מדריך הכיס לעולם

ב-11 בספטמבר 2001, הפכו תוך מספר דקות אלפי מדריכי התיירים לעיר ניו יורק למיושנים. ספרים, כידוע, אי אפשר לעדכן במהירות, ולכן נגזר על תיירים רבים להמשיך ולהסתובב עם ספרים שממליצים להם על המסעדה בראש מגדלי התאומים.

אבל שינוי דרמטי כמו שאירע במנהטן לא מבהיל את חברת “ביונד גייד” (Beyond Guide). מדריך התיירות האינטראקטיבי שפיתחה מתעדכן כמעט מיידית, ואפילו מתאים את עצמו לטעמו ולהעדפותיו של התייר.

אם החזון הטכנולוגי של "ביונד גייד" יתממש, תיירים לא יזדקקו עוד למדריכי תיירות - לא בשר ודם ולא מודפסים. במקום זאת יידרשו רק להצמיד את אוזנם אל הטלפון הסלולרי, שם ישמעו הסברים על האתרים בהם הם מבקרים ואפילו קטעי קול ארכיוניים, שיאפשר להם לחוות אירועים היסטוריים שהתרחשו במקום.

בתיאטרון פורד בוושינגטון, למשל, האולם שבו נרצח הנשיא אברהם לינקולן באפריל 1865, משמש הסלולר כמדריך אישי דינמי, שמלווה את המבקרים במסלול ההימלטות של רוצח הנשיא, ג'ון וילקס בות'. בלונדון, ברחובות העתיקים, הוא שולח אותם בעקבות ג'ק המרטש.

תיירות על פי העדפות

יותר ממחצית הנופשים במערב נוטלים עמם כיום טלפון סלולרי לנסיעות בחול. “ביונד גייד” מבקשת להפוך את הטלפון הסלולרי ממכשיר המשמש לתקשורת בין אנשים למדריך תיירות אינטראקטיבי ואישי, שילווה את האדם במסעו.

למערכת “ביונד גייד” שני מצבי הפעלה. בראשון מתקשר המשתמש למספר מסויים, כאשר הוא מגיע לאתר תיירות כלשהו, כדי לקבל מידע על המקום. בשני, המערכת עוקבת אחר המשתמש הסלולרי ומתקשרת אליו ביוזמתה, כאשר הוא מבקר באתר בעל עניין תיירותי. המשתמש ישמע הסבר מוקלט בשפתו על המקום בו הוא מבקר, בתוספת אנקדוטות היסטוריות.

"חוויית השימוש במערכת נקבעת על פי העדפותיו האישיות של כל לקוח", אומר יחיעם הלוי, "מייסד ומנכ"ל החברה. " המערכת מנתחת את העדפות המשתמש על פי תגובותיו, ומגישה לו מידע שנראה לה מעניין עבורו. אם למשל המערכת מסיקה שהתייר מתעניין בפולקלור, היא תשלב בהסברים סיפורי עם, אנקדוטות ופרטי טריוויה מהתרבות העממית, ולא תכנס להסברים על ארכיטקטורה. במקרה אחר, המערכת תבין שהתייר מתעניין באמנות ולא בפוליטיקה, ותתאים את ההסברים להעדפותיו".

ספקי התכנים של המערכת הם מדריכי תיירות מודפסים ומדריכי מולטימדיה. צוות “ביונד גייד”, מצידו, מוסיף למאגר המידע אנקדוטות ופריטי מידע צבעוניים.

מותאם לתיירים או למקומיים

המערכת מתבססת על טכנולוגיית זיהוי מיקום. בערים בהן השירות מיועד בעיקר לתיירים, הוא יכלול מידע תיירותי חווייתי ושירותים רלבנטיים, כמו מידע על מוניות, מלונות ומסעדות, כיצד מגיעים למקום מסוים, מתי מתחיל סרט והיכן הוא מציג, מה השער היציג של המטבע המקומי ועדכוני מזג אוויר. כל המידע הזה יוצע למשתמש בשפתו (כרגע המערכת קיימת באנגלית, בגרמנית, בספרדית, בצרפתית, בהולנדית ובאיטלקית). במדינות אחרות (בריטניה, למשל), סל השירותים מיועד בעיקר למקומיים.

השירות יודע למסור למשתמש אפילו איזה מזג אוויר צפוי במשך היום ולעזור לו לתכנן את הביקור בהתאם - למשל ביום גשום לבקר במוזיאונים וביום שמש לטייל בחוץ.

