עושה שמח

שעה וחצי חיכיתי לצביקה הדר, עד שיסיים לצלם סצינה ל"שמש" (עונה שישית, הייתם מאמינים?) ויתפנה אלי. אני לא עושה את זה בדרך כלל, אבל מה שראיתי היה מצחיק, ובשביל צחוק בריא אני מוכנה להקריב גם יותר משעה וחצי. חוץ מזה שצביקה מתוק אמיתי, וזו עוד סיבה טובה לחכות לו.

הדר נושא על כתפיו את שידורי הקיץ של "קשת" עם "שמש" (העונה החמישית, ששודרה ב"יס") ו"לא נפסיק לשיר", שעשועון תחרותי חדש, שתופס טרמפ על הטרנד העכשווי של שירה בציבור. "המילים 'שירה בציבור' נורא בעייתיות לי, כי הן עושות אסוציאציה של אקורדיוניסט", אומר צביקה. "מה שאנחנו עושים זה לקחת את הטרנד הזה, אבל עם להקה עכשווית ועיבודים חדשים. וגם נביא חלק מהזמרים המקוריים שיופיעו. זו לא שירה בציבור במובן הקלאסי. אנחנו לא עושים תוכנית של מסביב למדורה עם קיסמים וקרטושקלאך, או לשבת באולפן ולשיר יחד קריוקי. זה ארכאי. פה זה גם שעשועון, גם תחרות וגם שירים".

בקיצור, אתה לא "בטברנה".

"ממש לא. ואני חייב לציין שאסף אשתר, שמופיע איתי בתור השופט הראשי, הוא גאון מוסיקלי, מכיר את הלחנים והמילים של כמעט כל השירים הישראליים שקיימים. זה מדהים".

עונה שישית ל"שמש", זה נעשה יותר קל?

"להפך, זה יותר קשה. נכון שמבחינת הדמויות זה קל, כי הן כבר 'יושבות', אבל עכשיו צריך לחשוב איך מפתחים אותן, כי הבדיחות הבסיסיות מוצו מזמן. זה יותר מסובך ויותר מאתגר, אבל אנחנו נהנים".

אתם עומדים לייצא את הסידרה?

"יש משא ומתן עם כמה חברות בעולם. דיבבנו את 'שמש' דיבוב מלא ליפנית, צרפתית ורוסית. רק לראות את זה מדובב, זה מצחיק. אבל למרות שיש התעניינות, שום דבר עוד לא התקדם. נשמח אם זה יצליח".

אני זוכרת שאמרת לי בראיונות קודמים ש"שמש" יכולה להצליח רק בארץ, בגלל שהיא כל כך ישראלית.

"אני עדיין חושב שזה ככה, אבל יש פרקים מסוימים שהם כלליים ויכולים לעבוד בכל שפה. אני לא יודע אם זה יצליח, אופתע מאוד אם כן, אבל אני אוהב להיות מופתע לטובה".

עוד כמה זמן תמשיכו את הסידרה?

"כל עוד אנחנו נהנים, יוצרים ויש לנו לאן לקחת את הסידרה, נמשיך. כרגע, בעונה השישית, יש לנו תחושה שזהו. די. זו העונה האחרונה. כמובן, אם יבואו ויציעו לי, כמו לסיינפלד, מיליון דולר לפרק - אז אני, בניגוד לסיינפלד, אסכים. אבל כנראה אף אחד לא יציע לי".

הרייטינג והביקורות ישפיעו על ההחלטה?

