הפה הגדול מכה שוב

האוסף החדש "המיטב של מוריסי" יצא השבוע לחנויות. ב-88 אף אם, יקדישו מחר (יום ו', 8.3 ) תוכנית מיוחדת למי שהיה סולן הסמית'ס, המשורר והמקונן הגדול של שני העשורים האחרונים, אביר הרחמים העצמיים, האהבה החד-מינית והבדידות העירונית. לרגל האירוע ובמלאת 14 שנה לתקליט הסולו הראשון שלו, "תחי השנאה", הנה 14 דברים שכדאי מאוד לדעת על סטיבן פטריק מוריסי.

1. הסמית'ס היו קיימים 5 שנים בסך הכל

במרץ 1982 חתמו הסמית'ס על חוזה הקלטות. ב-19 במאי 1987 יצאה ההודעה הרשמית לעיתונות על פירוקה של להקת הסמית'ס. אחת הלהקות החשובות בהיסטוריה של הרוק הגיעה לסוף דרכה אחרי חמש שנות פעילות בלבד, אבל עם כמות מרשימה של שירים גדולים ואלבומי מופת. שמם, הסמית'ס, נבחר בכוונה לשדר צניעות וכמעט אנונימיות. לא שם זוהר או יצירתי במיוחד, שמעורר חיוך או התפעלות, אלא דווקא שם המשפחה הנפוץ ביותר בבריטניה.

2. מוריסי לא כותב מוזיקה

מוריסי מעולם לא היה מוזיקאי. הוא היה, ועודנו, משורר, זמר-מבצע, מקונן פלאי ואידאולוג חסר עכבות. את הלחנים של הסמית'ס כתב ג'וני מאר. את הלחנים לאלבומי הסולו שלו כתבו גיטריסטים שונים, אבל באופן פלאי, על כולם שורה הרוח הייחודית של מוריסי, בין אם זה סטיבן סטריט שהלחין, או אלן ווייט. סטיבן סטריט הלחין לו וניגן איתו, כמו גם ויני ריילי מ"דורותי קולום"; מארק אי נאווין כתב לו מוזיקה ל"קיל אנקל", והיו גם בוז בורר ואלן ווייט. המדהים הוא, שכשמקשיבים ל-21 השירים ב"המיטב של מוריסי" מגלים שעל כל השירים שורה אותה אווירה ואותו צבע צליל, כאילו נכתבו כולם תחת ידיו של אותו גיטריסט. הכריזמה והטעם המובחן של מוריסי יוצרים את ההומוגניות ומדגימים את שכתב פעם הסופר הצרפתי הנודע גוסטב פלובר: "אלה לא הפנינים שיוצרות את המחרוזת, אלא החוט שקושר אותן". מוריסי הוא חוט הזהב.

3. מוריסי שנא את תאצ'ר

תקליט הסולו הראשון שלו, "תחי השנאה", מסתיים בשיר ענוג לכאורה, שבו מוריסי מאחל לראש ממשלתו לשעבר, מרגרט תאצ'ר שנואת נפשו, "מתי כבר תמותי?" ("מרגרט על הגליוטינה"). מוריסי מזוהה פוליטית עם תנועות למען בעלי חיים ומפלגת הלייבור.

4. אמו היתה ספרנית

מוריסי נולד וגדל במנצ'סטר, על גדות האוטוסטרדה בשכונה תעשייתית, אפורה ומשעממת ב-22 במאי 1959, לאמא שעבדה בספריה הציבורית ולאב שהיה שומר בבית חולים. מילדותו המוקדמת גילה אהבה לכדורגל ולכתבי אוסקר וויילד, גם יחד ושאף להיות "סופר רוקנרול".

5. מוריסי כתב ביקורות מוזיקה

הוא היה נשיא מועדון המעריצים של ה"ניו-יורק דולס" בבריטניה וכתב בסוף שנות ה-70 ביקורות מוזיקה ב"רקורד מירור" ובעיתוני מוזיקה אחרים, כשהוא חולם להפוך לאנטי-גיבור של הרוק הבריטי.

6. מרץ הוא חודש המזל שלו

במרץ 1982, בדיוק לפני 20 שנה, הגשים את החלום וחתם עם הסמית'ס על חוזה בחברת תקליטים. יחד עם חברו ג'וני מאר הוא חתום על שירי הלהקה. ב-8 במרץ 1988 יצא אלבום הסולו שלו, "תחי השנאה". ב-26 במרץ 1994 הגיע אלבומו "ווקסהול ואני" בשבוע הראשון לאחר צאתו לראש מצעד המכירות בבריטניה. השבוע יצא אוסף "המיטב של מוריסי" (הד ארצי).

7. הוא אוהב מאוד כדורגל והוא צמחוני

מוריסי אוהב כדורגל. מנצ'סטר סיטי, קבוצתו של אייל ברקוביץ', היא האהודה עליו. הוא אוהב להגדיר את עצמו כ"פציפיסט, צמחוני, חילוני ומשורר".

8. הוא מעולם לא יצא רשמית מהארון

מוריסי מעולם לא הצהיר על העדפותיו המיניות, גם אם מהשירים אפשר היה להבין את סיפור חייו ונטייתו הברורה.

