שתף קטע נבחר

קבלת-הפנים שמכין מאיר שני לנוחי דנקנר

שני מתכנן להיפטר מאחזקות כלל-תעשיות שאינן חברות ליבה, כולל כל ההשקעות בנדל"ן ופיננסים. מבטח-שמיר, בי.וי.אר-טכנולוגיות ואורכית יימצאו עצמן בחוץ. "אני צריך לתת דין-וחשבון רק למועצת המנהלים שלי", אומר שני לקראת החלפת הבעלות בקבוצה

"היעד והחזון של כלל-תעשיות הוא להשיג תשואה ממוצעת רב-שנתית עודפת ביחס למדד תל-אביב. את היעד לא ניתן להשיג עם תיק ההשקעות הנוכחי של החברה, שמכיל 98 חברות, וכלל-תעשיות תצטרך להתמקד במספר מצומצם יחסית של כ-20 חברות ליבה בתוספת זרוע ההשקעות בביוטכנולוגיה וזרוע הון-הסיכון". כך אמר אתמול (ג') מנכ"ל כלל-תעשיות, מאיר שני, במפגש עיתונאים בו חשף את ההיערכות העיסקית החדשה של החברה. לדבריו, התאמת הפרוטפוליו ליעד החדש תתבצע תוך 18-36 חודשים, וההיערכות המבנית והפרסונלית לביצוע התוכנית החדשה תתבצע תוך 6 חודשים.

מהתוכנית, שגובשה בשנה האחרונה בסיוע חברת הייעוץ שלדור, עולה כי כלל-תעשיות תפעל למכירת רוב החברות שאינן מוגדרות כחברות ליבה שלה. המכירה תעשה בתנאי שיושג המחיר המתאים.

שני הצהיר כי כבר בשלב זה עומדות למכירה כל אחזקות החברה בנדל"ן ובחברות הפיננסיות, שחלקן בסך הנכסים של כלל-תעשיות הוא 12%, והן מוערכות בשווי של 140 מיליון דולר. לדבריו, המבנה של תיק ההשקעות של כלל-תעשיות כיום, כשאחזקה בודדת כמו נשר תופסת 40% ממנו, אינו בריא והכוונה היא לפעול לשינוי על-ידי הרחבת משקלן של החברות שיוותרו. לדבריו, בשנה הקרובה אין כוונה להיכנס להשקעות חדשות מהותיות.

שני ציין עוד, כי בחברות הליבה תגביר כלל-תעשיות מאוד את מעורבותה ברמת הדירקטוריון. לצורך ביצוע התוכנית ייתבצע שינוי מבני במטה כלל-תעשיות, כאשר לצדו של שני נוסף תפקיד חדש - סמנכ"ל לפיתוח עיסקי. את התפקיד יקבל איתי הלוי.

לצידו תפעל פונקציה ניהולית חדשה: 4 מנהלי עסקים שיופקדו כל אחד על מספר חברות ליבה. עד כה מונו דוד הזלקורן כאחראי על הביוטק, מאיר אגסי על סיאטקס וחברות נוספות ועזרי גונן, מנכ"ל קבוצת כיתן, שיהיה מעתה מופקד על כיתן, פולגת, קבוצת הגז ועוד.

בנוסף הוקמה חברת ניהול חדשה להון-סיכון, שתרכז תחתיה את כל קרנות ההון-סיכון שבבעלות כלל-תעשיות או שהיא שותפה בהן, ואת ההשקעות בסטארט אפ.

התוכנית העיסקית החדשה מגדירה את חברות הליבה כחברות בעלות פוטנציאל צמיחה בר-קיימא, בהן יש לכלל-תעשיות השפעה משמעותית בניהול. מדובר בכ-20 חברות: נשר, תעבורה, נייר חדרה, גולף, כיתן, בגיר פולגת, ברק, יפאורה, אורמת, אי.סי.איי, סאיטקס, פאנדק, נובה, נקסוס, פאואר-דייזן, ג'ורדן ואלי, שלקייס ונגבטק. בנוסף, הביוטכנולוגיה וזרוע הון-הסיכון הוגדרו אף הן בליבה.

