שתף קטע נבחר

עלו ברשת

לעודד את כינרת, לשלוח מלאך לחברים, לשחק משחקים קטנים במיוחד, לראות ירוק בעיניים, לבלוע חרבות - ועוד אתרים חדשים שכדאי להכיר

 

 

לעודד את כנרת

 

בקצב הרצחני של האירועים בשנתיים האחרונות, אורך החיים התקשורתי של כל אירוע רב נפגעים התקצר מאוד – לפרק הזמן שיעבור עד הפיגוע הבא. הקושי ליצור אבחנה בין פיגוע למשנהו, בעיקר כשמדובר באירועים שהתרחשו בעיר אחת – קיים גם אצל הציבור. אולי בגלל החשש שהאירוע יתנדף מתודעת הציבור הקימה חיה פנחס אתר פרטי קטן, המוקדש לבתה של חברתה הטובה, כנרת בוסני, שנפצעה קשה בפיגוע ב"מיי קופי שופ" בתל אביב. פנחס מאמינה כי האתר הוא אמצעי נכון להזכיר את עצם האירוע לציבור מצד אחד, ואפשר לגולשים להשתתף בתהליך השיקום של כנרת ולעודד את רוחה. כנרת, בת 24 מפתח-תקווה, שימשה אותו ערב ברמנית בבית הקפה במקום חבר, שגויס בצו 8. האתר אמנם קטן ובסיסי מאוד, אולם הוא משיג את מטרתו: לצד סיפורה של כנרת, תיאור האירוע בו נפצעה וקטעי עיתונות – מוזמנים הגולשים לכתוב לכנרת. כך התמלא ספר האורחים באתר בעשרות רבות של מכתבים, בהם כאלה שנכתבו בידי בני משפחה שכולים, גולשים מהעולם, וחברים, שמחזקים את ידיה. יפה.

 

המלאך הקטן

 

"שלח מלאך" הוא אמנם לינק מטופש למדי, אך מכיוון שקיבלתי אותו בשבוע אחד מארבעה קוראים (תודה לזיו חפץ), אני נאלץ להסיק שמדובר במגיפה חדשה, מהסוג של מכתבי השרשרת. זהו מכתב המתקבל ממישהו שדווקא די אוהב אותך, ומבשר כי מלאך קטן נשלח לשמור עליך. לחיצה על הלינק מובילה לעמוד בסיסי, שהחיווי 'קיטשי' מחמיא לו, ובו תמונה של תינוק שמנמן, מסוג תינוקות הדלעת והפרחים של אן גדס. לצדו מונולוג קטן בעברית, לפיו אלוהים כל כך עסוק, שהוא הניח את המלאך הקטן הזה בכיסך, והורה לו להשגיח עליך לעולם. במקומכם, לא הייתי בונה על הכוחות שלו.

 

משחקים פיצפונים

 

"משחקי וינדוס זעירים" הוא אתר ישראלי פרטי, המציג כעשרה משחקים וחמישה אמולטורים למשחקים מיושנים, בהם סיימון, טטריס, שח ודמקה, פלישה מהחלל ועוד כמה – שהייחוד שלהם הוא גודלם – רוחב המסך של הגדול מכולם אינו עולה על שלושה ס"מ. האידיאולוגיה של האתר הזה מזכירה את אותם חובבי מיניאטורות, שדוחפים ספינה רבת תרנים לתוך בקבוק, שכן אין ערך למשחקים אלה, מלבד עצם קיומם. את כולם אפשר להוריד, ובכולם ניתן לשחק.

 

רשימת הספרים - ברשת

 

לפתיחת שנת הלימודים נותרו עוד שבועות רבים, אך מי שמעדיף לשמור מרחק מחנויות הספרים באחד בספטמבר ישמח לבדוק אפשרויות מקוונות להסדרת נושא "רשימת הספרים" המיתולוגית, שכל תלמיד נדרש לרכוש או להשלים בימים הראשונים ללימודים.

חברה בשם "ס-בוקס" יצאה לפרויקט שאפתני, במסגרתו טרחה והשיגה את כל רשימות הספרים שנופקו לתלמידים בכל כיתה ובכל מוסד חינוכי בארץ, ויצרה מהן מאגר גדול, המאפשר רכישה מקוונת מבעוד מועד של הספרים הנדרשים.

החיפוש פשוט ונוח – יש להגדיר עיר ואת סוג בית הספר (יסודי, חט"ב או תיכון), ולבחור את שמו. ברשימה המתקבלת ניתן להתעדכן במחירים, בהנחות לקונים און-ליין, ולקבל מידע מקיף יותר, בתוספת הערות מומחים ומשתמשים – על איכות הספר. הממד הזה, של ביקורת על הספרים – עדיין לא מוצג במלואו, משום שהאתר לא צבר מספיק ותק ותנועת גולשים, אך אין ספק שהוא מוסיף מידע שבדרך כלל לא ניתן לקבל בחנות הספרים או מהמורים בבית הספר.

