אנארכיה בממלכה המדוכאת (חלק ב')
במלאת 25 שנה למהפיכת הפּאנק, אסף נבו ושרי ליכטיק מסמנים את 17ההרכבים הישראלים שממשיכים את המסורת. מבצפר ועד פלסטיק פיקוקס
11. כאוס ראבאק
אסף פרידמן (גיטרה) ואורי דובי (שירה) קיבצו לפני שלוש שנים חבורת פאנקיסטים עצבנית מאשדוד, נתניה, אזור ורחובות. ההרכב, שמרבית חבריו עברו לאחרונה לתל-אביב, כולל גם את מיכאל קב"ן קצ'קן בבס, אמיר כהן בגיטרה ויוסי ליצי בתופים, וטווח הגילאים נע בין 18 ל-23.
קב"ן טוען כי הקטע הוא לשתות, ללכת מכות ולנגן, אבל שאר חברי הלהקה טוענים שמטרתם להביא את תרבות הפאנק לארץ באמצעות הופעות, חלוקת חומר קריאה ושכנוע אנשים באמונה בדרך הפאנק. דובי, לשעבר בסיסט בהרכב "Dead Rabin", טוען כי כאוס ראבאק מנגנים כיום את הפאנק הטוב והאגרסיבי ביותר בארץ, ולא מסתפקים במוזיקה גרועה בשלושה אקורדים כמו להקות פאנק אחרות.
מושפעים מ-Exploited ו-Suicidal Tendencies כתבו הראבאקס עד כה 14 שירים העוסקים כולם בשאלה הגדולה "למה?", במטרה למצוא אלטרנטיבה לדרך החיים השגרתית. נושאי עיסוק בולטים: למה צריך ללכת בדרך אותה מכתיבה החברה? למה ללכת לצבא? למה הדתיים כופים עלינו שמרנות? לצד האידאולוגיה הם מתהדרים גם בטקסטים כמו: "אתם זונות, אתם כלבים, חבורה של פחדנים. חבר שלכם חוטף מכות ולכם אין ביצים..". חברת תקליטים ישראלית היא עבורם מילה גסה, כיוון שהם חוששים מחסימת דרכי הביטוי. מנגד הופיעו במועדונים מחתרתיים ברחבי הארץ, וגם בתיאטרון תמונע ובפטיפון.
12. בצפר
אביטל תמיר (שירה), רועי ברמן (תופים), מתן כהן (גיטרות) וחיים Evil (בס, דיר יאסין) נפגשו לפני ארבע שנים בבי"ס התיכון מכבים-רעות. בתחילת דרכם ניגנו טראש, אחר כך עברו להארד-קור פאנק, וכיום הם מתקשים להגדיר את הסגנון ומכנים אותו בכלליות Fאנק פרימיטיבי, אפל וקשה, בעוד אחרים משייכים אותם לנו-מטאל ולהארד-קור. הם מאמינים ברוח הפאנק – להיות עצמאי ולא לדפוק חשבון. את השירים - שעוסקים בקיום האנושי, בשנאה ובאהבה מצדדיה היותר אפלים ודחויים - הם כותבים יחד. אלבום הכי משפיע – "Roots" של ספולטורה.
"בצפר" חתומים על האי.פי ”Some Tits But No Bush", המכיל את כל הקלטותיהם מהשנה השניה לפעילותם, פרט לקאבר לשיר הילדים "פיץ העכבר" (מתוך קלאסיקלטת של גידי קורן), אותו הוציאו כסינגל בעקבות הביצוע שעשו לו במסגרת הפסטיגל"צ שהתקיים בהייניקן הבימה קלאב בחנוכה הקודם. עד היום הופיעו בשלל אתרים ברחבי הארץ, ובשנה האחרונה בעיקר בפטיפון. אלבומם המלא הראשון מצוי בתהליכי כתיבה, ובקרוב יופיעו ב"אקסטרים-רוק פסטיבל 3" שיתקיים ב-9 וב-10 באוגוסט בהאנגר 11 בתל-אביב.
