היפה בסיטי

בפרקים האחרונים של "סיטי טאוור" מגיחה בלונדה שזופה ויפה בשם כנרת, בתם של אילנה אביטל וצביקה פיק. בחיים מדובר בדוגמנית המצליחה מלי לוי, 22, שזו לא הפעם הראשונה שלה על המסך. בעבר היא שיחקה במשך עונה שלמה ב"קפה פריז", בתפקיד נערה מתבגרת שחולמת להיות דוגמנית. מאז נוספו לרזומה שלה לימודי משחק אצל רות דייכס ופיתוח קול. "רציתי לשחק, אבל לא בלחץ. נסעתי לחו"ל לצילומים, השקעתי בדיסק, ואז קראו לי לאודישן ל'סיטי טאוור' וזה היה ממש במקום. נורא שמחתי, כי כל הקטע של הסדרות והטלנובלות מאוד פופולרי בארץ". אחרי האודישן סיפרה לוי שהיתה לה תחושה שהתקבלה. "הטקסט היה ממש תפור עלי. ידעתי שזו אני, ילדה תמימה שחזרה הביתה כדי לפשר בין ההורים, ילדה טובה ירושלים כמוני".

אבל לא הכל היה ורוד. באחת הסצינות, בה היה על לוי להתנשק עם עידו לב, צצה בעיה. "אף פעם לא התנסיתי בזה קודם, ולא הסתדר לי מבחינה מוסרית שיראו אותי מתנשקת בטלוויזיה". היה צורך במאבק פנימי ובצילום טייקים רבים, עד שהמלאכה הושלמה. "לקח לי זמן להבין שזו רק נשיקה טכנית", אמרה לאחר מעשה. מי שלקח את העניין בקלות היה דווקא החבר, קפטן הפועל ת"א בכדורגל שמעון גרשון, שפירגן ועודד.

איך הרגשת כשראית את עצמך לראשונה על המסך?

"בהתחלה היה לי קצת מוזר, כי בדרך כלל אני מאוד ביקורתית, אבל אחר כך זה נראה לי בסדר. גם שמעון אהב, וקיבלתי אחלה פידבקים".

חוץ מהמשחק, לוי נוגעת גם במוסיקה. זה שנה וחצי היא עובדת, יחד עם שמעון ואחיו סבי, על דיסק שייצא בקרוב. את מרבית השירים והלחנים כתב סבי, ויש גם דואט שמלי ושמעון כתבו, הלחינו ומבצעים יחד. כשהיא מדברת על הדיסק, היא מתמוגגת מאושר. "תמיד חלמתי לשיר, אבל לא האמנתי בעצמי. אנחנו עושים את זה מכל הנשמה, והעשייה יחד מאוד משמחת אותי. זה משהו שממלא אותי".

ומה עם הדוגמנות?

"אפשר לדגמן עד גיל שלושים, אבל זמרת ושחקנית אפשר להיות בכל גיל".

הנגיעה הראשונה שלה בעולם הזוהר היתה בגיל 14, כאשר צלם פגש אותה ברחוב והציע לה להשתתף בתחרות "מיס ירושלים", בה זכתה במקום הראשון. בין השופטים היתה גם בטי רוקאווי, שקלטה את הפוטנציאל וניגשה אל לוי לאחר התחרות עם הצעה. "היא אמרה לי, 'תראי, את בוסר, את לא יכולה לעשות כלום כרגע, אבל חסר לך שלא תבואי אלי בעוד שנתיים'", נזכרת לוי. "די התבאסתי, אבל גם ככה אבא שלי לא ממש הסכים שאתחיל לדגמן בגיל צעיר".

ביום שמלאו לה 16, היא התייצבה אצל רוקאווי, לא בלי חששות. "ראיתי הרבה בנות שיצאו ממנה בוכות, ורציתי לברוח משם. פתאום הרגשתי לא מספיק יפה, אבל אמא שלי התעקשה שנישאר". בפגישה אמרה לה רוקאווי, "את הולכת להיות הסופר מודל הבאה". ואכן, בתחרות בשנת 96', שבה התמודדו גם קרן מיכאלי ובטי אלדד, קטפה לוי את המקום הראשון. מאז היא מוצאת את עצמה בטיסות נון סטופ. "בהתחלה השתדלתי לטוס רק בחופשים, כדי שזה לא יפגע לי בלימודים, אבל אחרי הסכומים שהציעו לי זה קרה לא רק בחופש".

