חריגות בכמויות הסידן במוצרי מזון

העשרת מזונות שונים בסידן, שהפכה אופנתית בזמן האחרון, היא תחום פרוץ כמעט לחלוטין. כך עולה מבדיקת ידיעות אחרונות בשיתוף מכון חותם שבהנהלת עדה לבנון. מהבדיקה עולה כי כל יצרן הבוחר להפוך את הסידן למקדם מכירות, מעשיר מוצרים כראות עיניו, ומוסיף ומדביק להם כינויים בלתי-מוגדרים, כיד הדמיון הטובה עליו.

צרכן מן השורה אינו יודע מה ההבדל בין מוצר מועשר בסידן לבין מוצר עשיר בסידן. בשורה התחתונה, המציאות - כפי שהיא נשקפת בבדיקות המעבדה - אינה תמיד תואמת את ההצהרות על התוויות, שאיש אינו מפקח עליהן. זאת למרות שהתקן בנושא ליברלי מאוד, ומתיר סטיה של עד 20% בשני הכיוונים. רק ב-5 מבין 14 המוצרים מועשרי הסידן שנבדקו במעבדה לכימיה במכון התקנים, שבראשות בני בראון, נמצא כי תכולת הסידן בפועל תאמה בצורה מרשימה את התכולה המובטחת על האריזה. ב-3 מוצרים נמצאו חריגות קשות, אפילו לעומת התקן המתירני. את השיא רשמה גבינת קאשקבלו של מחלבות גד, שהכילה 876 מ"ג סידן ל-100 גרם, לעומת 200 מ"ג סידן מוצהרים.

קיים בלבול מושגים

אתם מתפרצים לדלת פתוחה, מאשרת ראש שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות, ד"ר דורית ניצן-קלוסקי. לדבריה, היא מודעת להפקרות השוררת בתחום העשרת המזון בכלל - והעשרת מזון בסידן בפרט. כיום כל אחד מוסיף מה שנראה לו, למוצר המזון הנראה לו. אנחנו מעודדים העשרת מזונות במרכיבים מסויימים, כמו העשרת חלב או קמח בוויטמינים. עם זאת, כיום קיים בלבול מושגים, ואנחנו עומדים להשליט סדר בנושא במסגרת החוק, היא מבטיחה.

לדבריה, גובשה כבר טיוטה לתקנת העשרת מזונות, המבוססת על תקנות קנדיות בנושא. הטיוטה תוגש לאישור ועדת העבודה והרווחה בכנסת. על-פי התקנה החדשה תוטלנה מגבלות על כמויות המרכיבים שניתן יהיה להוסיף למזונות במסגרת העשרתם. ייקבעו גבולות עליונים ותחתונים, גם לתכולת מרכיבים חיוניים כמו סידן.

כמו כן ידאגו התקנות להגדרת המושגים השונים. כיום שוררת אי-בהירות רבה בתחום: כך, למשל, חלב יוטבתה נקרא עשיר בסידן כשהוא מכיל 202 מ"ג סידן ל-100 מ"ל משקה, ואילו גבינת עמק לייט של תנובה מסתפקת בהגדרה הצנועה יותר סידן - למרות שהיא מכילה 972 מ"ג סידן ל-100 גרם.

התלהבות המשווקים והיצרנים מהסידן אינה נובעת רק מהמודעות העולה לחשיבותו הבריאותית, אלא בעיקר מהמודעות לחשיבותו השיווקית של הסידן כמקדם מכירות. בתנובה מאשרים כי סידן נחשב לאחד המרכיבים שהצרכנים מודעים אליו - יותר מאשר ויטמינים ומינרלים אחרים - ולכן סביר כי תוספת סידן למוצר תעזור לקידום מכירותיו.

לרוב לא ייגרם נזק

האם כמויות עודפות של סידן, כפי שנמצא ברוב מקרי החריגה שגילתה הבדיקה, מזיקות לבריאות? לדברי הדיאטניות רות משה ואולגה רז, לרוב המכריע של האוכלוסיה לא ייגרם כל נזק. לדברי ניצן-קלוסקי, תוספת מיותרת של סידן עלולה להזיק רק במינון של 2,400 מ"ג ל-100 גרם ומעלה. עם זאת, לאנשים הסובלים מבעיה בכליות או בבלוטת הפרא (תירואיד) אסור לאכול כמויות מוגברות של סידן, ואם הם מסתמכים על תוויות שאינן מצהירות אמת, הם עלולים למצוא את עצמם בבעיה, אומרת רז.

משה, לעומת זאת, רואה בעין חיובית את הוספת הסידן למזונות ומשקאות שונים. לדבריה, הצריכה היומית המומלצת של סידן היא 1,500-1,200 מ"ג ביום - וקשה להגיע אליה בתזונה רגילה.

