אוסף משולש

שלוש בנות משפחת אבידן חגגו לאחרונה עצמאות, כל אחת מהזווית שלה. הצעירה שבהן, הילה, כמעט 15, תלמידת גימנסיה "הרצליה", הצטרפה למנחי הנוער בערוץ הילדים. "זאת העצמאות שלי, כשאני עושה משהו בזכות עצמי, לא עם אמא", היא אומרת. אחותה הבכורה, מאיה, 21, השתחררה לפני כחודשיים משירות צבאי בלהקת חיל החינוך וכבר הספיקה להופיע בפסטיבל הפסנתר לצד אמה. "חיכיתי לשיחרור, לחופש", היא מספרת. "לעומת אחרים שמתלבטים מה לעשות, ישר עליתי על הסוס והתחלתי לדהור. אני לא מאלה שמאבדים זמן. כבר מופיעה בלהקת הבית של 'הטברנה' בערוץ הראשון וגם עובדת בחנות מעצבים. בזה שלא נשארתי לשבת בבית יש איזה סוג של עצמאות".

הרחיקה לכת בהפגנת העצמאות שלה אמן של השתיים, הזמרת אביבה אבידן. לא רק שהחליפה את הניהול המקצועי שלה ועברה אל חברת התקליטים של אבי גואטה, הגלאי של שרית חדד, אלא גם התגרשה מבעלה במשך 21 שנה, יקי אבידן. "האמת היא שבאופי שלי תמיד הייתי אדם עצמאי", היא מעידה. "כשנשואים, תמיד יש עוד קול. כעת אני קובעת לעצמי".

והיא גם הוציאה אלבום חדש אחרי שתיקה ממושכת, "לכל אדם מלאך".

אין צורך בזכוכית מגדלת כדי להבחין בקשר החזק בינה לבין בנותיה. במהלך הראיון הן יושבות קרוב קרוב ועוטפות זו את זו בחום. ניכר בהן שעברו תהליך לא קל. "זה היה קשה כמו בכל משפחה בזמן גירושין", מודה מאיה. "אבל בסופו של דבר שלושתנו מבינות שזה היה לטובה וכבר חזרנו לתלם". אביבה: "הן יכלו לחזור לתלם משום שהן ואחיהן הצעיר, אור, בן ה-12 וחצי, מקבלים חום ואהבה משני הצדדים, גם מאביהם".

האב, יקי, בעבר איש חברת התקליטים "ישראדיסק", היה זה שהחזיר את אביבה, זמרת "אלעד ירד אל הירדן" בלהקת פיקוד הדרום, אל השירה לאחר הפסקה ממושכת. לפני 12 שנה אף הפיק את אלבום הבכורה שלה, עם הלהיט "יהיה בסדר". אביבה ייחסה לו את הצלחתה כזמרת, ולדבריה גם עכשיו הוא מתעניין ותומך, והיא מתייעצת איתו. "לא התנתקנו בקטע של כאסח", היא אומרת. עם זאת, בשנים האחרונות הבינו שמוטב להם להקטין ככל האפשר את מעורבותו בקריירה שלה. "וכך, כשיצאתי להופעות, הוא נשאר בבית עם הילדים".

אבידן מספרת שהשיר הפותח של האלבום, "הסתלק מכאן" (מאת יוסי גיספן ושמואל אלבז), הגיע אליה לפני שנתיים, "עוד לפני שחלמנו להתגרש", ויקי הוא שהמליץ לה להקליטו - "אולי כדי שיהיה לי משהו כאסחיסטי מעבר לדימוי של הנחמדה". בהמשך ביקשה מהתמלילנית ארלט ספדיה שירים המתייחסים למציאות שבה היא שרויה, דבר שבא לביטוי בשירים כמו "אסוף אותי" ו"שמרי נפשך". "נתתי לה להיכנס לי לנשמה, שיהיה אמיתי", אומרת אבידן. "יכולתי להוציא דרך השירה כאבים וכעסים שאני לא מוציאה ביום יום. נכון שאני תמיד מחייכת וכאילו רגועה, אבל יש גם קטעים אחרים".