13. הפוסי של לוסי
סולן הלהקה, עומרי גולדין, נהרג בפיגוע שהתרחש ביום ראשון האחרון בהר מירון. זהו סיפורה של הלהקה, שעתידה לא ברור:
הסולנים עמית אדן ועומרי גולדין, נטע גופן (בס), ארז שמידא (גיטרה), אסף שיש (גיטרה) ואסף מידן (תופים) גדלו יחד בתיכון גינזבורג ביבנה והחליטו להקים הרכב פאנק בחופש הגדול שבין כיתה י' לי"א. מאז עברו ארבע שנים והפוסי הספיקו להופיע עשרות פעמים במועדונים ובערבי DIY (עשה זאת בעצמך) ברחבי הארץ, וגם בבארבי בתל-אביב. השנה הקליטו את "צב 8", אלבום בן 12 רצועות המשלב פאנק, הארד-קור, רוק אלטרנטיבי ואפילו קצת מזרחית, אותו ניתן היה להשיג עד היום בהופעות הלהקה, ובקרוב בחנויות. הם הושפעו מפאנק, מטאל ורוקנרול, והמוזיקה שלהם קשה להגדרה חד-משמעית. הכתיבה, העיבודים וההפקה נוצרו בעבודת צוות. השירים עוסקים בחיי היום-יום של החברה הישראלית המידרדרת, וניתן למצוא בהם שורות כמו: "יש לי כסף, יש לי אישה, שלושה ילדים ופילגש יפה/ מכונית אמריקאית, בקתה בהרים, חשבון בשווייץ ואלף חברים/ הרוח פיאודלית של מי המדינה - של אנשי הכסף או אנשי הנשמה?". בסצינת הפאנק אוהבים לציין שהפיאט אונו של אדן, שדגל אנגליה גדול צבוע על גגה, משמשת להקות רבות ככלי תחבורה עיקרי.
14. שפעק
ירון מזון (סולן), רון פרסבורגר (גיטריסט), עופר ביימל (מתופף, פלורידה) ועמוס עברי (בסיסט, פלורידה), בני 18, נולדו בשכונות הטובות של חיפה, הכירו בבית הספר הריאלי והקימו לפני כשנה את ההרכב, שמנגן, לדבריהם, שיט-קור – ערבוב של מטאל, פאנק, וקצת Fאנק. הם מושפעים מאינפקציה, סיסטם אוף דאון, מיסטר באנגל, דפטונז, ופיית' נו מור. אלבום הפאנק האהוב עליהם הוא "דלישס" של פאנקייק. הם נהנים לנגן יחד, לגנוב מסטנדרטים של ג'אז, ולדגול באידיאולוגיה של חופש מאידיאולוגיה של אנשים קטנים. השירים, שנכתבים יחד, מדברים על ילדות עשוקה, חצ'קונים, סקס ואוכל. "אנחנו שרים על אוכל כי זה טיפשי, ושרים על סקס כי זה מצחיק", הם אומרים. "מעצבן אותנו שאנשים מדברים על הדברים הפשוטים בחיים בפאתוס. מבחינה פוליטית כולנו שמאלנים, חלקנו בנוער מרצ, אבל אין לזה קשר למוזיקה".
בינואר האחרון הוציאו שפעק דמו בן חמישה שירים, ונתנו עד היום 10 הופעות במועדונים של חיפה והקריות, כשבשיר "פיתה" מקפיד הקהל להשליך עליהם פיתות. במקביל יש להם דף ב-MP3.Com, בו אפשר להוריד את השירים.
15. Missed Call 1
אחרי שלוש שנות נגינה משותפת ועשרות הופעות בחיפה, בקריות, במושבים, ובתל אביב (בפטיפון ובלג'נדרי, המועדון המיתולוגי של ערן נקש) נמצאים עופר גלדר (גיטרה ושירה), איילקו כהן (גיטרה מובילה), משה ליברמן (תופים) וזיו פרנקל (בס) על פרשת דרכים. גלדר וכהן התגייסו לאחרונה לצבא, ליברמן ופרנקל עומדים להשתחרר השנה, והצבא, לדבריהם, "גורם לעתיד הלהקה להיות לא ברור, כיוון שקשה לנו למצוא זמן לנגן יחד ולהופיע".
1 Missed Call, שבעבר נקראו Eat Food, עושים פאנק-רוק קומוניקטיבי באנגלית, ומוכרים דרך האינטרנט אלבום בן עשרה שירים לצרכנים בארץ וברחבי העולם - קנדה, ברזיל, אוסטרליה, ארגנטינה, טייוואן והונג קונג. "חבר'ה מכל העולם שומעים אותנו ברשת ושולחים לנו כסף כדי לקנות את הדיסק", מספר פרנקל, "היתה עלינו גם כתבה בעיתון אוסטרלי, וחבר שחזר מקנדה דיווח שבמסיבת רוק אלטרנטיבי שבה נכח שם השמיעו את כל הדיסק שלנו מהתחלה עד הסוף".
16. Too Late
גיא הרלב (שירה וגיטרה) פגש לפני שנתיים בחיפה את עופרי קרישר (בס) וגיא גלר (גיטרה מובילה), ולפני כשנה צירף להרכב את אחיו התאום ליאור (תופים). הסגנון הוא פאנק-רוק מלודי המושפע מהאטאריז, לג-וואגן, ניו פון גלורי, זהר ארגוב ויוסי עדן. הם הופיעו עד היום במועדוני חיפה והקריות, בפטיפון ובמקומות קטנים יותר, והקליטו דמו לפני כחודשיים.