9. מוריסי פעל לשינוי החוק נגד יחסים הומוסקסואליים

התקופה, שנות השמונים, היתה רוויה פופ הומוסקסואלי מופגן: ברונסקי ביט, פרנקי הולך להוליווד, חי או מת, בוי ג'ורג' ומועדון תרבות, ג'ורג' מייקל (שהיה אז עדיין בצמד "וואם!"). אבל הסמית'ס עשו רוק בסיסי למדי של גיטרה באס תופים, והם גם לא יצאו מהארון ולא נופפו בדגלים, אלא הותירו לטקסטים ולהגשה של מוריסי להעביר את המסר. מצד שני, מוריסי פעל רבות בקרב אנשי פרלמנט לשינוי החוק הישן (שבעטיו הוכנס אוסקר וויילד לכלא) האוסר על יחסים בין גברים.

10. המתופף ונגן הבס של הסמית'ס עזרו לו להשלים את אלבום הסולו הראשון

אחרי התפרקות הסמית'ס היה ברור לכולם שעוד לא שמענו את המילה האחרונה ממוריסי ומאר, בייחוד מכיוון שהאלבום האחרון "סטריינג'ווייז היר ווי קום" נחשב בעיני רבים לאלבומה הטוב ביותר של הלהקה - כפי שקורה לעיתים כתוצאה מחיכוכים בין חברים. עדיין, מוריסי הפתיע בזמן הקצר שלקח לו להוציא את אלבום הסולו הראשון שלו. מתברר שכשהלהקה התפרקה עוד היו לו כמה שירים ראויים במגירה שלא הספיק לחלוק עם הסמית'ס. במקום זה, הוא חבר לסטפן סטריט (טכנאי ההקלטה שעבד עם מאר ומוריסי ומי שהפיק בשנות ה-90 אלבומים מצליחים לבלר ולקרנבריז), ו-ויני ריילי, ואף שיכנע את מייק ג'ויס ואנדי רורק מהסמית'ס לעזור לו קצץ, ואלבום הסולו שלו היה מוכן.

11. הוא קיבל 839,855 דולר תמורת הופעה ב"הוליווד בול"

באוקטובר 1992 שילם אמרגן למוריסי את הסכום האדיר הזה תמורת הופעה ב'הוליווד בול' בקליפורניה. רק אמן אנגלי אחד (אלטון ג'ון), קיבל תשלום גבוה יותר עבור הופעה במקום.

12. הוא הופיע בסאטרדיי נייט לייב

קשה להאמין, אבל העובדה הזאת מתועדת. בנובמבר 1992 מוריסי הופיע בתוכנית הבידור הפופולרית של רשת אן.בי.סי.

13. הוא הפסיד בתביעה שהגיש מיק ג'ויס מהסמית'ס

במשפט שהתנהל נגדו, זכה בשנת 1998 חברו לשעבר מיק ג'ויס בתביעה לחלוקת התמלוגים המאוחרים של הסמית'ס, שהגיעו אחרי פירוק הלהקה. ג'ויס טען שהוא אחראי לצליל של הלהקה, ולכן מגיעים לו כספים בשווי מיליון ליש"ט. מוריסי, מצד שני, הסביר שג'ויס, כמו רורק, "היו שכירים, שקיבלו משכורת חודשית קבועה כל תקופת שירותם בסמית'ס". השופט פסק נגד מוריסי, חייב אותו בתשלום והשית עליו גם את הוצאות המשפט.

14. הוא אמור היה להופיע בסינרמה

מוריסי היה צריך להופיע בישראל פעמיים, אבל בינואר 1996 ישראל היתה עדיין מוכת הלם מרצח רבין, ומוריסי החליט שלא זה הזמן. בפעם השניה בה כמעט נסגר איתו חוזר, פרצה האינתיפאדה.

ונסכם:

אלה השירים שתמצאו באוסף החדש של מוריסי: "אלמה מאטרס', 'ככל שאתה מתעלם ממני, אני מתקרב יותר', 'כל יום הוא כמו יום ראשון', 'שיר את חייך' 'סוויד הד', 'אני יודע שזה עומד לקרות יום אחד', 'עכשיו הלב שלי מלא' וגם שלושת השירים שהם תמצית הווייתו של האיש: 'אבוד', 'מאוכזב' ו'מחר'. יש כאן גם את 'אנחנו שונאים כשחברים שלנו הופכים למפורסמים', 'האחרון מבין הפלייבויס הבינלאומיים' ו'אחותי, אני משורר'. כל אחד מהשירים הללו מדגימים את יכולת הכתיבה והביצוע שלו, אף אחד מהם לא איבד ולו משהו מאיכותו הסגולית הגבוהה.

לו אני הייתי עורך לו אוסף לא הייתי משמיט את 'מתאגרפים', אולי השיר שבו מוריסי שר הכי יפה בקריירה; לא הייתי מחסיר את הדואט שלו עם סוזי סו מ'הבאנשיז', ולא הייתי מוותר על גירסתו המונומנטלית ל'מון ריבר', כמו גם על 'אני סוף השושלת המשפחתית' המצמרר. אלא שמוריסי, וזה מה שטוב בכל העניין, הוא לא מהאמנים שניתן לתחום באוסף של עשרים ומשהו שירים. תמיד אחרי שסיימת לשמוע אלבום שלו, או אוסף, נותר טעם של עוד.

מוריסי, "The Best Of Morrissey", הפצה: הד ארצי. מרתון מיוחד של מוריסי ישודר ביום שישי, 8 במרס, ברדיו 88 אף.אם, שעה: 16.00. עורך ומגיש: בועז כהן.

*