מאיה: "זה חלק מהאופי של אמא. בתור בן אדם היא חיובית מאוד. תמיד רואה הכל בוורוד ומסתכלת על חצי הכוס המלאה. אולי הודות לכך עברנו מה שעברנו בלי טראומות קשות".

אביבה, היתה לך התלבטות אם לשתף את כולם במה שעובר עלייך באמצעות השירים?

"אם אני רוצה או לא, מחטטים במה שקורה לי. כבר הגיעו שאלות לאתר האינטרנט שלי, אם התגרשתי ומדוע התגרשתי. אז יכולתי להסתיר כזה דבר? כשאנשים רואים אותי אצלם בסלון, הם מרגישים כאילו אני שייכת להם".

הילה: "אני חושבת שכאן צריך להיות איזשהו גבול. אני לא מצפה שזמר ישיר על כל מה שעובר עליו בחיים".

מאיה: "זה תלוי בבן אדם. מי ששר אישי, איכשהו זה יוצא לו גם כשהוא שר. יש אנשים שזה מהווה להם גם איזשהו אמצעי של בריחה. לדעתי, לא צריכים להיות גבולות בכתיבה. כל כתיבה צריכה להתבסס על החיים, לגלות פתיחות".

מאיה, וכשיגיע אלבום הביכורים שלך?

"אני לא חושבת שמבחינה נפשית אני בשלה לכתוב על כל מה שקורה לי. אני צעירה, בלי נסיון החיים שיש לאמא. כשאעשה פעם את המוסיקה שלי, אקח את הדברים לאן שאני, בלי לכסות דברים ולבנות משהו שזה לא אני".

אביבה: "באופי שלי אני יודעת איך להסתדר עם המצבים בלי לפגוע בסביבה, בלי לדרוך על אנשים, בלי לרמוס, להגיע לאן שאני רוצה בדרך הנינוחה שלי. עם זאת, ברור שבאיזשהו מקום הגישה הזאת היא על חשבון הבריאות שלי, כי אני לוקחת את הדברים פנימה. השוני לגבי האלבום הנוכחי הוא שהפעם שהצלחתי להוציא דברים ששמרתי בתוכי הרבה שנים, אפילו פירקתי כל מה שהסתרתי. נראה לי שככה הצלחתי להביא משהו חדש בשירה שלי, מעבר למתיקות שהיתה לה במשך השנים. אבל אם חשבתי שאוכל גם להיות קצת קוצנית ומחוספסת, התבדיתי. אדם לא יכול כל כך להשתנות".

מאיה: "איך שאנחנו מכירות את אמא, היא לא מסוגלת להיות ביצ'ית".

אביבה, תמיד התגאית שאתם הזוג האחרון שנשאר, והנה אחרי שנים הלכת בעקבות חברותייך ללהקה צבאית, ציפי

מור וחנה לסלאו.

אביבה: "לא הלכתי בעקבות אף אחד, אבל מה לעשות, לפעמים החיים מנצחים כל אמירה. בוא נגיד שמגיע לנו צל"ש שהחזקנו מעמד יחד יותר מרבים אחרים, כי מוסד הנישואין היה קדוש לשנינו. ככה חינכו אותי במשפחה הכורדית-סורית שלי, וככה חינכו את יקי במשפחה היוונית שלו. ניסינו וניסינו וניסינו, ולא הלך. אני שמחה שהדברים לא נגמרו בהתרסקות".

איך זה להיות פנויה מחדש?

