הצביעו במקלדת

מבצע תשלום הדו"חות, שהסתיים לפני כשבועיים גרר בעקבותיו האשמות הדדיות של שר המשפטים והרשויות המקומיות, סביב ההיערכות והיקפי הגבייה. אבל דבר אחד בטוח: המבצע הוכיח שעם ישראל מוכן לפתוח את הארנק גם דרך המקלדת, והמספרים מדברים בעד עצמם: יותר מ-47 מיליון שקלים שולמו דרך הרשת (מתוך 267 מיליון שנגבו עבור קנסות בתי משפט ומשטרה- הרשויות המקומיות גבו בנפרד 150 מיליון ש"ח נוספים) תמורת כ- 98 אלף דו"חות וקנסות. ויתרה מזאת - עמישראל כנראה גם סוף סוף הבין איפה לא עומדים בתור: ביום האחרון של המבצע עמד היקף הכניסות לאתר התשלום על כ- 500 לשניה במשך רובו של היום.

"כמות המשתמשים באתר הזכירה קזינו. זה היה פשוט מטורף" מתאר ציון כספי, סמנכ"ל מחשוב בהנהלת בתי המשפט, את הימים האחרונים של המבצע.

בראיון ל-ynet כספי מסביר איך נערכים למבצע בהיקף שכזה, מעלה אבחנות על הגולש הישראלי והודף טענות על קריסת האתר. "היה לנו מחשב מרכזי שריכז את כל הפעילות. החלטנו לשפוך לתוכו, בטכנולוגיה שתואמה עם המשטרה, את כל הקנסות של המשטרה. לא לרכוש מערכת מחשוב חדשה ולא לפתח. אלא לקחת את מה שיש ולבנות סביבו מודול מסוים. הפתרון הדהים את כל המומחים", אומר כספי ומוסיף כי "רק אחד שלא מבין במחשבים יכול לעשות דבר כזה".

המערכת שפותחה חיברה בין המחשבים המרכזיים של המשטרה, משרד התחבורה והנהלת בתי המשפט. המערכת ידעה לבטל עיכובי רשיונות של בתי משפט ומשטרה ולהנפיק רישיונות זמניים. כספי מדגיש כי שיתוף הפעולה ימשך גם לאחר המבצע ו"מי שלא שילמו, יחזור להם העיכוב על הרשיון".

נשמעה ביקורת רבה על קנסות שהתיישנו שאזרחים נדרשו לשלם.

"אצלנו לא היו תלונות, בניגוד לרשויות המקומיות. על מנת שאנשים שנפטרו לא יקבלו קנסות, הוחלט להצליב את קובץ הקנסות מול דוח הנפטרים של משרד הפנים, ונמחקו כל הנפטרים. לא היה לנו נוח שאנשים שנפטרו יקבלו קנסות, במיוחד שמדובר במשרד ממשלתי. לאחר ביצוע ההצלבה, השלב הבא היה לטפל בהתיישנות, וזאת בעקבות העובדה שבחלק מהקנסות לא טופלו במשך 10 שנים".

כדי להתמודד עם היקף הקנסות שנשלחו בדואר, הובאה מחו"ל מכונה מיוחדת לעיטוף. כל יום פלטה המכונה כ- 70 אלף מכתבים לחייבים. סך הכל נשלחו כמיליון וחצי הודעות לחייבים.

איך השתלב האינטרנט במבצע?

"בהתחלה העלינו לאינטרנט את כל הקנסות של המשטרה ובתי המשפט. הגולש קיבל מידע כללי- כמה הקנס, מה במבצע ומה לא, ויש פירוט. אמצעי הזיהוי הם מספר רשיון נהיגה ותעודת זהות."

ומתי התחלתם עם התשלומים ברשת?

"במהלך ינואר (כחודשים לאחר תחילת המבצע) התחילה דרישה רצינית לשלם באינטרנט. פיתחנו תוך כדי המבצע מערכת שאפשרה תשלום הקנסות באינטרנט. במרץ, הגיעו פניות אלינו, וללשכת השר, לאפשר גם תשלומים. עד אז היה רק אפשרות בתשלום אחד. פה צריך הערכות מול חברות אשראי. בתחילת אפריל האפשרות לשלם בתשלומים- שיחררה המון לחץ."

האם הישראלי מתנהג ברשת אחרת מאשר ברחוב?

"ההתנהגות של הישראלי לא משתנה. גם כאשר תהיה גישה זמינה לאינטרנט במשרד או בבית לכולם, הישראלי יחכה עד לדקה המאה ורק אז ישלם. כך קרה גם במבצע- אנשים הציפו אותנו ביומיים האחרונים".

כיצד קרה שברגע הכי קריטי של המבצע קרס האתר?

"האתר לא קרס אלא המשיך לעבוד אך לא הצליח לקלוט בו זמנית את כל הגולשים, ולכן הוגבלה הכניסה. גם שרת התשלומים של המדינה נושא בחלק מהאחריות, שכן הוא לא יכול לקלוט כאלו כמויות. זה מספרים שלא מדברים עליהם גם לא בעולם, ולא היתה ברירה אלא להגביל את הכניסה. ב- 30 באפריל היו 500 כניסות לשניה כל היום. אף אתר לא יכול לעמוד בזה. אף אחד לא ציפה גם לכזאת הצלחה".

באמצעות האינטרנט שולמו במבצע 47,700,000 מיליון ש"ח כחמישת מהכנסות המבצע. מדובר בכ-98 אלף דוחות וקנסות. בתשעת הימים הראשונים של מאי נכנסו לאתר 74,800 אנשים. קרוב ל- 8,000 ביום. גביית השיא נעשתה במועד המקורי לסיום המבצע- ה30 לאפריל, בו נערכו 3,100 תשלומים בסך של 6 מיליון שקלים. במקום השני זכה המועד הסופי של סיום המבצע 09.05 בו נערכו 3,050 תשלומים בשווי של 6 מיליון.

עלות המבצע למשלם המסים הייתה 14.5 מליון שקלים. 7.4 מהם הופנו לקמפיין הפרסומי.

מבצע הקנסות הסתיים האם זה גם סופו של האינטרנט מבחינת תשלומי קנסות?

"היום, אחרי המבצע, אפשר לשלם קנסות תעבורה באינטרנט, בקרוב יועלו מחדש קנסות המשטרה לאתר".

מבחינת כספי לא מדובר בסוף פסוק, אלא "במבצע בעל השלכות לאומיות" בעיניו המבצע היה פילוט ענקי לפרוייקט "הממשל הזמין" "עם ישראל הביע אמון מוחלט באינטרנט, ומישהו צריך לקבל היום החלטות בעניין הזה. בישיבת הממשלה בשבוע שעבר, הדבר הזה היה בסיס לדיון לממשל זמין. לדעתי תוך 3-4 שנים, תהיה מהפיכה אמיתית, אנשים לא יצטרכו לעמוד בתור ולשלם בין 08:00-13:00 אלא מתי שירצו". ובינתיים עד שהחזון יתממש אנחנו נמשיך לשרך עצמנו בתורים…