 

שני ירוקים

 

שני אתרים שהמכנה המשותף היחיד שלהם הוא הקונטקסט ה"ירוק":

הראשון הוא אזור חדש באתר הבית של החברה להגנת הטבע, המוקדש לפעילות בני הנוער והתלמידים הפעילים במסגרת חוגי הסיירות של החברה בכל הארץ. החוגים האלה, כך עולה מהאתר, הם הרבה יותר מתחביב ששמור לשעות הפנאי, ובמידה רבה מהווים מעין תחליף למקום שבעבר היה שמור לתנועות הנוער. ואכן, חלק מהמשתתפים בחוגים הופכים אותם למסגרת חברתית נוקשה יותר – כאשר הם מתגייסים ביחד כגרעין נח"ל, או יוצאים לשנת שירות משותפת לפני הצבא. האתר, צבעוני ומאויר (באופן מוגזם מעט וילדותי) מביא את האווירה המיוחדת בחוגים, מציג גלריות של תמונות מטיולים ומסעות, עיתוני מדריכים וחניכים, הסברים על הפעילות הסביבתית, קומיקס, וסיפורים אישיים של בוגרי ה"סיירת".

השני הוא אתר חדש שהשיק מרכז הצפרות של קיבוץ לוטן בערבה הדרומית: אתר מקיף באנגלית, מעוצב ובנוי היטב, ואף שאין לנו ידע מספק על מנת לקבוע את רמתו המקצועית המוחלטת – אין ספק שזהו מיזם רציני מסוגו. הוא כולל מדריך לציפורי ארצנו, עדויות ודיווחים מתצפיות, וכן תיעוד מצולם של ציפורים באתרים שונים בארץ – מרמת הגולן ועד אילת. מפעילי האתר מודים, כי לא ציפו שהמידע הוויזואלי ומאגר התמונות יגדלו במהירות כה רבה, ואולי משום כך הניווט בגלריות מוכפל ומבלבל מעט. האתר מציע חיפוש מידע במאגר של דיווחים יומיים, מילון עברי-אנגלי לשמות ציפורים, מנוי על רשימת תפוצה באימייל, הרשמה לתצפיות מודרכות בתשלום ועוד שירותים רבים.

 

ייעוץ לזקנים

 

"עמותת המשפט בשירות הזקנה" היא התאגדות של משפטנים מחיפה והסביבה, שנטלה על עצמה לקדם את האינטרסים של ציבור הזקנים בארץ, להעניק להם סיוע וייעוץ משפטי, ליזום חקיקה לטובת מגזר זה ולהקים מאגר מקוון, שיספק מידע על זכויותיהם של זקנים בארץ. העמותה מעידה על עצמה כמסתייעת בתרומות, ומבקשת באתרה מחברות וגולשים פרטיים לתרום לפעילותה. האתר כולל מידע רחב אודות זכויות הזקנים בישראל, וכן שירות חשוב - טופס מיוחד, המאפשר לשאול את מומחי העמותה שאלות משפטיות בעניינים כמו הזכות למות בכבוד, ירושה וצוואה, קבורה ומוות, מעמד אזרחים ותיקים וגם בענייני התעמרות וניצול זקנים. מומחי העמותה מתחייבים לייעץ ולענות על שאלות אלה ללא כל תמורה כספית. יפה.

 

בית הבליעה

 

האתר האמריקני הזה מוקדש לסטייה מוזרה במיוחד, שכמו הליכה על גחלים ואכילת נחשים בידי פאקירים הודים, נחשבת משום מה לבידור לגיטימי כבר מאות שנים, גם בחברה המערבית הנאורה: בליעת חרבות.

אף שבעינינו מדובר באתר מיותר לחלוטין, הוא בהחלט מהווה מרכז מידע מושלם בענייני האמנות הייחודית הזו. יש בו חדשות, ציטוטים מפורסמים, שירים וקטעים ספרותיים, מידע על שיאי בליעת חרבות, וקישורים אל אתרים העוסקים בהיבטים ספציפיים של התופעה. הוא מספק הסברים על תולדות המנהג המשונה הזה, ועל היכולות הבלתי רגילות של הגברים והנשים, שהתפרסמו בכל העולם בזכות המופעים האלה, ואף מציג את תמונותיהם. אם עדיין תחשבו שמדובר בסוג של מתיחה או תעתוע אופטי, תוכלו להציץ בגלריה הקטנה של צילומי רנטגן, ולהיווכח עד כמה עמוק חודרת החרב לתוך גופם של ה"בולעים". לא לנסות בבית.

 

פוסט-שר הטבעות

 

קהילת טולקין הישראלית המשובחת מכה שנית: אחרי אתר האגודה הרשמי ב"אורט", וכן האתרים "נומנור" ו"האנציקלופדיה של ארדה" – עולה כעת לרשת גם "הוביטון" של יאיר גלס ואילן אמינוב. ביחד עם חברים נוספים מהקהילה, הקימו השניים מאגר של יצירות פוסט-טולקינאיות, כלומר סיפורים ושירים שנכתבו בעברית בהשראת מחבר "שר הטבעות", גר"ר טולקין.

