תביעות ייצוגיות: נשק יום הדין של האזרח הקטן

בשנים האחרונות ניתן לקרוא בעיתון כמעט מדי יום, על הגשת תביעה ייצוגית חדשה על סך מיליוני שקלים נגד חברה גדולה. רק בשבועיים האחרונים הוגשו לבית-המשפט המחוזי בתא כשמונה בקשות לאישור תביעות ייצוגיות. על-פי הערכה, מדי שנה מוגשות כ-200 תביעות ייצוגיות. יש הטוענים כי זה המכשיר היעיל ביותר המצוי בידי האזרח הקטן מול חברות הענק והרשויות. מנגד יש הסבורים כי הקלות הבלתי נסבלת בהגשתן של תביעות כאלה גורמת לנזקים כבדים.

תביעה ייצוגית היא מוסד שנועד להגן על זכויותיו של האזרח הקטן, הטוען כי נוצל על ידי חברות גדולות או גופים של המדינה. את העיקרון שבבסיס התביעה הייצוגית ניתן להמחיש בעזרת הדוגמה הבאה: נניח שאתם סבורים שחברה גדולה גובה מצרכניה שקל אחד בכל חודש שלא כדין. ברור שאין לכם, ולכל צרכן אחר, שום טעם להגיע להתדיינות משפטית יקרה בשל שקל אחד. אתם לא תגשו לערכאות, והחברה תמשיך לגרוף מדי חודש מכם ומעוד מיליון צרכנים אחרים שקל נוסף.

אולם בתביעה ייצוגית מגיש תובע אחד או קבוצה קטנה תביעה בגין נזק אישי, כשהם בעצם מייצגים קבוצה גדולה בהרבה. תוצאות התביעה מיושמות הן לגבי התובעים, והן לגבי הקבוצה כולה.

במרבית התביעות הייצוגיות הסכום האישי שאותו יתבע התובע נראה לכאורה מצחיק - למשל שקל אחד או אפילו כמה אגורות. אבל בצד סכום הנזק האישי מצוינת בדרך כלל הערכה באשר לנזק הכספי הכולל, שנגרם לכלל הקבוצה המיוצגת. כאן כבר מגיעים למיליוני שקלים.

כשמגישים תביעה ייצוגית היא צריכה להיות מאושרת ככזו על-ידי בית-המשפט. לא כל אחד יכול להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית. יש להוכיח שהתביעה הוגשה בתום לב ולא כאמצעי ניגוח כנגד הנתבעים, כי יש עילת תביעה טובה לכאורה ושישנן שאלות משותפות לקבוצה, שגודלה מצדיק את ניהולה כייצוגית דווקא, וכי התובע מתאים לנהל את התביעה באופן נאות עבור הקבוצה.

באיזה תחומים מגישים תביעה ייצוגית?

כיום אפשר להגיש תביעה כזו כמעט בכל תחום בחיים העסקיים והצרכניים. הנתבעות הן בדרך-כלל חברות תקשורת וסלולר, בנקים, חברות ביטוח וחברות ציבוריות. היה אף מקרה שבו צרכנים הגישו תביעה ייצוגית נגד חברת החשמל בטענה שהפסקת חשמל ארוכה גרמה להם אובדן של שעות עבודה, עוגמת נפש, צער והתרגזות.

לפני כשבועיים הגישה חברה פרטית בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך כ-150 מיליון שקל כנגד בנק הפועלים. החברה טענה שהבנק מעכב כספים מחול המגיעים לארץ, ומעביר את הכסף לחשבון רק יומיים שלושה אחרי הגעתם מחול, ובכך גורם לה נזקים כספיים. יממה לא עברה ובקשה זהה הוגשה על-ידי אותו עורך-דין, והפעם כנגד בנק דיסקונט, על סכום של כ-50 מיליון שקל. שני הבנקים טרם הגישו את תגובתם לבית-המשפט.

תביעה אחרת, שהוערכה בכ-75 מיליון שקל, עסקה בגביית עמלה על משיכת כספים ממכשיר אוטומוטי (כספומט, בנקט) - למרות שלטענת התובע, הבנק מצהיר כי פעולה זו פטורה מעמלה.