"ביקורת לא משפיעה עלי, ומעולם לא קבעה את הדברים שעשיתי. להפך, אם הביקורת נורא רעה, היא רק מדרבנת אותי להראות לאנשים שהם טועים. מעולם לא פונקתי בביקורות טובות, למעט הסרט 'עפולה אקספרס'. כש'שמש' עלתה, אמרו בוז. ל'קומדי סטור' אמרו בוז. אני מאמין במה שאני עושה, נהנה ממה שאני עושה, ומוצא שזה מדבר לאנשים. התגובות ברחוב תמיד מחממות את הלב. אני בסך הכל מאוד ביקורתי כלפי עצמי, וגם האנשים שעובדים איתי מאוד ביקורתיים. אם זה עובר את הביקורת שלנו, זה מה שחשוב. להגיד לך שאני יכול לדעת בוודאות אם יאהבו את העונה החמישית כמו שאהבו את הראשונה והשנייה? אני לא יודע. אבל יש לי תחושה מאוד טובה לגביה".

יש לכם אינדיקציה. היא כבר שודרה ב"יס".

"לא משנה. כשזה עולה ב'קשת', החשיפה והתגובות גדולות פי כמה. מה שכן, התגובות ב'יס' היו מדהימות, ואני יכול להגיד שאחוזי הצפייה היו גבוהים יחסית".

לחשבון הבנק שלך השידור הכפול בטח לא מזיק.

"חשבון הבנק שלי, תודה לאל, גורם למנהל הבנק להיות מרוצה".

נחזור ל"לא נפסיק לשיר". מה יש לנו לשיר? החיים חרא.

"דווקא בגלל זה. אם היינו הולכים לפי 'החיים חרא', אז כל הזמן היינו בוכים. חלק מהתפקיד של טלוויזיה בידורית זה ליצור אופציות טיפה יותר אופטימיות. דווקא התוכנית באה בתקופה שיש טרנד נורא גדול לשיר ביחד, ובכלל להתרפק על העבר ולחזור לארץ ישראליות שלנו, ל'ביחד' הטוב והיפה. בלי שום קטע פוליטי. זה מתאים לי, כי אני נורא אוהב מוסיקה ושירים. היית אצלנו על הסט של 'שמש' כמה פעמים, וראית שכל פעם שיש הפסקה, אני וגלית (גיאת) ישר מתחילים לשיר ולעשות קולות ורובי (דואניאס) מצטרף עם הגיטרה. התוכנית נכונה לי ואמורה לשבור את אווירת הדיכדוך שנפלה עלינו".

עליך אישית המצב משפיע?

"בוודאי, איזו שאלה. אני אזרח מודאג במדינה ואבא לילדים. זה מתבטא באותה תחושה שיש לכל אחד במדינה. יש מיאוס ממה שקורה ומהפוליטיקאים. ויש גם תחושה לא טובה מהמצב בעולם. קרו דברים. זה בטח לא עושה אותנו אופטימיים, אבל אני מטבעי בן אדם מאוד אופטימי, אז אני מאמין שיהיה בסדר. צריך לעבור את זה ולא לתת למצב להשתלט עלינו".

זה ישתקף גם ב"שמש"?

"ממש לא. היתה לנו דילמה, כי חשבנו בהתחלה להכניס דמות קבועה של מאבטח ב'אימפריה', אבל החלטנו שלא. המציאות משתקפת בטקסטים פה ושם, אבל זה לא שנלך עכשיו לעשות בדיחות פוליטיות. לסידרה יש את העולם שלה. זה מה שיפה. זו הבריחה. בסוף העונה החמישית שמש מציע נישואין לאתי. עוגן מתחתנת עם שני בעלים וחיה במשפחה תלת הורית, ואצלה זה נראה לגמרי הגיוני".

יהיו ב"לא נפסיק לשיר" גם שירים מזרחיים?

"בוודאי, זו שירה ישראלית. בניגוד לאחרים, אני לא רואה הבדל. יש אולי ז'אנר שהוא יותר ים תיכוני".

אני לא בטוחה שב"בריזה" יסכימו איתך.

"אני ממש לא 'בריזה'. זה ש'שמש' שודר ב'בריזה' זה יפה, אבל להם יש קונספט אחר לגמרי. אי אפשר להתווכח עם העובדה שזה אחד הערוצים היותר מצליחים של הלוויין. יש לו נישה אחרת".