עד כה חוברו ל”ביונד גייד” וושינגטון וניו יורק. ערים נוספות באירופה צפויות להכנס למאגר בעתיד הקרוב. מאז אירועי ה-11 בספטמבר, השימוש במערכת בשתי ערים אלה ניתן חינם כמחווה לתושבים, גם כי הן משמשות לחברה כמעין אתר ניסוי ענק. לפני מאורעות ספטמבר, שילמו המשתמשים 10 דולרים עבור 48 שעות שימוש במערכת.

אגב, השירות הסלולרי בארה"ב עדיין אינו מבוסס על זיהוי המיקום של המשתמש. לכן, כאשר המשתמש מבקר באתר תיירות מסויים, עליו להתקשר למספר טלפון, לציין היכן הוא נמצא ורק אז הוא מקבל את המידע המבוקש. באירופה, במקומות בהם החוק מתיר ליזום דחיפה של מידע למשתמש (טכנולוגיית פוש), עוקבת המערכת אחר תנועותיו של בעל הסלולר ומתקשרת אליו בכל פעם שהוא מגיע לאתר תיירותי.

התחיל במוזיאון השואה

לדברי הלוי, את ההשראה לפיתוח המערכת של “ביונד גייד” קיבל בעקבות תסכולו מעולם המוזיאונים. "מהם מוזיאונים? בניינים פיזיים, ששטחם מוגבל ומכילים מידע מוגבל, בשעה שישנם מאגרי מידע בלתי מוגבלים", הוא מסביר. "המבקר במוזיאון יכול אמנם לקבל או לשכור זוג אוזניות ולהאזין למדריך תיירות קולי, אך המערכת שלנו מאפשרת להשתמש במכשיר שכבר נמצא ברשות כל אחד כמעט - הטלפון הסלולרי - כמדריך אישי".

ומה עושים עם האיסור הקפדני להפעיל סלולריים באולמות השקטים במוזיאונים? הלוי מודה כי זמן רב יחלוף בטרם יתרגלו מנהלי מוזיאונים לרעיון של מבקרים המסתובבים שם וטלפונים סלולריים צמודים לאוזניהם - למרות שהמערכת פועלת גם במצב שקט, שבו הטלפון הסלולרי אינו מצלצל כלל.

שורשי “ביונד גייד” מתחילים ב-1989, אז הוזמן הלוי, ארכיטקט מידע ומומחה למנועי חיפוש מורכבים, מומחה למסדי נתונים ומנועי חיפוש מורכבים, לשמש כמנהל המערכות הטכנולוגיות במוזיאון השואה שהוקם בוושינגטון. במוזיאון השואה פיתחו הלוי - בעבר ארכיטקט המידע של בית התפוצות - וצוותו פרוטוקולים להעברת מדיה על רשתות. "בימים ההם כולם דיברו על מולטימדיה, אבל הכלים לשידור מולטימדיה לא היו קיימים והיינו צריכים להמציא אותם", הוא אומר.

על בסיס הפיתוחים האלה הקים הלוי בשנת 1994 את חברת Thunder wave, שפיתחה טכנולוגיות ששימשו מוזיאונים ומוסדות נוספים. בין צוות המקימים, יובל רבין, בנו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, המשמש כיום סמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה. בין השאר, הקימה החברה את המערך הטכנולוגי של המוזיאון הלאומי של אוסטרליה ושל מוזיאון פול גטי בלוס אנג'לס.

קרקע בתולית

בימים אלה בוחנת החברה את הכדאיות הכלכלית של הפעלת השירות בישראל. בעבר תכננה החברה להשיק את השירות בירושלים, אך לנוכח ההסלמה במצב הבטחוני, הוחלט להמתין עד שהרוחות יירגעו.

תחום מדריכי התיירות הדיגיטליים בעולם עדיין אינו רוויי במתחרים. התחרות היחידה ל”ביונד גייד” מגיעה כרגע מצד חברות כמו לונלי פלאנט ו-וינדינגו, שמציעות מדריכים דיגיטליים להורדה עבור מחשבי כף-יד, וחברות שמפתחות מדריכי אודיו למוזיאונים וגלריות. רק באחרונה, אגב, השיקה וינדינגו שירות סלולרי הדומה לזה של “ביונד גייד”, ועברה לתחרות ישירה עמה.