"אני מרגישה נהדר, וקודם כל שלמה עם מה שעשיתי. כרגע אין לי חבר. חצי שנה מאז הגירושין זה זמן קצר. אני מאוד שמחה שדברים לא קורים לי מהר מדי, ולא מודאגת. אני טיפוס שהולך לאט ועל בטוח. כמו שקרה לי בקריירה, שלמעשה התממשה כמעט עשרים שנה לאחר הלהקה הצבאית. כך גם בזוגיות. אני מאמינה שאביר החלומות שלי יגיע על סוס לבן באיזשהו יום".

את כבר חושבת על נישואין שניים?

"מוקדם לחשוב על זה אבל עכשיו, כשהאביב הגיע, אני מתחילה לפרוח".

מה דעתכן, בנות?

הילה: "מה שאמא תחליט, נהיה איתה".

מאיה: "סבבה! מה שיעשה את אמא מאושרת ואת אבא מאושר, יגרום אושר גם לנו".

לדברי אביבה, ההתרחשויות האישיות לא הקרינו אל הבמה. ההופעות נמשכות כסדרן ו"ברוך השם, הרבה". יש לה תחושה שכזמרת היא הולכת ומשתבחת עם הזמן. לפחות חלק משירי האלבום החדש שלה מצדיק את דבריה. "כנראה יש איזשהו מלאך ששומר עלי", היא חושבת בקול רם, "אם כי מה שקורה במדינה משפיע על ההופעות. במצב כיום יש לי תחושה של שליחת ציבור, שתפקידה לעודד את העם בשירים".

מאיה היא חברתו של אריאל קשת, בנם של יונה אליאן וששי קשת. "היתה אפשרות שנעבוד יחד אבל דחינו אותה, לא בגלל שלא רצינו", היא אומרת. "כל אחד מאיתנו עסוק בתחומו, והזמן יעשה את שלו. מה שברור, אריאל הוא מוסיקאי מוערך בזכות עצמו, ואני זמרת מתחילה שמחפשת את עצמה".

גם את תהיי זמרת מזרחית כמו אמך?

מאיה: "רק השתחררתי מהלהקה הצבאית, ויש לי הרגשה שאני על פרשת דרכים. מהמזרחית אני אוהבת כמובן את השירים של אמא, וגם שירים של אייל גולן ושל שרית חדד. באותה מידה אני אוהבת מוסיקה אתנית עם גוון שונה, כמו של אחינועם ניני. ובכלל, הגעתי לזה מהפופ של להקת הנוער העירונית 'השכנים של צ'יץ'".

הילה: "אני נעצרתי ב'אפרוחים' של אותה להקת נוער, ואם להגיד את האמת, אני בעיקר אוהבת מוסיקה לא מהארץ. בריטני ספירס. ג'ניפר לופז, כאלה".

מאיה: "עברתי את הגיל של ללכת אחרי שמות. מאז שהייתי משוגעת על וויטני יוסטון, אני בוחנת שירים מהכיוון של ההפקה המוסיקלית. מכל מקום, תמיד אהבתי לשיר ורציתי להיות זמרת. לא היתה לי ברירה אחרת, מגיל אפס נלוויתי לאמא להופעות, עוד כשהיתה שרה בחתונות".

לא מרתיעות אותך מה שאמך מכנה "המהמורות שבדרך"?

"אין בוקר שבו אני קמה ולא חושבת שאולי לא כדאי כל העניין של זמרת, ומוטב שאלך ואלמד משהו באוניברסיטה. אבל אז מספיק שאשמע ברדיו איזה שיר טוב שאני מתה עליו, וברור לי שאני בכיוון הנכון, רוצה להיות זמרת מוערכת".

הילה: "לי ברור היום שאני מעדיפה טלוויזיה".

אביבה, הבנות עוד יגנבו ממך את ההצגה.

"שיגנבו חופשי. אם התמזל מזלי לעשות בחיים מה שאני אוהבת, מי אני שאמנע זאת מילדי? בסופו של דבר הכל נשאר במשפחה. מה שילדי יעשו יותר מוצלח ממני, יעשה אותי מאושרת".