אדום הוא (עדיין) הצבע

רק לרגע, ממש לרגע אחד, ניתן היה להאמין כי משהו בכל זאת עומד להשתנות. מקצי האימון והדירוג למירוץ הגרנד-פרי האיטלקי במונזה, העניקו, לראשונה זה חודשים ארוכים, סיבה לצפייה דרוכה. חואן פאבלו מונטויה, עם מכונית הוויליאמס-ב.מ.וו קבע את הזמן המהיר ביותר וגרם לאדומים של פרארי להחוויר מעט - במירוץ הבית החשוב כל-כך.

מונטויה לא הסתפק רק בזאת, אלא גם קבע את הקפת הדירוג המהירה בהיסטורית הגרנד-פרי, עם מהירות ממוצעת של 259.827 קמ"ש. אגב, השיא הקודם נקבע אף הוא על-ידי מכונית ווילאמס, אלא שאז היה זה קקה רוזברג, בימי הטורבו העליזים והפראיים במסלול סילברסטון הבריטי. נתוני הטלמטריה שנרשמו אצל קבוצת וויליאמס הראו כי שיא הסל"ד למנוע פורמולה 1 נשבר אף הוא, עם 19,500 סיבובים לדקה.

וכך נאלץ מיכאל שומאכר להסתפק במקום השני בלבד על קו הזינוק. אחיו הצעיר (ראלף) השיג את הזמן השלישי בטיבו בוויליאמס השנייה, לפני רובן בריקלו בפרארי וקימי רייקונן במקלארן המהירה מהשתיים. והייתה הפתעה נוספת לטובה, עם המקום השישי ליגואר ואדי ארווין. סיבות מוצדקות לדאגה?

לא ממש

יום המירוץ החזיר כמעט כצפוי את הצבע האדום ללחיי אוהדי, מכונאי ונהגי פרארי. אמנם לא מייד, כי מכוניות הוויליאמס עוד שמרו "אס" מפתיע לזינוק עצמו, אבל הם לא נדרשו להמתין יתר על המידה. הזינוק אכן היה של וויליאמס, אם כי לא בדיוק בסדר הצפוי. בעוד מונטויה עסוק במיקומו של שומאכר וניסיונות חסימה לפני הפנייה הראשונה, פרץ מהשורה השניה ראלף, ותפס את ההובלה תוך שהוא נכנס באופן יומרני לפנייה הראשונה מבחוץ.

כאמור, מהלך זה היה יומרני קצת יותר מדי, כפי שהסתבר לאחר שנאלץ לרדת מהמסלול לעפר תוך "חיתוך" הפניה. אבל האח הצעיר במשפחת שומאכר טען שלא היה ער להתראת השופטים על עונש למקצרי הדרך. העובדה שגם מונטויה חתך את הפנייה - אם כי פחות בבירור - גרם כנראה לכך שרלף לא ספג עונש מיידי.

אולם ראלף, שלא היה ער לדיון מנהלי המירוץ בענייניו, לא הספיק אפילו לקבל אינפורמציה מתאימה. בהקפה החמישית נראתה הוויליאמס מאבדת מהירות ושניות לאחר מכן פרץ עשן לבן מאחוריה. המכונית הכחולה לבנה חנתה בצד ושרביט ההובלה עבר למונטויה, אך רק לזמן קצר. בריקלו, עם תוכנית לשתי עצירות תדלוק במהלך המירוץ, מכונית קלה והרבה התלהבות ושאפתנות, תקף באגרסיביות את הקולומביאני ללא רחם, עד שהצליח לעבור. וזה היה גם הסוף מבחינת הקרב על ההובלה. שתי הקפות מאוחר יותר חלף גם שומאכר הבוגר על-פני מונטויה. פרארי 1-2, כרגיל.

כרגיל?

בריקלו בטקטיקה שונה מזו של שומאכר (שבחר בעצירה אחת) הצליח בסופו של דבר לצאת מעצירת התדלוק השניה ממש לפני שומאכר. זה מצדו לא נראה כמי שנלחם באופן עיקש על המקום הראשון. בריקלו פתח פער משכנע עד שהאט כמה הקפות לסיום כדי שהמכוניות האדומות יבצעו יחד את הקפת הסיום. בכל מקרה בשלבים אלה כבר היה מונטויה מחוץ לסרבל המירוצים ולמכונית הוויליאמס ששברה מתלה. ארוויין, שירש ממונטויה את המקום השלישי, היה במרחק עצום ממכוניות הפרארי. אלה חצו את הקו לקול תרועות ה"טיפוזי" שקבלו בדיוק את מה שבאו לראות, ניצחון מוחץ של פרארי. בכל מקרה מקום שלישי בסיום המירוץ עבור יגואר היה מפתיע והרבה יותר מהצפוי.

וכל השאר?

עבור מקלארן היה זה מירוץ איום שהחל במגע בין שתי מכוניותיה. קולטארד פגע מאחור בראיקונן בזינוק ונאלץ להיכנס לניתוח אף מתמשך שדרדר אותו הרחק לאחור. הוא הצליח לטפס קדימה ואחרי קרב עם פיסיקלה סיים במקום השביעי. מכובד אך מחוץ לנקודות. רייקונן עצמו ניהל מירוץ לא רע עד שפרש עם בעיית מנוע. אלן מקניש בטויוטה טיפס ממקום שלוש עשרה בזינוק ועד לשביעי, אך פרש אף הוא, ואילו סאלו נאלץ להסתפק במקום ה-11 אחרי עונש על חציית קו לבן ביציאה מרחבת הטיפולים. למרות פתיחת מירוץ מאכזבת עבור רנו - יארנו טרולי נאלץ לזנק מאחור אחרי בעיה בהקפת החימום - הסיום היה טוב יותר. הנהג איטלקי סיים רביעי לפני בן קבוצתו ג'נסון באטון. שישי סיים אוליביה פאניס.

לקראת המירוץ הבא שייערך במסלול האינדי החדש בארצות הברית, ינסו אנשי מקלארן וויליאמס לשפר את האמינות, אך פרארי הם עדיין הפיבוריטים.

גרנד-פרי איטליה

1. רובן בריקלו - פרארי

2. מיכאל שומאכר - פרארי

3. אדי ארווין - יגואר

4. יארנו טרולי - רנו

5. ג'נסון בטון - רנו

6. אוליביה פאניס - באר

דירוג הנהגים

1. מיכאל שומאכר - 128 נקודות

2. רובן בריקלו - 61 נקודות

3. חואן מונטויה - 44 נקודות

דירוג הקבוצות

1. פרארי - 189 נקודות

2. וויליאמס - 86 נקודות

3. מקלארן - 57 נקודות