יורם קניוק. גרמנית לפני עברית

"אני מנסה להבין אם אי פעם נוכל לגשר על התהום בינינו לבין הגרמנים, במובן הלאומי, לא האישי, ואני חושב שלא. לפחות לא במאה השנים הבאות. זה לא יקרה. הנסיונות לגישור לא עולים יפה, לא מהצד שלנו ולא מהצד שלהם.׃ כך יורם קניוק, שספרו 'הברלינאי האחרון' מופיע בימים אלה בגרמניה בהוצאת ליסט, עוד בטרם יש תוכניות לפרסמו בעברית, והזכויות עליו נרכשו כבר גם בשוודיה ובצרפת.

באמצעות מארג סיפורים, הירהורים ואנקדוטות, מתעד הספר את המסעות והחוויות של קניוק ברחבי גרמניה בשנות השמונים והתשעים ועוסק בשאלות המהותיות של יחסי הישראלים, היהודים והגרמנים. הוויכוחים המסתמנים לרגל הופעתו מזכירים את הוויכוח הפומבי שהיה לקניוק עם גינטר גראס לאחר מלחמת המיפרץ, כשקניוק טען כי יחסם של הגרמנים לישראל במהלך המלחמה, ופרשת הגז הגרמני שנמכר לעיראקים, הוכיחו כי אין 'גרמניה אחרת'.

שיחותיו עם גראס מתוארות בספר לצד שיחות עם מיגוון דמויות, ובהן הבת של אלפרד שפר, האדריכל של הרייך השלישי, שהיתה חברה בסנאט של ברלין מטעם הירוקים. ולהבדיל, באיטליה מופיע בימים אלה רומאן לבני הנעורים של קניוק, 'הגנב הנדיב', שהופיע בספרית פועלים בשנות השבעים ואזל מהשוק.