ויתרת על הלימודים?

"אני לא מתחרטת. בנסיעות למדתי המון, ראיתי תרבויות. בגיל 16 לא ידעתי מילה באנגלית, והיום אני מדברת שוטף. זה תרם לי המון, מכל הבחינות. מילדה מפונקת הפכתי לעצמאית שדואגת לעצמה, לאוכל, לתרופות ולכביסה, דברים קטנים שבשביל ילדה בת 16 הם קשים. עברתי הרבה חוויות. גרתי חודשיים ביפן לבד. בשבועיים הראשונים הייתי עם אמא שלי, ואחר כך התמודדתי עם מה שצריך. למדתי הרבה יותר מלעשות בגרות במתמטיקה - למרות שזה גם חשוב, ואני מאמינה שאעשה את זה פעם".

איך הצלחת לשמור על עצמך?

"את הקרדיט הזה אני שומרת להורים המקסימים שלי, שגידלו אותי לתפארת והעניקו לי ערכים. ראיתי הרבה סמים בחו"ל, אבל אף פעם לא חשבתי לנסות. זה לא סיקרן אותי ולא דיבר אלי. הייתי שקועה בעבודה שלי, וזה היה הדבר היחיד שעיניין אותי".

את גם לא מאלו שסיגלו מניירות בעקבות ההצלחה והפירסום.

"אין לי את זה, תודה לאל. גם אם אהיה כוכבת בהוליווד, אשאר אותה מלי. זה משהו שטבוע בך. אם לא השתניתי עד עכשיו, אני לא רואה סיבה להשתנות בעתיד. נראה לי פתטי שמישהו מחזיק מעצמו רק בגלל שהוא יותר יפה, מוכשר או מפורסם מאחרים. אנחנו כמו כולם, גם לי יש נשמה ורגשות".

היום לוי חולקת עם שמעון דירה בצהלה. "עכשיו זה רשמי שעזבתי את ירושלים", היא אומרת. "אפילו בתעודת הזהות זה רשום". למרות שקשה לה עדיין לעכל את העובדה. "אני כל כך אוהבת את העיר הזו", היא אומרת, "תמיד כשאני נוסעת בעליות, אני פותחת את החלון ונושמת את האוויר הצח. זה מטעין אותי באנרגיות עד כדי צמרמורת". בכל מקרה, פעם בשבוע היא מגיעה לבקר את ההורים. "אני מאוד קשורה אליהם".

את השמועה על טבעת האירוסין שקיבלה מגרשון היא מבטלת, "אין לי מושג מאיפה זה הגיע", ומבטיחה שמתי שזה יצטרך להגיע, זה יקרה. "בינתיים טוב לנו יחד, אבל לכל אחד יש עוד מה לתרום ולפתח בקריירה שלו, ואני מאמינה שכל דבר עושים בזמן שלו". הם מפרגנים זה לזה ויש ביניהם הבנה וכימיה נדירה. "שמעון הוא נשמה, כולו טוב", היא אומרת. "האהבה בינינו נקייה וטהורה".

לאחרונה חזרו השניים מפסטיבל קאן, ובימים אלה הם אמורים לחזור מחופשה בתאילנד. בכל שנה נשלחת לקאן דוגמנית להציג את תכשיטי "שופארד", שמייבאת חברת BJ לארץ, על השטיח האדום מול כל הצלמים, והפעם היתה זו לוי. "טסתי ביום ההולדת שלי, והיה חשוב לי ששמעון יצטרף".

ואיך היה?

"מאוד נהנינו. קאן מדהימה. כל האנשים שם מאוד יפים ומטופחים ולבושים בחליפות ובשמלות שקשה לתאר. זה היה ממש כמו לחיות בסרט".

בדרך כלל היא משתדלת להיות בכל המשחקים שלו, גם בחו"ל. "זה חשוב לי ולו, ולפעמים אני לוקחת את התוצאות יותר קשה ממנו. למשל, במשחק נגד מילאן במילנו ממש בכיתי".

אני מבינה שנכנסת חזק לעניין הכדורגל?

"בעיקרון אני לא רואה משחקים ששמעון לא משתתף בהם, אבל במשחקים שהוא משחק חשוב לי להיות שם בשבילו".