זה רק נדמה לי, או שקולך באמת לא נשמע כשמדובר בנושאים פוליטיים?

"אני ממש לא מוצא את עצמי בפוליטיקה. יש לי המון מה להגיד, אבל אני לא רואה מה הטעם".

אתה לא חושב שתפקיד האמנים להתריע?

"לא, למה? האמנים הם מבקר המדינה? אם יש משהו שמפריע לי מאוד, אדבר על זה ברמה שלי, אבל אני לא מאמין בזה. גם לא ראיתי אמן שמוביל אחריו ומשנה דעת קהל. ממש לא. בדרך כלל הם על תקן ליצנים. למרות שדברים מפריעים לי, כנראה שגם אין לי את האלטרנטיבה לבוא ולשים את כובד משקלי. ברגע שהפוליטיקה נכנסה לנושאים החברתיים ולדת, היא הרסה. פוליטיקה הורסת כל דבר טוב, כי כל אחד דואג לתחת של עצמו ולקבוצה המצומצמת שהוא מייצג, וזה מה שנורא בה. יוצא שרוב האנשים שחיים בארץ ומחזיקים אותה ועושים מילואים ומשלמים מיסים, אותם אין מי שמייצג באמת, וזה נורא עצוב. אבל אני לא חושב שאם אבוא ואומר את זה, זה יעזור למישהו. אני גם לא מאלה שאוהבים לפרסם את הדברים שאני עושה".

אתה מתכוון להתנדבויות?

"אנחנו, האמנים, מתנדבים כמעט כל יום באלף ואחת עמותות שונות. תמיד קוראים לנו ואנחנו באים בכיף. אני מתנדב המון למען באר שבע והנגב, ויש עוד הרבה דברים שאני עושה ולא מדבר עליהם בכוונה. אבל להוביל איזה מהפך חברתי?".

גם דודו טופז הולך לפוליטיקה.

"אני לא יודע לאן דודו הולך, אבל כל אדם כבודו במקומו מונח. אני לא רואה את עצמי כרגע בפאזה הזאת, התחום הזה באמת לא מושך אותי. יש בי עדיין את הנאיביות של האנשים שנורא רוצים לשנות, אבל לא נכנסים לשם. כרגע יותר מעניין אותי לעשות תוכנית וליהנות ממנה, ואם הסידרה תגרום לאנשים לחייך ותיתן להם טיפה אופטימיות, אם אנשים ישירו מול המסך וישכחו לשעה מכל הבלגן, זו השליחות שלי".

גם אתה, בשעות הפנאי, יוצא לשיר?

"האמת שלא. אין לי כמעט זמן לבלות, לצערי, אבל בבית אנחנו שרים המון. אשתי זמרת מדהימה, הילדים שלי נורא מוסיקליים, בבית יש לי פסנתר. אמא שלי שרה שנים במקהלה ונהנית מזה".

השירה בציבור, לדעתך, חזרה ל"ביחד" שאבד?

"אולי, לא יודע. אני לא חושב שהוא אבד. הוא קיבל ניואנסים אחרים. אני לא איבדתי את ה'ביחד' עם המשפחה ועם החברים שלי, אבל זה סוג אחר. בתקופה הזאת מחפשים להיאחז בדברים לאומיים. המדינה שלנו לא מסכימה על הרבה דברים, אבל אנחנו כן מאוחדים בתרבות שלנו".

אז יש לנו תקווה?

"תקווה תמיד יש. בלי תקווה, מה אנחנו עושים פה? יש אופטימיות. אני מאמין בבני אדם. אני מאמין שזה מה שינצח בסוף, ברגע שהם יבינו שאנחנו בסך הכל רוצים לחיות. אין לנו דרישות מוגזמות. לחיות. אני מאמין שגם בצד השני זה מה שהם רוצים. האנשים הקיצוניים בשני הצדדים הם שמושכים אותנו, וקיצוניות לא מחזיקה מעמד הרבה זמן. בסופו של דבר האנשים השפויים ינצחו".