טל לא יורה על חקירה בעניין המעילה בלאומי-שוויץ
דחה בקשתם של לקוחות הבנק, שטענו כי לאומי-שוויץ פעיל טקטיקות פסולות במטרה למנוע מהם קבלת פיצויים הסיבה: סמכויות המפקח אינן חלות על תאגיד זר
המפקח על הבנקים, ד"ר יצחק טל, החליט שלא להיעתר לבקשת מספר לקוחות של בנק לאומי-שוויץ שנפגעו לטענתם ממעילת הענק שהתרחשה בשלוחת בנק לאומי בשוויץ וקבע, כי לא יוכל להורות על חקירה מקיפה בנושא מחוסר סמכות. כך נודע ל"ידיעוות אחרונות".
סמכויות המפקח על הבנקים אינן חלות על פעילות של תאגיד זר, ולכן המפקח מנוע מלקבל תלונות מלקוח של בנק כזה. על-פי החוק, סניף של בנק ישראלי שפועל בחו"ל כפוף לרשויות הפיקוח שנמצאות באותה מדינה. החלטת המפקח על הבנקים ניתנה בהמשך לתלונה חריפה, שהגישו באחרונה לקוחות לאומי-שוויץ שבה ביקשו מטל להפעיל את סמכותו ולהורות לנהל חקירה מקיפה באשר למחדלים לכאורה של בנק לאומי לישראל שארעו לטענתם ביחס לאי סדרים חמורים שארעו בחברה הבת בשווייץ.
הלקוחות, שהנזק שנגרם להם מסתכם לטענתם במיליוני דולרים, טענו כי בנק לאומי-שווייץ מסרב להעניק להם פיצוי מלא. מדובר בלקוחות יהודים המתגוררים ברחבי אירופה, שבחרו להפקיד את כספם בחשבונות סודיים בשווייץ, בשלוחה של בנק לאומי.
הלקוחות מעלים טענות קשות כנגד בנק לאומי ישראל ולאומי-שווייץ, שלטענתם הפעילו טקטיקות פסולות כנגדם וניצלו את מצבם הרגיש על מנת למנוע מהם את הפיצוי המגיע להם. במסגרת התלונה שהועברה לטל טוענים הלקוחות, כי אימפלד החל לעבוד בלאומי-שווייץ ב-1985 לאחר שגויס על-ידי הבנק. זאת, למרות שהבנק ידע כי אימפלד נאלץ לפרוש ממקום עבודתו הקודם, הבנק השוויצרי קרדיט-סווייס, לאור אי סדרים ועיסקאות ללא הרשאה שביצע שם.
הלקוחות טוענים, כי בדיקה תקופתית קבועה היתה חושפת את מעשי ההונאה לכאורה של אימפלד. אולם, לטענתם, בנק לאומי-שוויץ בחר לעצום את עיניו" ולהתעלם מכל נורות האזהרה" לאור הרווחים העצומים שפעולותיו של אימפלד הניבו לו על חשבון הלקוחות.
לדברי הלקוחות, לאחר שנחשפה ההונאה הציב לאומי-שווייץ בפני הלקוחות כל מכשול אפשרי בפני חשיפת האמת. הלקוחות טוענים, כי בינם לבין הבנק קיימיים יחסים רגישים לאור העובדה שהנכסים שהופקדו באותם חשבונות אינם יכולים להיות מוצהרים, ולפיכך היחסים בין הצדדים דורשים נאמנות וסודיות מוחלטת מצד הבנק כלפיהם - שלא התקיימה. בסיום התלונה טוענים הלקוחות, כי ההונאה בחשבונותיהם התאפשרה כתוצאה מהפרת החובה של בנק לאומי-ישראל, המנהלים של הבנק והדירקטורים שלו כלפיהם וחוסר יכולתו של הבנק לפקח על הנעשה בלאומי-שוויץ.