הלהקה אמורה לעבור בסוף אוגוסט לקנדה ולהופיע שם במשך חצי שנה, ואחר כך עוד חצי שנה באירופה, להופעות אותן הם מארגנים בעצמם. הם בני 19, וכולם השתחררו מהצבא. השאיפה היא קריירה בחו"ל – "לעשות מה שאנחנו אוהבים, להופיע 4-5 פעמים בשבוע". גיא כותב את חומרים, והעיבודים נעשים יחד. השירים עוסקים ב"מערכות יחסים בין חברים, מצבים שאיתם התמודדנו בעבר והמין השני". השירים מופצים באמצעות האינטרנט. פיקנטריה: "היתה תקופה שלא אהבו אותנו כל כך כי לא היינו מה שישראל מסוגלת להכיל, היינו פאנק-רוקרים. היום אנשים למדו לקבל את זה, והתרגלו שהיינו עולים שיכורים לבמה".
17. פלסטיק ונוס
יורם גור (גיטרה) ודיימונד (תופים) פעלו ב-90' בהרכב רוק אלטרנטיבי בשם אוסקר. בהופעה בפינגווין ראתה אותם רונית ברגמן, שהפכה לזוגתו של גור. השלושה הקימו את פלסטיק ונוס עם הגר מגן (בס) שנענתה למודעה שפרסמו בעיתון "העיר". הם גרו במגדל העמק וגרפו ביקורות טובות במקומונים על הופעותיהם במועדונים בתל-אביב, ירושלים וחיפה. יהודה בן מוחא מ"האוזן השלישית" אימץ אותם, ובמאי 91' הוקלטה הופעה שלהם בפינגווין. ההקלטות שוחררו בהמשך השנה באלבום הבכורה "פלסטיק ונוס", שכלל תשעה שירים שכתבה והלחינה ברגמן יחד עם גור. שני צדי התקליט נחלקו ל"שד" ו"שדיים" והקטעים צוינו תחילה רק במספרים ואותיות. בהמשך צירפה הלהקה מדבקה עם שמות הקטעים.
"פלסטיק ונוס", שהיתה אהודה בקרב חובבי המוסיקה האלטרנטיבית בארץ, ניסתה להשתלב בסצינה המקומית, אבל בתחילת 93', אחרי הופעת פרידה ב"רוקסן", עברה ללונדון והחליפה מתופפים. בראשית 1994 הוציאו הפלסטיק בלונדון תקליטון עם שני שירים מקוריים שכתבה ברגמן באנגלית. חברת התקליטים של מלכה שפיגל וקולין ניומן (מינימל קומפקט) החתימה אותם והפיקה להם מקסי-סינגל. ב-1995 הוציאה הלהקה בבריטניה ובגרמניה את האלבום "Heleven Park", שזכה לתשומת לב מצומצמת בארץ ובחו"ל, אבל לווה במסע הופעות מוצלח באירופה. אלבום נוסף בשם "Mirror" נגנז והלהקה החלה עובדת על אלבום נוסף, אך יורם גור נפצע קשה בתאונת דרכים ופעילות הלהקה נקטעה. בשנת 2000 יצא האלבום "Mirror" בהפצה ישראלית, ב-2002 יצא האלבום הראשון בעברית בהוצאה מחודשת.
וגם:
"אמנון יצחק": חבורת בני 18 מעפולה וחיפה עם אג'נדה חברתית ופוליטית ברורה. הם שונאים פופ-פאנק, מוחים בתוקף נגד האמריקניזציה, תרבות הקניונים, הכיבוש והדיכוי שבשירות צבאי ובעד רפורמה חברתית ושלום. בפאנק הם רואים תנועה חברתית עולמית.
"הנבלות הלא מקוריות": בן הילפר, רועי רומנוב, גילי האיום, ופסייכו אדם הקימו את עצמם לפני כשלושה חודשים, אחרי שנים שהילפר אירגן את המסיבות האלטרנטיביות עם ערן נקש במועדוניו הוותיקים – הלג'נדרי וזמן אמיתי. "הנבלות" מלאי גימיקים, מנגנים פאנק קלאסי ובסיסי בשלושה אקורדים עם מסר של חופש, פאן, סקס, סמים ורוקנרול, וללא פוליטיקה, שלטענתם המיתה את הפאנק.
"דיר יאסין": הרכב ותיק שחדל מלתפקד פרט להופעה חד-פעמית שהתקיימה לאחרונה בתיאטרון בית לסין.
"סון אין היר": כפר-סבאים חברתיים בני 18 שמתבלים הארד-קור ברגאיי.
"אירייז": להקה פוליטית של בני 18 מכפר סבא. שרים באנגלית מזה שנתיים ומשלבים סגנונות שונים מעדות המטאל וההארד-קור.
"BUU" - הרכב פאנק צעיר נוסף מכפר סבא, שמתעסק בעיקר בפוליטיקה, נושאים חברתיים, כפייה דתית והחברה הצרכנית.
"נקמת העוללים": נגד ניצול עובדים זרים, בעד טבעונות, נגד הכיבוש. חבורת בני 17-18 מכפר סבא שעושה פאנק באנגלית.