כאמור, גם חברות התקשורת והסלולר חשופות כמעט מידי יום לתביעות ייצוגיות, המעלות טענות העוסקות בגביית יתר או בטענה כי החברה הטעתה בפרסומים את מנוייה. אף אחת מהחברות לא מצליחה לחמוק מהעניין. תביעות ייצוגיות הוגשו במהלך השנה בין היתר כנגד בזק, סלקום, פלאפון, ברק ועוד. רק בחודש יולי האחרון הגיש מנוי של קווי זהב (120) בקשה לאישור תביעה ייצוגית המוערכת בכ-118 מיליון שקל, בטענה שהחברה מחייבת את מנוייה בתשלום עבור שיחות טלפון שלא נענו. כך למשל טען התובע, כי מבדיקה שערך גילה כי חויב עבור שיחת טלפון לארהב, שכביכול נתמשכה 30 שניות. לדבריו, בפועל אותן 30 שניות היו משך הזמן בהן המתין לקבלת מענה לטלפון אליו צלצל ומשנוכח כי איש לא עונה ניתק התובע את השיחה. התובע טען כי מסע הפרסום של קווי זהב סתם כי בא לי לדבר מטעה, מאחר שמהפרסומים עולה כי המנוי מחוייב רק עבור זמן הדיבור, אולם מתברר כי קווי זהב מחייבת את צרכניה גם עבור שיחות טלפון שלא נענות. קווי זהב מסרה כי טרם קיבלה את כתב התביעה ולפיכך לא תוכל להגיב.

לא רק חברות פרטיות וציבוריות נחשפות למבול התביעות הייצוגיות. בשנה האחרונה הוגשו בקשות רבות לאישור תביעות ייצוגיות כנגד עיריות בכל רחבי הארץ, בטענה שהן גובות יותר מדי ארנונה.

הפרשה המתוקשרת ביותר השנה שגררה אחריה תביעה ייצוגית היתה חשיפת המעילה בבנק למסחר. המעילה נחשפה בסוף חודש אפריל 2002, ושישה ימים לאחר מכן הוגשה תביעה ייצוגית בסך כ-18 מיליון שקל כנגד הבנק, מנהליו, דירקטורים בבנק בעבר ובהווה, המפקח על הבנקים ונגד אתי אלון, פקידת הבנק שהביאה להתמוטטותו. התביעה הוגשה על-ידי בעל מניות מקרב הציבור, שביקש באמצעות עוד יעקב סאבו לייצג את כל בעלי המניות של הבנק, שביום בו נחשפה המעילה ומצאו עצמם מחזיקים בניירות חסרי ערך.

מה החשיבות של התביעה הייצוגית?

חשיבותה רבה מאוד. ראשית, היא מאפשר לאזרח הקטן לזעוק את זעקתו כנגד עוול, שלטענתו נעשה לו ולקבוצה גדולה של אזרחים. שנית, עצם הגשת התביעה מלמדת את החברה הנתבעת לשנות את אופן התנהלותה בעתיד. אם בעבר רווחה מנטליות של מקסימום מישהו יתבע, היום המנטליות שונה לחלוטין. ההנהלות של חברות נזהרות מראש ממצב, שבו יתברר בדיעבד שהחברה הרוויחה שלא כדין.

לדברי עו"ד דורון לוי, ממשרד עמית פולק מטלון, הציבור יצא נשכר מאוד ממוסד התביעות הייצוגיות. יש הרבה יותר מודעות וחשש מצד החברות הגדולות שלא להטעות את הצרכנים בפרסומים או לגבות סכומים שלא כדין. אני יודע שבמספר חברות סלולר שום תוכנית פרסומית לא עוברת מבלי שהמחלקה המשפטית בודקת אותה, ורואה אם יש חשש להטעיה שתחשוף את החברה לתביעה ייצוגית.

לדברי עו"ד ארנון גרפי, יור ועדת תביעות ייצוגיות של לשכת עורכי-הדין, המכשיר המשפטי של תביעות ייצוגיות יכול להשפיע על התנהגותם של גופים כלכליים חזקים, מונופלים ורשויות שלטון שונות. עצם העובדה שהם יודעים, שאפילו אדם בודד יכול להגיש נגדם תביעה ייצוגית, מחייבת אותם להיערך בהתאם ולהימנע מהטעייה או לפעול שלא כדין. בנוסף, החברות הנתבעות נוטות להגיע לפשרה מאחר שהן מבינות את הסיכון הגדול שבתביעות אלה.

האם תביעה ייצוגית דומה לתביעה רגילה?

לא. בתביעה רגילה מוגש כתב תביעה, ולנתבע יש 30 יום להגיש כתב הגנה ולאחר מכן מתחיל בית-המשפט לדון בתביעה לגופה. לעומת זאת הגשת תביעה ייצוגית מורכבת משני שלבים מרכזיים. בשלב הראשון מוגשת לבית-המשפט בקשה לאישור התביעה כייצוגית. לנתבע יש הזדמנות להגיב. בית-המשפט קובע אם התביעה עונה על הקריטריונים בחוק, שעיקרם סיכויי התביעה להצליח. אם שלב זה מסתיים בהצלחה התביעה מוכרת ומאושרת כייצוגית.