לאומי: טענות סרק
יונה פוגל, סמנכ"ל השיווק של בנק לאומי מסר בתגובה, כי יש פה טענות סרק של לקוחות המנסים להוציא כסף שלא מגיע להם ומנסים להפעיל לחץ על הבנק באמצעים לא לגיטימיים". לדברי פוגל, בנק לאומי-שוויץ רוצה ומחוייב להחזיר לכל אחד מהלקוחות שנפגע מהמעילה את הכסף שנגנב ממנו או הפסיד. לבנק לאומי לישראל אין בעניין שום נגיעה ולאומי-שוויץ כבר יצר את ההפרשה הנחוצה. פוגל מוסיף כי "ישנם לקוחות שהפסידו כסף כתוצאה מפעילות בנקאית לגיטימית. חלקם מנסים לנצל את ההזדמנות של פעולות הגניבה של אימפלד ולקבל מהבנק כספים שלא מגיעים להם והפנייה למפקח על הבנקים ולעיתונות היא ניסיון להפעיל לחץ לא ראוי על הבנק. תפקיד הבנק לזהות מי מהלקוחות מנסים לנצל את המצב ולהפרידם מהלקוחות שמגיע להם פיצוי מלא".
מהבנק נמסר כי "עם מחצית מהלקוחות כבר הגיע הבנק להסדר ועם חלק מהלקוחות אנחנו נמצאים במגעים מתקדמים להסדר". באשר לטענה כי לאומי-שווייץ הפעיל כנגד הלקוחות טקטיקות של איום והפר את חובת הנאמנות כלפיהם מסר פוגל, כי אנו דוחים מכל וכל את הטענות הללו. מדובר בלקוחות שמעוניינים להשמיץ. למרות שאותם לקוחות מפעילים לחצים על הבנק ומשתמשים בשיטות לא מקובלות, הבנק שומר על כל החובות שלו כלפי הלקוחות ומטפל בהם באופן נאמן.
באשר לטענות כי הבנק העלים עין מהפרשה לאור הרווחים שהניב לו אימפלד, נמסר כי מכל הבדיקות שנעשו על ידי הרשויות בשוויץ לא נמצא כל דופי באשר לפעילות בנק לאומי." מהרגע שהבנק גילה את הפרשה הוא נקט בכל ההליכים הנדרשים שכללו אף את פיטוריו המידיים של אימפלד". עוד נמסר מלאומי, כי הלקוחות המדוברים בחרו שלא להגיש תביעה לביהמש בשוויץ - דבר המעיד על אמינות טענותיהם.
מבנק ישראל סירבו להגיב.
רקע:
המעילה שנתגלתה ב-2001 בלאומי-שווייץ נחשבת לאחת מהמעילות הגדולות ביותר בענף הבנקאות הישראלית. בביצוע המעילה נחשד ארנסט אימפלד, מנהל המחלקה לבנקאות פרטית לשעבר בלאומי שווייץ, שלכאורה השתמש בכספי חשבונות של מספר לקוחות הבנק, ללא ידיעתם. חשיפת המעילה התאפשרה הודות לכך שאימפלד יצא לחופשה בארה"ב במהלכה ביקש אחד הלקוחות לערוך בירור שיגרתי של מצב חשבונו. הלקוח המופתע העלה סימני שאלה בדבר פעולות מסויימות שלטענתו לא בוצעו על ידו. אימפלד ששהה בזמן חשיפת המעליה בארה"ב בחר לחזור לשווייץ. היקף המעילה נאמד עד עתה בכ-100 מיליון דולר, ובנק לאומי-שווייץ ביצע לא מכבר את ההפרשות המתאימות.
לאחרונה שכרו מספר מלקוחות הבנק שלא היו מרוצים מן המו"מ שנוהל עימם לגבי השבת הכספים המגיעים להם לטענתם את שירותיהם של מספר עורכי דין. אותם לקוחות טוענים כי ההפסדים שנוצרו בחשבונותיהם נבעו מפעולותיו חסרות ההרשאה של אימפלד החשוד בביצוע המעילה. הבנק מנגד טוען כי חלק מהלקוחות לא זכאים לפיצוי מלא מאחר וההפסדים שלהם נגרמו מפעולות שהם עצמם הורו עליהן.
