200 אלף יצטרפו למעגל המדווחים למס-הכנסה
הרפורמה במס שמציעה ועדת רבינוביץ' תביא להצטרפותן של 5 קבוצות עיקירות לחייבים בדיווח למס-הכנסה
יישום המלצותיה של ועדת רבינוביץ' עשוי להביא לגידול של כ-200 אלף במספר הדיווחים המוגשים כיום למס-הכנסה בישראל בשנה הראשונה ליישומה. מרביתם הם גורמים מקומיים בעלי מקורות הכנסה מחו"ל שעד כה היו פטורים מתשלום מס על רווחים. מדובר בגידול ניכר. כיום מדווחים בישראל כ-800 אלף גורמים למס-הכנסה.
טלי ירון-אלדר, נציבת מס-הכנסה וחברת ועדת רבינוביץ' לרפורמה במס, אמרה בראיון לידיעות אחרונות" בעקבות פרסום ההמלצות, כי הכיוון של הוועדה היה לחייב כמה שפחות אנשים להגיש דו"חות למס-הכנסה. "אין כל סיבה להגדיל את החיכוך בין האזרח לרשויות המס במקום שאין לכך ערך. אם יש לנו אדם פנסיונר שיהיה פתאום מחויב להגיש דו"ח - הוא לא יבין מה רוצים ממנו, ואנחנו ניאלץ לרדוף אחריו, וכל זה מבלי שיהיה לכך ערך. לכן המלצות הוועדה תואמות את המחשבה לפיה בכל מקום שבו יש תשלום מס על-ידי ניכוי במקור, לא תהיה חובת דיווח, אלא במקרים שאין בהם ברירה".
מי כן יחויב בהגשת דיווח? ירון-אלדר מונה חמש קבוצות עיקריות:
בעלי הכנסות מחו"ל
הקבוצה הראשונה והעיקרית היא כל מי שיש לו הכנסות קבועות מחו"ל. אלו יהיו מחויבים בהגשת דו"ח למס-הכנסה במתכונת מצומצמת. במקרים אלה, מדגישה ירון-אלדר , אין כל דרך לבצע ניכוי מס במקור או לאתר את ההכנסה. מדובר בהכנסות פסיביות כמו משכר דירה, ריבית על פקדונות בחו"ל, וגם מי שיבצע עיסקאות דרך מסחר אלקטרוני של ברוקר בחו"ל. הדו"ח שיוגש יהיה דו"ח מקוצר שיכלול את ההכנסות וההוצאות.
הטלת מס על רווחים שמקורם בפעילות בחו"ל תהיה כרוכה, מן הסתם, בלא מעט קשיי אכיפה. למס-הכנסה אין כל אינפורמציה לגבי מספר הישראלים הפרטיים הפועלים בחו"ל. "נצטרך להפעיל אנשים, להסתייע במערכת הבנקאות בארץ, וגם להטיל סנקציות על המשתמטים", אומרת ירון-אלדר.
כל הנוגע לרווחי הון מהשקעות בבורסה, פקדונות וחסכונות יחול ניכוי מס במקור על הרווח הריאלי ולא תחול חובת הגשת דו"ח למס-הכנסה. ניכוי במקור מרווחים אפשר יהיה לקזז עם הפסדים שייווצרו בעתיד. מה שלא יתאפשר בתקופה הקרובה הוא קיזוז רטרואקטיבי.
המלצות הרפורמה אינן מאפשרות קיזוזים מהשקעות בניירות ערך שבוצעו בבורסה בתל-אביב לבין השקעות שבוצעו בבורסות בחו"ל.
מפסידים על השקעה בני"ע
ק,טקסט קבוצה שלישית שתחויב בדיווח רק ב-2003 והיא אינה בגדר חובה: מדובר במי שירשום הפסדים מהשקעה בני"ע ויבקש לקזז אותם כנגד הניכוי במקור בשיעור של 1%. במקרה זה, כאמור, לא מדובר בחובת דיווח, והיא תחול באופן זמני על-פני תקופה של שנה בה יחול מס במקור של 1% על השקעות בני"ע.
מס במקור בשיעור של 1% לא יחול על מק"מים ואיגרות חוב. לדברי ירון-אלדר הוצאתם של המק"מים והאג"חים ממעגל ני"ע המחויבים במס במקור היתה לנוכח החשש שהטלת מס על אפיקים אלה עשויה לפגוע בהיקף הסחירות שלהם, ומאחר שמדובר בני"ע בעלי סחירות גבוהה.
מקזזי הפסדים בבורסה
קבוצה שלישית של מחויבים בדו"חות למס-הכנסה הם אותם משקיעים בבורסה שיבקשו לקזז הפסדים כנגד רווחים קודמים. נניח למשל שמשקיע רשם במשך שלושה חודשים רווחים מני"ע ובחודש הרביעי הוא מימש את כל השקעותיו ורשם הפסד. הברוקר למעשה ניכה לו מס בשלושת החודשים הראשונים וכעת לכאורה יצטרך להחזיר לו כסף מכיסו. לאותו משקיע יש שתי ברירות - או שהברוקר יפנה בשמו או שהוא יפנה ישירות למס-הכנסה בכדי לבצע את הקיזוז. מדובר רק באותם משקיעים שהחליטו להפסיק לחלוטין לבצע השקעות בני"ע.
בעלי הכנסות נמוכות
קבוצה נוספת היא של אותם בעלי הכנסות נמוכות הזכאים לניכוי בגובה של 5,000 שקל לשנה כנגד הכנסות מריבית. אותם זכאים יהיו מחויבים להביא לבנק אישור ממס-הכנסה על גובה הכנסתם בכדי לקבל את הניכוי. גימלאים, שגם הם זכאים לניכוי, יוכלו לדלג על החיכוך עם מס-הכנסה ולהסתפק בהצגת תעודת זהות לבנק.
בעלי חשבונות בבנקים שונים
קבוצה נוספת היא אותם תושבים המחזיקים במספר חשבונות בבנקים שונים. במקרים אלה אין לבנק אחד כל אפשרות לדעת מה נעשה בחשבון של אותו לקוח בבנק האחר. אם, למשל, בבנק אחד יש לו הפסדים מני"ע ובבנק שני רווח, אזי הקיזוז יוכל להתבצע רק באמצעות הגשת דו"ח של כל החשבונות למס-הכנסה.
