השטן הטוב בהר הקוצים

הרצח על הר הצופים הוא תוצאה מתבקשת של הזיווג המאושר בין חברת רצח בע"מ של הפלסטינים ובין חברת שקר בע"מ של השמאל הישראלי. ארגוני שמאל ישראליים וארגוני זכויות אדם הפעילים בקמפוס היו הגשר שבאמצעותו חדר האיסלאמו-פשיזם לאוניברסיטה; ואילו השמאל האינטלקטואלי האירופי, במסע הדה-לגיטימציה של אנשי אקדמיה ישראלים, שאחדים מהם כבר סולקו מגופים בינלאומיים שונים ומכתבי עת מקצועיים, סימן את הקהילה האקדמית הישראלית כמטרה.

לחלק מארגוני זכויות האדם יש שותפות עקיפה באחריות לרצח. נציגיהם מנהלים תעמולה שממנה משתמע כי לישראל אין, למעשה, זכות להלחם בטרור. ארגון "בצלם" אמנם פרסם לפני יומיים גינוי לרצח באוניברסיטה, אך עובדה היא שאנשיו ודומיהם מנהלים מאבק אפקטיבי נגד הדמוקרטיה הישראלית המתגוננת. התוצאה הכוללת היא שחברת שקר בע"מ מקנה לערבים את חופש הרצח, ואילו ישראל מתקשה עוד יותר לנקוט את הצעדים ההכרחיים במלחמתה נגד חברת רצח בע"מ.

בשנים האחרונות אפשר להבחין בכיבוש זוחל של האוניברסיטאות ע"י אנשי "זכויות אדם" תומכי הטרור. הניסיון מלמד על שותפות ביניהם ובין מיעוט מיליטנטי של סטודנטים ערבים, לפחות בקמפוסים של הר הצופים, חיפה ובאר שבע. כך, למשל, יש בכמה חוגים באוניברסיטת בן גוריון בנגב מעין רודנות של אלימות אקדמית בהנהגת קבוצות קטנות של שמאלנים קיצוניים. כוחם המשותף של מרצים באוניברסיטה זו הנמנים עם ארגון "תעיוש" ושל סטודנטים ערבים מאפשר להם להביא את ראש התנועה האיסלאמית, שייח' ראאד סאלח, לנאום ולהסית דווקא בקמפוס הנקרא ע"ש מנהיג התנועה הציונית וראש הממשלה הראשון.

אין לי ספק שיש ארגוני שמאל המסוגלים לסייע לראשי חברת רצח בע"מ של הפלסטינים ליצור אווירת פחד באוניברסיטה העברית ולגרום בכך לסטודנטים יהודים להדיר את רגליהם מהר הצופים. כמובן, מלבד אותם סטודנטים יהודים התומכים ברצח אחיהם. הפיגוע בשבוע שעבר בהחלט מסמן את הכיוון הזה.

כדי להבין כמה השמאל הזה הוא חברת שקר בע"מ כדאי לקרוא מה שכתב עליו לפני 70 שנה יהושוע ייבין, בספרו המהמם "ירושלים מחכה". הכותב כינה את השמאל "השטן הטוב" והתכוון בעיקר לשלטון מפא"י דאז בראשות בן גוריון, והיום אנחנו מתגעגעים לבן גוריון; אך כיוון ש"מפא"י" של 2002 הייתה מקיאה מתוכה את בן גוריון וברל כצנלסון, יש בהחלט משמעות אקטואלית לדבריו הבאים של ייבין: "השטן המודרני, השטן המזוין בכל הטכניקה המשוכללת של דרישות 'הצדק העולמי', השטן המשחית ומהרס, כש'האידיאל האנושי הנשגב' בפיו – בו אי אפשר להלחם, אותו אי אפשר למגר, כי מי יעז להלחם ב'אידיאל האנושי הנשגב'? מי זה ירים יד על השטן הטוב, ששריון החסד מכסה את כל גופו… הם מטיפים שכם ישראל צריך תמיד להיות נע ונד ובזוי ושותת דם. אבל הם אינם אומרים בגלוי, שהם רוצים בזה שהעם יהיה בזוי ושותת דם. חס ושלום! פיהם נוטף דבש. הם דואגים לאחוות העמים".

כל זה יותר מ-15 שנה לפני מלחמת העצמאות, עם "הנכבה" שלה, ויותר מ-35 שנה לפני מלחמת ששת הימים. האם רק מקרה הוא שפרופ' משה צימרמן, משמר המורשת הרדיקלית של "ברית השלום" על הר הצופים, יכול להבין את הרצח של השבוע שעבר?