שני: "חברה שתראה קצב צמיחה ונחשוב שהוא זמני בלבד והיא אינה יכולה לשמור עליו, לא תהיה אצלנו. הבחינה של תוצאות החברות לא תהיה כמובן מנותקת ממצב המשק, ותיבחן ביחס לצמיחה במשק. יש כעת משבר במשק ואין קוסם שיכול לצוות על החברות להראות צמיחה דו סיפרתית. יחד עם זאת, כאשר עלות ההון היא 6%-5% ריאלית, צריך לתת תשואה עודפת מעבר לאג"ח. לכן בעיקרון, במשק בריא אנחנו צריכים להראות תשואה דו ספרתית".

 

אנחנו לא יכולים להתמחות בכל

 

לדברי שני, המודל האידאלי לחברות הליבה שפועלות בשוק המקומי ושולטות בו הן החברות נשר ומפעלי נייר חדרה - חברות שהכניסו שותפים בינלאומיים ויכנסו עימם לפעילות בחו"ל: "כל השקעה שהשותף האירי של נשר יעשה בתחום המלט, הוא יציע גם לנו להצטרף. לצערנו, בשנה שקדמה לכניסה לנשר, האירים ביצעו 80 השקעות ומאז אף אחת לא. לנייר חדרה שלושה שותפים בינלאומיים מובילים בתחומם. בשותפות עם קימברלי-קלארק נכנסה נייר-חדרה לשותפות בטורקיה ואני מקווה שהתהליך יימשך. נייר-חדרה בעיני היא מודל המאסטר-פיס".

שני אמר, כי חברת אחזקות אופרטיבית, המתעסקת בבקרה ובהתערבות בפעילות השוטפת של חברות בבעלותה, כבר אינה רלוונטית. "אנחנו לא יכולים להיות מומחים גם במלט, גם בטקסטיל וגם בכימיה. את המומחיות צריכים להביא מנהלי החברות. המומחיות שלנו כמטה צריכה להיות בערך המוסף: הבנת האתגר העיסקי בפניו החברה נמצאת".

 

במתכונת החדשה מה תהיה מידת ורמת המעורבות שלכם בחברות?

 

שני: "אנחנו לא נהיה מעורבים ברמה האופרטיבית, אבל תהיה לנו מעורבות גדולה יותר בדירקטוריון. זה תהליך שמתחילים לראות באי.סי.איי: עד אוגוסט הקרוב רוב חברי הדירקטוריון של אי.סי.איי יורכב מאנשים זרים בעלי משקל מקצועי מוכר בעולם בתחומם, עם מיעוט נציגים לבעלי המניות. דירקטוריון לא צריך להיות מורכב מנציגי בעלים אלא מאנשים שיכולים לתרום לו, כמו במשחק כדורגל. אי אפשר שעל המגרש יהיו רק מגינים - צריך אנשים בעלי ידע, החל ממיזוגים ועד מציאת שותפים. אנחנו לא רוצים לנהל את החברות אלא לסייע, תוך כדי מתן אוטונומיה ניהולית מלאה למנהלים. מחברה בה אין לנו השפעה כמו קריאו, בה היינו אומנם בעל המניות מספר אחת אבל ללא השפעה, יצאנו. גם החמישים ה-50% שנותרו בחברה מועמדים למכירה".

 

לצד דיבורים על מכירות נכסים ומיקוד יש תוכניות להשקעות חדשות?

 

"הגדלנו אחזקות בנקסוס, אבל עד שנת 2003 צפויות השקעות קטנות יחסית בדברים חדשים".

 

אפשר לצפות לחילופי מנהלים בקבוצה?

