עושה פרצוף
אלי יצפאן סוגר עונה שנייה בכבלים. בתוכנית היומית שלו הוא לא מבקש להעביר מסר ("מה אני, סינטרה? כולה תוכנית בידור"), הוא רגיש לקהל שלו ("אפרוש לפני שהקהל ירצה שאפרוש") ומתוודה: "נעשה יותר ויותר קשה לנהל חיים אישיים"
הוא סיסמוגרף אנושי. אם "מורחים" אותו או מלקקים לו, הוא מייד עולה על זה, ובעיקר בולטת האינטואיציה הכמעט אימהית שיש לאלי יצפאן לגבי העם הזה. הוא יודע מה מצחיק אותו, מה כואב לו ומה מעסיק אותו בכל רגע נתון. וכמו כל אמא, הוא חושב שהילד שלו הכי יפה ומוצלח בעולם (והצרפתים הם עדיין חרא של עם). מחוסר זמן כרוני, הראיון עם יצפאן מתנהל בשיחה מעבר לים. הוא בסופשבוע בלונדון עם משפחתו, כדי לשנן טקסט להופעה חדשה שהוא עומד להעלות אך ורק בחו"ל. בארץ יהיו לו רק הופעות מוזמנות על ידי ועדי עובדים. "פשוט אין לי זמן", הוא מסביר. "אני עושה ארבע תוכניות טלוויזיה בשבוע (ערוץ 3, א'-ד' 22.00). ההופעה נכתבה במיוחד לקהל בארה"ב ויש לה מסר ברור - המקום הכי בטוח להיות בו הוא ישראל".
אתה הופך את הכוכבות לשליחות?
"תגידי, מה אכלת לארוחת בוקר שאת נסחפת לכאלה מילים כמו שליחות? מי את, נתן יונתן? כולה מופע בידור, שבו מרבית הדמויות הן כאלה שעשיתי בתוכנית. אני צוחק על הכל, על המצב הבטחוני, החברתי, על חיי נישואין. דינה חממי, למשל, נותנת הרצאה על איך לקיים יחסי מין תקינים בלי להטריד את הבעל, עזרא מקבל פרס ישראל ומודה לאשתו, יש מונולוג של נוסע שזכה בכרטיס דרך המכרז של המדינה וזה מסבך לו את החיים, עמיר פרץ נפגש עם יו"ר ההסתדרות האמריקאית ולא מבין איך אין לו שפם. כאלה".
אתה סוגר עונה, איך ההרגשה?
"הרגשה מדהימה, כייפית. זה הישג פיזי מעבר להישג אמנותי, והוא לא רק שלי, אלא של כל האנשים העושים איתי במלאכה - מהמאפרות והמלבישה ועד הכותבים והמפיקים. אני, האיש אלי יצפאן, לא הייתי יכול לעשות את זה לבד. התוכנית הגיעה לרייטינג של 14 אחוז בכבלים, שזה באמת הישג, ומעל לכל הגיבוי המדהים שיש לנו מאיי.סי.פי (חברת הרכש של הכבלים). הם אנשים כל כך סימפטיים, לא מתערבים".
לא מגרד לך עוד אתגר?
"איזה? כבר הבנתי שבאיזשהו מקום לעשות תוכנית יומיומית כזאת, זו פסגת הקריירה. אחרי זה מה שנשאר זה לעשות סידרה או לשחק בתיאטרון ולפרוש".
מה עם אתגר כמו ערוץ 10?
"אין כרגע משא ומתן, כי אני מבסוט בכבלים. על כל העניין הזה בכלל צריך לשאול את אילן בושרי ובועז בן ציון, המנהלים שלי. השיתוף בינינו לבין עמיר מאורי, מנכ"ל איי.סי.פי, הוא מדהים וזו לא מליצה. הם נותנים לי עצמאות טוטאלית, לא שוללים שום דבר. צר לי על מה שקרה לערוץ 10. חבל לי בגלל אמנים אחרים, שמצאו את עצמם בלי עבודה. זה מדכא. אני חושב שהערוץ הזה יכול להיות מעולה לשוק ולהרבה אנשים מוכשרים".
בתוכנית אתה נוקט איזשהו קו של פירגון כלפי האורחים, מין יחצנות לא מתנצלת.
