הבנקים מפסידים 900 מ' ש' בשנה מחובות בעייתיים
הפסדי המימון של הפועלים בגין חובות בעייתיים - 225 מיליון שקל בשנה
חמשת הבנקים הגדולים מפסידים כ-900 מיליון שקל בשנה בגין חובות שאינם נושאים הכנסה - חובות בעייתיים שלא משולמת עליהם ריבית. כך מעריכה האנליסטית רוית וולקוביץ' מחברת אופק ניירות ערך והשקעות, מקבוצת לאומי, בסקירה על מערכת הבנקאות הישראלית שפורסמה אתמול (ד').
בנק הפועלים מפסיד כ-225 מיליון שקל בשנה, בנק לאומי מפסיד כ-258 מיליון שקל, דיסקונט מפסיד 256 מיליון שקל בשנה, המזרחי 35 מיליון שקל, והבינלאומי מפסיד 111 מיליון שקל.
החובות שאינם נושאים הכנסה הלכו וגדלו ברבעונים האחרונים, באופן לא אחיד במערכת. לדוגמה, בבינלאומי רוב החובות שאינם נושאים הכנסה חדשים, כלומר הוגדרו כבעייתיים בשנת 2001, ולכן יש בבינלאומי סיכוי גדול יותר להמשך הגדלת ההפרשה לחובות מסופקים מאשר בדיסקונט - בו רוב החובות בקטגוריה ותיקים.
וולקוביץ' מציינת, כי העלייה באינפלציה ובריבית השיקלית מעמיקים את הפסדי המימון הנגרמים לבנקים בגין חובות אלה, וההפסד על מיליארד שקל חוב מוערך בכ-100 מיליון שקל בשנה.
תיק האחזקות הריאליות של הבנקים לא יספק להם פיזור סיכון בשנים 2002-2001, בגלל שהאחזקות פעילות בעיקר בישראל ומושפעות מהאווירה העיסקית בה פועל הבנק. "השילוב של בעלות ומלווה באותה חברה עלול ליצור ניגודי אינטרסים", היא אומרת.
בנק לאומי והבינלאומי נפגעו במידה גבוהה יחסית מיציאת כספי פקדונות ברבעון הראשון של 2002, שאינה מוסברת דרך מעבר כספים לקרנות נאמנות. בלאומי נרשמה ירידה של 8.6% בפקדונות ועלייה של 3.4% בקרנות, ובבינלאומי נרשמה ירידה של 1.9% בפקדונות ועלייה של 3.8% בקרנות.
חלק מהירידה בהיקף הפקדונות ברבעון הראשון נובע מסגירת אשראי, מימון צריכה נוספת, הגדלת השקעות בשוק ההון דרך קרנות נאמנות והסטת כספים לחו"ל - תהליכים שהעלייה בריבית במשק צפויה לעצור, וכתוצאה מכך יחזרו חלק מהפקדונות למערכת.
וולקוביץ' מציינת, כי בראייה ארוכת טווח מניות הבנקים נסחרות בחסר עמוק לשוויין הכלכלי, אך כל עוד המיתון נמשך היא מצפה לתיקון מתון יחסית במחירים, כשעיקר הפוטנציאל קיים במניות מזרחי, לאומי והפועלים. התשואה החזויה במערכת הבנקאית ל-2002 היא: 9% במזרחי - "קנייה", 7.5% פועלים - "תשואת יתר", 7% לאומי - "תשואת יתר", 5% אגוד - "תשואת שוק", 3% הבינלאומי - "תשואת חסר", ובין 1% ל-2% דיסקונט - "תשואת שוק". היא אומרת, כי אין עדיפות מובהקת בין הפועלים ולאומי, אך ברמת המחיר הנוכחית יש עדיפות קלה ללאומי על-פני הפועלים. לדבריה, האיום של הפרטת לאומי דרך הבורסה נחלש, גם אם ועדת מראני תגיש המלצותיה.
לדבריה, תיק האחזקות של הבנקים באיגרות חוב יהיה מקור להפסדים ברבעון השני, לאור הירידות באג"ח, וההפסדים יקטינו את ההון ולא יירשמו בדו"ח רווח והפסד. היא מעריכה כי הפועלים ולאומי ירשמו ברבעון השני הפסדים גבוהים יותר מהירידות באג"ח עקב תיקים גדולים של ניירות ערך למסחר שרובם הושקעו באג"ח ממשלתי בסיום 2001.
להערכתה, בנק לאומי צפוי להמשיך לרשום הפרשות גבוהות לחובות מסופקים - גבוהות משל הפועלים - עקב אופי תיק אשראי שונה.
ברבעון השני נרשם תיסוף בשקל (ריאלית הדולר נחלש מול השקל, בהתייחס לאינפלציה בישראל וארה"ב), מה שישפר את רווחי פעילות חו"ל בדו"חות הבינלאומי ובמיוחד בדיסקונט, ומנגד צפוי להביא לפגיעה בדו"חות לאומי.
ברבעון הראשון ההון העצמי בבנקים גדל פחות מאשר הרווח שנרשם ברבעון, דבר שבלט במיוחד בדיסקונט, לאומי ואיגוד, בגלל התאמה חשבונאית. להערכתה בנקים אלה ימשיכו להראות פגיעה בהון העצמי מסיבה זו, אך לא תהיה פגיעה ביחס הלימות ההון.
