אנו בקשר טוב, אבל הוא לא שותף למאבקי. יתר על כן, אף על פי שאני מתנגד נחרץ לקפיטליזם האמריקני, לא ניתקתי את קשריי עם אחותי המתגוררת במנהטן, בלב הקפיטליזם. אני רק מתחזק בדעתי לאחר שהיא רשמה את הבת שלה לקולג' ב-40 אלף דולר בשנה.

המדינה מעודדת אבטלה

אתה יכול להבין את הקבלנים?

אפשר להבין את הקבלנים, שרוצים להגדיל את רווחיהם, אבל אי-אפשר להבין את המדינה שמאפשרת למשפחות שלמות להיות ללא תעסוקה. למשל, בסוף 1999 סיפחו את עין-מאהל שליד נצרת, שהיתה אז בראש טבלת האבטלה, לנצרת-עילית כדי להוריד סטטיסטית את רמת האבטלה. בנצרת-עילית עומד בניין יפה וחדש עם מיזוג אוויר המשרת את לשכת התעסוקה. מאחורנית, בחצר, יש חדר קטן ששימש אקדמאים מובטלים. לשם זרקו את 500 המובטלים של עין-מאהל עם פקיד אחד בשיא החמסין. כל הנסיונות שלי לדבר עם ההנהלה ועם משרד העבודה כשלו. זה התפרץ למעגל אלימות. הם פרצו ללשכה ושברו מכל הבא ליד.

אשמת מי זה, אם לא אשמת המדינה?

במקרה אחר, הוא מספר, הוחלפו ב-1995 עשרות מעובדי הבניין של חברת בנייה גדולה על-ידי עובדים רומנים. באחדים מהפרויקטים נשלחו העובדים לבתיהם עם מכתבי פיטורים, שטענו לצמצומים, אך למחרת היום הוכנסו במקומם עובדים זרים זולים. ויש לו עוד הרבה סיפורים כאלה.

בעיית הרצף

הפגשנו את אדיב עם חנן שרייטר, קבלן ביצוע, המעסיק 90 עובדים ומשמש סגן יו"ר הארגון של קבלני תל-אביב. שרייטר דחה את כל טענותיו של אדיב בדבר אפלייתם על רגע גזעני של פועלי הבניין הערבים.

כקבלנים חשובה לנו היציבות. אנחנו לא יכולים בלי עובדים קבועים. עם פועלים ערבים-ישראלים למדנו שזה טוטו-לוטו. יגיעו או לא יגיעו לעבודה? אנחנו משוועים לפועלים ערבים ישראלים נאמנים וטובים, ובעיקרון אלה קבוצות עבודה מעולות, אבל צריך להבין את אופי העבודה: אין רצף. אם אני צריך טייח לחצי שנה, אינני יכול להבטיח לו עבודה לאחר מכן, כי הפרויקט מסתיים.

אדיב: אבל אתם יודעים שלפועל הרומני תשלמו 200 שקל ביום במקום 290 שקל ביום, אז הרבה יותר חסכוני ונוח להעסיק זרים בלי מחויבות.

שרייטר: אני אומר לך עכשיו, שאני מוכן להעסיק עובדים ערבים-ישראלים ממחר, ונארגן יריד גדול בשיתוף איתכם ועם הארגון של קבלני תל-אביב, המייצג 450 קבלנים. מלשכות התעסוקה התייאשנו. יש לנו אנשי קשר שיוצאים למשולש ומגייסים לנו עובדים באופן פרטיזני.

אדיב: ראיתי במו עיניי כיצד קבלנים מעדיפים להעסיק עובדים זרים על פני ערבים-ישראלים. עלויות שכרם של העובדים הזרים בעבודות בנייה המוגדרות עבודות רטובות נמוכות באופן משמעותי מעלות שכרם של עובדים ישראלים. הייתי עד לפניית קבלנים ללשכות התעסוקה, שאין תום-לב בצידה, בדרישה לקבל עובדים ערבים-ישראלים ולסירוב לקבלם לעבודה לאחר פנייתם בתירוצים שונים.

יכול להיות שהקבלנים ומעסיקים אחרים חוששים להעסיק ערבים-ישראלים מאז אירועי אוקטובר?

אדיב: רוב הערבים-הישראלים רוצים להמשיך לחיות בישראל. אחרי אירועי אוקטובר המדינה זרקה את הציבור הערבי לאבטלה. 21 היישובים הראשונים במעגל האבטלה היו ב-2001 יישובים ערביים. אנחנו לא רוצים רק להגן על זכויותיהם, אלא גם לשמש גשר.

מי מממן אתכם?

העמותה בנויה על מיסי חבר. אנו מסייעים לפועלים בתנאי שהם חותמים על הוראות קבע. אבל כל חברי העמותה - מתוך עיקרון ואמונה - משתכרים שכר מינימום. איננו רוצים להשתייך, חלילה, למעמד הביניים הנהנתי.

יכולתם להרוויח גם ממעבידים?

כן, אבל אז היינו הופכים מאיגוד מקצועי לחברת כוח אדם.

אין לך שום חלום חומרני?

ניגנתי פעם על סקסופון, ויש לי חלום לקנות כלי כזה.