אם בית-המשפט החליט לאשר את הבקשה מתחיל הליך של תביעה רגילה, שבסיומו יחליט בית-המשפט אם לקבל את התביעה או לדחות אותה. בישראל עד היום לא התנהלה כמעט שום תביעה ייצוגית לאחר שאישרו אותה, ורובן ככולן הסתיימו בפשרה. הסיבה לכך היא מן הסתם העובדה, שהנתבע לא מעוניין לקחת את הסיכון שבהפסד, והתובע לא מעוניין להמתין זמן רב עד לתום הדיונים.

מרגע שהוגשה בקשה לאשר תביעה כייצוגית, ועד הדיון בה יכולות לעבור שנים, אם מדובר בתיק מורכב. בכל שלב יכולים הצדדים להגיע להסכם פשרה באישור בית-המשפט.

כדאי לדעת, שאם התובע יזכה בסופו של דבר בתביעה הייצוגית, הוא יהיה זכאי לפיצוי על הנזק הכספי האישי שאותו ביקש, אבל גם לנתח מתביעתם של כל אלה שבשמם הוא תבע. הנוהג הוא שבית-המשפט מאשר להעניק לתובע בין 5 ל-10 אחוזים מסכום הפיצוי הכולל, ולעורך-דינו כ-10%.

אולם לצד ההטבות יש גם סכנות. אם בית-המשפט מחליט לדחות את תביעתו, כי סבר שהתביעה הוגשה ללא כל בסיס ובחוסר תום לב, התובע עלול להתחייב בהוצאות גבוהות. הסכומים יכול לנוע בין אלף ל-20אלף שקל. ההחלטה נתונה בידו של בית-המשפט. רבים מעורכי-הדין עימם שוחחנו המלצו לתובע לבחור בקפידה את עורך-הדין שיגיש עבורו את התביעה.

לא מדובר בהשקעה נמוכה, שעם טיפ-טיפת מזל יכולה להניב מאות אלפי שקלים ואולי מיליונים, הם מדגישים. מי שמגיש ומנהל תביעות ברמה מקצועית, הסטטיסטיקה שלו בהרבה יותר מוצלחת.

אחד מעורכי הדין שעוסקים בתחום, טוען שהבעיה היא עם עורכי-דין צעירים או לא מקצועיים, ששכר הטירחה הצפוי מסנוור את עיניהם, והם ממהרים להגיש תביעה - לעיתים ברשלנות. למעשה רוב התביעות שמוגשות הן שרלטניות, חסרות שחר ומעיקות.

מה הסיכויים שבית-המשפט יאשר תביעה כייצוגית?

הסיכויים אינם גבוהים, בלשון המעטה. נדיר שבית-המשפט יכיר בתביעה כייצוגית בלי שבעצם לפני כן הצדדים יגיעו להסכם פשרה ביניהם, שבמסגרתו הנתבעת מסכימה שהתביעה נגדה תוכר כייצוגית, אבל גובה הפיצויים כבר נקבע. להערכת עוד רון ברקמן, ממשרד ברקמן-וקסלר-סהר-בלום, המייצג רבות מהחברות הנתבעות, כ-90% מהתביעות נדחות עוד בשלב אישורן כייצוגיות. בפועל הרוב המכריע של החברות מגיעות להסדרים עם התובע. לדוגמא, בחודש מארס הגיע עו"ד ברקמן, המייצג את חברת פלאפון, להסכם פשרה עם לקוח החברה מרדכי לוי שהגיש כנגדה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך 32 מיליון שקל. לוי טען כי עד מאי 2001 גבתה החברה מעל למותר על דמי מעבר בשיחות מפלאפון לטלפונים סלולריים של חברות אחרות. על פי הסכם הפשרה אושרה התביעה כייצוגית, פלאפון לא הודתה בטענות כנגדה והתחייבה לזכות את חשבונו של כל אחד מ-1.8 מיליון לקוחותיה בערך הכספי של 5 דקות זמן אוויר. עלות הפשרה לחברה הסתכמה בכ-5.5 מיליון שקל ובכך הסתיים התיק מבחינת פלאפון.

קיימים מקרים נדירים שבהם בית-המשפט קובע כי תביעה תוכר כייצוגית, מבלי שמביאים בפניו הסדר פשרה מטעם הצדדים. כך למשל לפני כחודשיים אישר בית-המשפט המחוזי בנצרת תביעה ייצוגית בסך 302 מיליון שקל כנגד חברת אל-על על הפקעת מחירים. התובעת טענה כי בשתי הזדמנויות שונות בשנים 96' ו-97' רכשה כרטיסי טיסה של אלעל שמחיריהם ננקבו בדולרים. לדבריה היא חוייבה בשני המקרים לפי שער דולר מזומן שהוא גבוה, בעוד שלפי הדין החברה היתה צריכה לחייב אותה לפי שער המחאות והעברות, שהוא נמוך יותר. החלטת בית-המשפט התקבלה כארבע שנים לאחר שהוגשה הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית.

