נאה דורש, לא כל כך מקיים

"לא חטאתי, לא פשעתי, לא עוויתי. לא ביקשתי ולא קיבלתי שום דבר שלא הגיע לי", הצהיר השבוע בהתרגשות רבה נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל. את הדברים השמיע פרנקל בתגובה לפצצה שהטיל יום קודם לכן מבקר המדינה, אליעזר גולדברג: פרנקל קיבל עם פרישתו מהבנק הטבות שונות, שלא הגיעו לו על פי החוק, בעלות כספית של מאות אלפי שקלים. בין היתר מדובר בפדיון ימי מחלה בסך של כ- 106,500 שקל נטו, תשלומי אש"ל מוגדלים בסך 36,121 דולר עבור 623 ימי שהייה בחו"ל והבטחה להסדיר לנגיד לשעבר צבירה של זכויות אקדמיות וזכויות שבתון בעלות של כ- 21,350 שקל בשנה.

בהמשך דבריו, אמר פרנקל את המשפט הבא: "הקדשתי את מיטב שנותי לשירות כלכלת ישראל, תוך הקרבת קורבן לא קטן. ויתרתי על משרה עם שכר הרבה יותר גבוה". זה כבר נשמע יותר מוכר. לפני שמונה שנים התארח פרנקל בתוכניתו של דן שילון. כמו רבים וטובים לפניו, לא היסס גם מי שהיה אז נגיד בנק ישראל לספק לצופי הטלוויזיה את מנת ההשתטות הרגילה שנהג שילון לדרוש מאורחיו.

בין משחק פינג-פונג באולפן לשירת קטע חזנות, ענה פרנקל גם על כמה שאלות. "רק לאחרונה עלה שכר הנטו שלי בבנק ישראל ל- 5,000 ומשהו שקלים", אמר הנגיד לשעבר בתשובה לשאלה על המשכורת השמנה שזנח מעבר לים כדי לשרת את מולדתו".

עד כאן הכל בסדר, כולל ההתחסדות בעניין ההתנדבות לכהן בתפקיד נגיד הבנק המרכזי של ישראל. אולם מעבר להבדלי הגרסאות, בין פרנקל לבין מי שסידר לו את ההטבות הכספיות המפליגות, מנכ"ל הבנק לשעבר, עודד חצרוני, צצה בכל זאת השאלה הבאה לנגיד לשעבר: כיצד קרן השפע שנפלה יום אחד על ראשך עולה בקנה אחד עם הדעות הנחרצות שהשמעת במשך שנים בנושא השכר בשירות הציבורי?

קולו של פרנקל לא רעד

במהלך תשע שנות כהונתו בתפקיד הנגיד, השמיע פרנקל עשרות התבטאויות בנושא שכר עובדי השירות הציבורי. קו המחשבה המרכזי שעבר כחוט השני כמעט בכולן היה זה: עליית השכר בסקטור הציבורי היא זו שגרמה להתגברות הביקושים במשק, להאצת האינפלציה ולהתרחבות הגירעון במאזן התשלומים. עליית השכר בסקטור הציבורי עלולה גם להתגלגל אל הסקטור העסקי, לשחוק את רווחיותו ולפגוע בצמיחה ובתעסוקה במשק.

ושאלת השאלות שיש להפנות לפרנקל בנושא זה היא זו: כיצד לא רעד קולך בשעה שיצאת נגד מתן תוספות שכר למורים, לרופאים, לאחיות בתי החולים ולמהנדסים בשירות המדינה, בשעה שאתה עצמך קיבלת (ויש הטוענים, סידרת לעצמך) תוספות שכר נדיבות ביותר (רק פדיון ימי המחלה שקיבלת שווים 11,833 שקל לשנה).

פרנקל לא לבד

למרבה הצער, פרנקל אינו היחיד בסיפור לא ממש משמח זה. דברים דומים בגנות תוספות השכר בשירות הציבורי משמיעים במשך שנים כלכלנים נוספים בבנק ישראל, בעיקר במחלקת המחקר. אלא שהשירות הציבורי, אליבא ד'בנק ישראל, נגמר בבניין ראש הממשלה. בניין בנק ישראל, הנמצא ממש מצידו השני של הכביש, וכל 800 ומשהו עובדיו, הם כבר שטח אקס טריטוריאלי.

לפני שלושה חודשים שיגר הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, מכתב לכל העובדים הבכירים בשירות הציבורי, שבו ביקש מהם לותר השנה על תוספת השכר המגיעה להם, בשיעור של 1.6%. בבנק ישראל יש 140 עובדים בכירים, ששכרם החודשי ברוטו בשנת 2000 נע בין 29,525 שקל ל- 50,948 שקל.

בתשובה, שיגרו עובדי בנק ישראל לרכלבסקי מכתב מחוצף שבו טענו, כי פגיעה בתוספת לשכרם מהווה הפרה של חוזה עבודה חתום. אף אחד מבכירי בנק, מיותר לציין, לא הסכים לוותר על עדכון שכרו.

איפה היית בחו"ל 623 יום

את מסכת הצביעות אי אפשר לסיים בלי לחזור לרגע קל אל פרנקל. בנאום התוכחה שנשא השבוע בטלוויזיה, קרא הנגיד לשעבר להנהיג שקיפות ברורה בכל מה שקשור לנהלי השכר בבנק ישראל. הגיוני ביותר. אדרבא, יקום פרנקל ויסביר על מה ולמה מגיע לו החזר הוצאות אש"ל מוגדלות בגין שהיה של 623 ימים בחו"ל. היכן בדיוק שהה הנגיד לשעבר חודשיים בכל אחת מתשע שנות כהונתו בתפקיד, מה בדיוק הוא עשה שם, כמה נסיעות היו לצורך עבודה, וכמה נסיעות, ננסח זאת בעדינות, היו לצרכים אחרים?