האתר כולל, בין היתר, את 12 הפרקים של "שלהבת הגבירה", סיפור שחיבר וערך גדעון אורבך, סיפור בשם "המסע" מאת אור ענבר ("פרמיר" מהפורום), שירי הוביטים, וכן פארודיות כמו ה"ווב-גובלינים", ו"כיצד להתחיל עם בת לגזע טולקינאי?". חובה לחובבי הז'אנר.

 

תנועת הנוער

 

שלושה אתרי נוער שקשורים ביניהם בקשרי וובמסטר, והגולשים בגיל העשרה תורמים לדינמיות שלהם. הדימיון ביניהם – כולם נאים ומעוררי הערכה על עצם הקמתם. מצד שני, כולם בבנייה נצחית, ועל כן בקלות ניתן ללחוץ על לוגו "מגזין", ולגלות שאין מאחוריו דבר מלבד לינק שבור.

את "גוטז" בנה יגאל סטקלוב, בן 15 ממרכז הארץ, והוא מאוד גאה בשמו המקורי, שעד כתיבת שורות אלה עוד לא הצלחנו לפענח. האתר שלו בנוי כשער גלישה, ועל כן אינו ממוקד, ומציג כל תוכן שעשוי לעניין בני נוער: הרבה פורומים, מאגר תוכנות להורדה, קישורים יעילים, עבודות מוכנות, כתבות פנאי ובידור (למשל, "מחשב זה זכר או נקבה?", וגם "איך לחיות בלי פלאפון?") ועוד. על כל כתבה ניתן להגיב, לכתוב לכותב, ליצור איתו קשר באיי סי קיו, או לדרג את תוכנה. חברי ה"מועדון" שנרשמו לאתר יכולים להקים אתר פרטי באזור ה"סיטי", וביום הולדתם תופיע ברכה אישית בעמוד הבית של האתר. לצד אלה, יש נומרטור שסופר לאחור את הימים עד סוף חופשת הקיץ.

אותו סטלקוב אחראי גם ל"מפתח", מיני-וואלה בעיצוב משופר. זהו בעיקר אתר של קישורים למידע לבני נוער, לצד שירותים פורטליים כמו אינדקס אתרים, חדשות, צ'ט, רדיו, פורומים ואפילו לוח דרושים – שביום הבדיקה התהדר באפס הודעות.

האחרון, "דופ", הוא הקטן ודל התכנים משלושתם. הוא מתמקד בעיקר בבדיחות, תמונות מגוחכות ומשונות שניתן לדרג, חידות, פורומים, ציטוטים מצחיקים מדברי מנהיגים ועוד.

 

פייבוריט

החדר האינטימי שלי

www.wholiveshere.com/index*.html

 

הפרויקט הזה שובה לב לא רק בזכות היופי, הקו הנקי, ההקפדה על פרטים והגישה הגראפית הכללית, אלא בעיקר נוכח הקונספט והאידיאולוגיה שהביאו את מפעילי האתר להקימו.

"דירת כדור הארץ" נוצר בידי חבורת סטודנטים לאמנות ועיצוב אתרים, המחאה על הגבולות הפיסיים והחברתיים, הדתיים והפוליטיים, שמונעים מאיתנו יחסי שכנות אמיתיים, בשעה שברשת, אנו יכולים להשליך את כל אלה, ולבחור להתגורר בבית דירות אחד, ביחד עם שכנים ממדינות שונות, מרקע שונה, ללא הבדל דת, מין וגזע, ללא מורא וללא דעה קדומה.

וכדי להוכיח את הטיעון, מאפשרת הקבוצה לכל גולש לשכור חדר בבניין הזה, לקבל מספר דירה ומרחב להקמת דירתו. את המרחב הזה צריך כל שוכר לנצל באמצעות פרסום מידע בסיסי על עצמו, וכן סדרתה של תמונות מחדרו הפרטי, המעידות עליו יותר מאלף מלים. בשלב זה יש שם כמה עשרות דיירים, חלקם ממוצא אמריקני, יפני, תאי או מסינגפור, וגם אחד, טל פלג, תותחן לשעבר מישראל, השוהה בסנטה מוניקה לצורך לימודיו. כל דייר ודיירת מציגים בפתיחות רבה את הבלגן (או את אובססיית הסדר) הפרטי שלהם, והתוצר הסופי יוצר גלריה סוחפת, צבעונית מאוד ומעניינת של הדומה והשונה באנשים צעירים מכל העולם. באופן אישי, טרחתי והתארחתי בכל הדירות, וקראתי בעיון רב את התיאור העצמי של כל דייר. אם מתאים לכם – גם אתם יכולים לשכור שם חדר.

פורסם לראשונה

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רוצים ציפורים
רוצים ציפורים
שלחו מלאכים
שלחו מלאכים
לטייל בנגב
לטייל בנגב
מומלצים