זהו כאמור רק השלב הראשון ועכשיו עוד נותר לדון בתביעה, ולחכות ולראות אם בית-המשפט יקבל אותה. אל-על אגב הגישה בקשת רשות עירעור על החלטת ביהמש המחוזי לבית-המשפט העליון.

האם בישראל התקבלה אי-פעם תביעה ייצוגית?

למעשה, לא. עד היום שום תביעה ייצוגית כנגד חברה פרטית - והוגשו כבר כמה מאות - לא הגיעה לפסק-דין. רובן לא אושרו כלל כייצוגיות או שהסתיימו במסגרת הסכם פשרה.

לדברי עוד דורון לוי, התביעה הייצוגית היחידה בישראל שאכן התקבלה לאחר מתן פסק-דין היתה תביעה שהגיש כנגד משרד המשפטים. באותו מקרה טענו שלושה אחים כי בהליך שנקרא עירעור מס שבח, עשה לו משרד המשפטים מנהג לגבות אגרות, כאילו זו תביעה כספית בבית-המשפט. התובעים תקפו את הנוהג הזה ובעקבות פסק-הדין האגרות נגבות כיום כדין. לדברי עוד לוי, בית-המשפט המחוזי בתא הורה למדינה להחזיר כ-40 מיליון שקל, שגבתה כאגרות שלא כדין. הכספים טרם הוחזרו מאחר והמדינה החליטה לערר על פסק הדין לבית-המשפט העליון.

אני שייך לקבוצה המיוצגת בתביעה. מה עליי לעשות כדי שתוצאות התביעה יחולו עלי?

לא הרבה. קודם כל יש להמתין עד שהתביעה תוכר כייצוגית. במקרה כזה הדבר יפורסם בעיתונות, ואז

רואים בכל הנפגעים כאילו כולם הסכימו לתבוע. מי שלא רוצה להיכלל בקבוצה חייב לשלוח הודעה על כך לבית-המשפט. זה מומלץ אם יש לך נזק כספי כבד ומשמעותי, והעילה שלך מחודדת יותר מזו של שאר הקבוצה.

האם רוב החברות הנתבעות רוצות להגיע מהר לפשרה?

לא. לטענת עו"ד דורון לוי, הסיבה לכך היא שבישראל עוד לא התקבל פסק-דין בסך עשרות מיליוני שקלים כנגד חברה פרטית. ביום שזה יקרה, נעבור לעידן חדש, והחברות יבינו את היתרון של לסיים את התיק בפשרה. בכל מקרה טוען לוי כי אם התביעה מוגשת כנגד המדינה אין כל סיכוי שהיא תסתיים בפשרה ויהיה צורך להמתין לפסק-דין. במסגרת הסכם הפשרה מבקשים הצדדים מבית-המשפט לאשר את התביעה כייצוגית ואז לדחות אותה או לקבלה בחלקה. זה מונע מתובעים אחרים לשוב ולתבוע את אותו נתבע.

האם שווה לחברה להגיע להסדר אישי עם התובע, מייד לאחר שהגיש את הבקשה לתביעה ייצוגית? עו"ד רון ברקמן סבור שלא. זאת מכיוון שאז התביעה נמחקת, אבל מישהו אחר יכול לשוב ולהגישה.

האם התביעות הייצוגיות משפיעות על החברות הנתבעות?

בפירוש כן. חברות הסלולר אולי כבר התרגלו לעובדה, שחדשות לבקרים מוגשות כנגדן בקשות לתביעות ייצוגיות, אבל חברות שלא התרגלו לכך נלחצות מאוד. מה עוד שברוב המקרים הגשת התביעה מלווה בחשיפה תקשורתית גדול שגורמת לנזק תדמיתי.

"לחטוף פתאום תביעה של 300 מיליון שקל, כשכל ההון של החברה הוא 50 מיליון, זה מלחיץ. זה מלחיץ

את הדירקטורים ויוצר טלטלה במערכת", מספר עו"ד ברקמן. לדבריו, העובדה שתביעות ייצוגיות מוגשות כמעט מדי יום מעמידות את החברות מול נטל כלכלי כבד. הרי שום חברה שנתבעת לא תסתפק בפחות מהעוד הכי טוב לדעתה. חברות משלמות סכומי עתק לעורכי-הדין, וזה מתבטא בתוצאות העסקיות שלהן. עו"ד ברקמן מוסיף כי חברה שנגדה מתנהלות כמה תביעות ייצוגיות עלולה להתקשות לקבל אשראי בנקאי.