 

"במחקרים שבוצעו בחו"ל התברר שחברות מוצלחות הן אלו שמנהליהן צמחו מתוכן. אנחנו נשים דגש חזק על איכות הניהול ונשאף שבכל חברה יהיו 3-2 אנשים שיוכלו להחליף את המנכ"ל".

 

כלל נמאצת ערב החלפת בעלות. אתה לא נזקק לאישור של הבעלים החדשים לתוכנית המהפכנית?

 

"אנחנו חברה ציבורית שזקוקה רק לאישור של הבורד שלה. אני צריך לדאוג רק לבעלי המניות של כלל תעשיות. בכל זאת התלבטנו רבות לפני שהצגנו את התוכנית בפני הבורד שלנו, אבל אני מאמין שזו הדרך הנכונה. חברות אחזקה במתכונת הישנה, כמו זו של כלל-תעשיות - צריכות או להתחסל או להתנהל בדרך שהצענו. אנחנו מקווים שהבעלים החדשים יאמצו את הגישה. מה שהיה נכון בשנות ה-60 לא בהכרח נכון היום".

 

אתה מציג תוכנית שמיועדת לטווח של מספר שנים. אתה מוכן להתחייב להנהיג אותה למרות שינויי הבעלות?

 

"ברגע זה כוונתי להישאר. אבל התוכנית לא בנויה על מאיר שני, אלא על צוות".

 

שני: באתי לרכבת דוהרת במדרון

 

מאיר שני נכנס לתפקידו בנובמבר 2000. שני הובא לתפקיד על-ידי חברו ליאון רקנאטי, יו"ר הקונצרן, במטרה להחליף את רימון בן-שאול שפרש. לשני, הנחשב לאחד המנהלים הטובים במשק, לא שיחק המזל. זמן קצר לאחר מינויו נודע, כי בכוונתו של אודי רקנאטי למכור את חלקו בקבוצה, והקונצרן ומנהליו נכנסו לתקופת אי ודאות והקפאה. זעזוע נוסף אירע כשנודע שעיסקת קרדן התפוצצה ועמה המשך כהונתו של ליאון.

למרות שלא בטוח ששני אכן ימשיך בתפקידו, הוא סבור שכמנהל מקצועי גם עם בעלים חדשים בפתח, עליו להמשיך בפיתוח החברה.

"כשקיבלתי על עצמי את החברה הטרידה אותי, ללא קשר למחיר המניה של כלל תעשיות, התופעה שחברות אחזקה נעלמות מהעולם או שרובן נסחרות בדיסקאונט משמעותי לעומת השווי המצרפי של החברות שבבעלותן. הטרידה אותי השאלה מה הערך המוסף שחברת האחזקות תורמת לחברות, והאם לגוף כמו כלל-תעשיות יש זכות קיום. זאת, במיוחד לאור החברה שמצאתי: חשבתי שבאתי לחברה המשולה לרכבת דוהרת במהירות 300 קמ"ש. בפועל הסתבר שזאת רכבת שדוהרת במדרון. לקח לי זמן להתרגל לסיטואציה וללמוד אותה".

"שכרתי את חברת שלדור, שבמשך חמישה חודשים גיבשה את תוכנית הארגון-מחדש, וכיום אני חושב שבתנאים מסוימים יש הצדקה לקיומה של חברת אחזקות. הדיסקאונט נובע מחוסר שקיפות, פרוטפוליו כפוי וחוסר מיקוד - אבל מתברר שהשווקים מוכנים לתת פרמיה על ניהול איכותי ברמת דירקטוריון. בבדיקה שביצענו מצאנו שחברות אחזקה התפתחו בשווקים משוכללים מחברות אופרטיביות לחברות אחזקה אדוויזר, שתפקידן הוא לבנות קבוצות בעלים, להשביח ולמצוא שותפים אסטרטגיים".

פורסם לראשונה

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מאיר שני. חברות מצליחות הן אלו שהמנהלים צמחו מתוכן
מאיר שני. חברות מצליחות הן אלו שהמנהלים צמחו מתוכן
צילום: ידיעות אחרונות
מומלצים