"אנחנו לא ממציאים את הגלגל. בכל תוכנית אמריקאית, החברה או האמן השקיעו כסף. את יכולה לתאר לעצמך כמה האמן מדוכא ועצבני עד שיוצא התקליט או המופע שלו, אז כמה כבר עולה לי להגיד שהתקליט מקסים? ואני באמת מתכוון למה שאני אומר. אני באמת אוהב את הספר/פסטיבל/מופע שאני ממליץ עליהם, ומתכוון מכל הלב כשאני אומר 'לכו לראות/לשמוע'".
עוד כמה זמן נראה לך שתמשיך עם התוכנית?
"רק שנהיה בריאים ונמשיך עוד כמה שנים. וכשאני אומר שנים, הכוונה לעוד שנתיים-שלוש. אני מאמין שאפרוש לפני שהקהל ירצה שאפרוש".
איך תדע שנמאס לקהל?
"תאמיני לי שיש לי חושים מאוד חדים בקשר לזה. היו לי בחיים כל מיני תקופות, עשיתי כל מיני דברים, ואני יודע להרגיש את הקהל".
יש לך בכלל חיים אישיים, סתם לשתות עם חברים?
"זה נעשה קשה יותר ויותר. יש אשה, ילדים. השבוע שלי לחוץ, כי מעבר לתוכנית אני עושה גם 'פיספוסים' ויש לי עוד מחויבויות. לפעמים עוברים שבועיים-שלושה בלי שאני פוגש אנשים, רק בטלפון, או שמתאמים דרך דנה אדרי, המפיקה הראשית".
שאלת את עצמך אם זה בכלל שווה?
"אז מה כן שווה? שווה לשבת בבית ולא לעבוד? זו עבודה, וצריך לעשות אותה. זה בכלל לא ברמה פילוסופית".
יש איזו תוכנית שכשהיא משודרת במקביל אליך, אתה חושש שאחוזי הצפייה שלך יהיו פחות גבוהים?
"אני לא בתחרות. לשמחתי, אני בערוץ שלא מתקיים מפירסום. זה גם מה שאמרו לי בכבלים, עזוב רייטינג, תעשה תוכנית טובה".
בימים אלה יוצאת לשוק קלטת די.וי.די עם כ-70 דמויות שעשה יצפאן בתוכנית. "הקלטת הזו היא כמעט על פי בקשת הקהל, היו המון טלפונים, מכתבים. בהתחלה הסתייגתי, אמרתי 'עזבו אותי מפולחן האישיות הזה, מה אני, סינטרה?' אבל בסוף 'מדיה דיירקט' באמת עשו משהו יפהפה. אני חושב שזו מתנה נהדרת לקרובים מחו"ל, או בכלל למי שאוהב לצחוק. תראי, קשה לי לומר לך את הדברים כאילו שאני ממליץ על עצמי".
יש דמויות שאתה עושה בשביל הכיף האישי שלך?
"אני מגלם כארבעים-חמישים דמויות, מתוכן עשרים פוליטיקאים. אני אוהב לעשות את שרון, את פרס, פואד בן אליעזר מאוד מצחיק אותי, וגם עמיר פרץ. את רוב הדמויות שאני עושה אני אוהב, אבל בתוכנית אנחנו משתדלים להעלות אותן על פי דרישות היום".
ושאיפות פוליטיות?
"אין לי. יש לי שאיפות שיהיה שלום, שיהיה מצב כלכלי טוב ושאנשים יוכלו לעשות לביתם, לילדיהם, בלי לדאוג שהילד ייצא החוצה וחלילה לא יחזור".
ממה אתה מקבל כוחות, השראה?
"מהאשה והילדים. אני אוהב לראות סרטים, אבל רוב הזמן אני כל כך עסוק, שאין לי בכלל זמן לשאול מה ממלא אותי. כבר ביום שישי בלילה אני מתחיל להיות חרד בקשר למה שיהיה בתוכנית ביום ראשון".
כה אמר יצפאן
"בבדאי!" (עזרא שמש)
"על זה רציתי לדבר איתך" (שגריר הטליבאן, מולה עבדול סלאם זאיף)
"כאן שפיק אל חרטטה, חדשות ערוץ 2, עזה" (שפיק אל חרטטה)
"העווובדים" (עמיר פרץ)
"ההמנון: וירושלים..." (לימור ליבנת)
"ערב טוב" (שמעון פרס)
"עומרי, תביא את הפפריקה" (אריק שרון)
"הטא הטא הא הא", "הדא סאטירה" (מובארק)
"אל תקרא לי ערפאת, תקרא לי רפי" (ערפאת)
"הדרג המדיני" (שאול מופז)
"ואז תיתן לי מכות בטוסיק" (המלכה אליזבת)