תגובות היצרנים

סטארקיסט-פודגר: בבדיקה האחרונה שנערכה עי החברה בנושא הרכיבים השונים הכלולים בשימורי יונה-סטאר היה דיוק כמעט מקסימלי בכל הרכיבים - כולל הסידן. בעקבות פניית 'ידיעות אחרונות' תבדוק החברה שוב את נושא הסידן, ובמידת הצורך הוא יטופל באופן מיידי.

מחלבות גד: גבינת 'קשקבלו' מיוצרת על-ידי החברה זה 4 דורות, ומבדיקות שנערכו באחרונה עולה כי כמות הסידן בגבינה היא 200 מ"ג ל-100 גרם בלבד. אולם, לאור תוצאות הבדיקה של 'ידיעות אחרונות' תערוך החברה כבר בשבוע הקרוב בדיקות נוספות, ואם יימצא שינוי, תטפל בנושא.

בית-טבע-קל, יבואנית אלפרו: מדובר במוצרים המיוצרים ע"י החברה הגדולה באירופה בתחום מוצרי הסויה, שעוברים בדיקות תקופתיות ממוחשבות, שאין בהן כמעט מקום לטעויות. עד-כה לא קבלנו אף תלונה בנושא חריגה בכמות הסידן. הדבר יכול להיות רק במידה שמדובר במוצר שפג תוקפו. (הערה: תאריך התפוגה של המוצר שנבדק הוא ה-18 בפברואר 2003).

ממצאי הבדיקה

סטיה חריגה: קאשקבלו, מחלבות גד – הוצהר 200 מ"ג ל-100 גרם, נמצאו 876 מ"ג. סרדינים בסויה, סטארקיסט-פודגר – הוצהר 300 מ"ג ל-100 גרם, נמצאו 380 מ"ג. משקה סויה דרינק, אלפרו – הוצהר 120 מ"ג ל-100 מ"ל, נמצאו 175 מ"ג.

סטייה במסגרת התקן: שבבי סויה שביט – הוצהר 350 מ"ג ל-100 גרם, נמצאו 311 מ"ג. דגני תירס טריקס, ג'נרל-מילס – הוצהר 333 מ"ג ל-100 גרם, נמצאו 400 מ"ג. עמק לייט, תנובה – הוצהר 870 מ"ג ל-100 גרם, נמצאו 972 מ"ג. סקי עם יוגורט של דנונה שטראוס – הוצהר 200 מ"ג ל-100 גרם, נמצאו 166 מ"ג. יוגה קוטג', תנובה (5%) – הוצהרו 100 מ"ג ל-100 גרם, נמצאו 118 מ"ג. חטיף אנרג'י של האקו איי.ג'י.סי – הוצהר 800 מ"ג ל-100 גרם, נמצאו 919 מ"ג.

עמדו בהצהרה: שניצל תירס, זוגלובק – הוצהר 100 מ"ג ל-100 גרם, נמצאו 105 מ"ג. חלב יטבתה עשיר בסידן (3%) – הוצהר 180 מ"ג ל-100 מ"ל, נמצאו 202 מ"ג. יוגורט דנונה, שטראוס (3%) – הוצהר 130 מ"ג ל-100 גרם, נמצאו 140 מ"ג. לבן ביו-עידן, טרה (3%) – הוצהר 150 מ"ג ל-100 גרם, נמצאו 143 מ"ג. משקה סויה צוריאל, אן-אגטו – הוצהר 132 מ"ג ל-100 גרם, נמצאו 131 מ"ג.

מהו סידן?

סידן הוא אחד מאבות המזון. היום מקובלת בעולם הגישה כי צריכת סידן מתאימה חשובה במשך כל החיים. זאת למרות שהקשר בין צריכת הסידן וכמות העצם וצפיפותה שנוי במחלוקת, ונדון רבות בשנים האחרונות.

רקמת עצם נורמלית בנויה מחלבונים וגבישים מינרליים, המכילים בעיקר סידן. שלד של אישה בוגרת מכיל כ-1 ק"ג סידן.

האוסטיאופורוזיס, אחת המחלות הקשות של העידן המודרני, ידועה בכינוי בריחת סידן, ולוקות בה בעיקר נשים אחרי גיל הבלות. זאת למרות שהסידן לא בורח - אלא העצמות מידלדלות.

על-פי המלצות משרד הבריאות האמריקני, הצריכה היומית המומלצת של סידן עומדת על 1,000-800 מ"ג ביום לילדים, 1,200-1,500 מ"ג ביום לגילאי 24-12, ו-1,200 מ"ג לגילאי 25 פלוס. זאת כדי להבטיח שהעצמות תשארנה במיטבן.

האדם הבריא פולט את עודפי הסידן המצטברים בגופו. ואולם, הם עלולים להוות בעיה לשתי קבוצות עיקריות: אנשים הסובלים ממחלות כליות, או מליקוי בבלוטת הפרא (תירואיד), הנמצאת ליד בלוטת התריס ואחד מתפקידיה הוא בקרת משק הסידן בגוף. גם אנשים הנוטים לייצר אבנים בגוף על בסיס סידן צריכים להיזהר מצריכה מוגברת שלו. יש הטוענים גם כי כמויות גדולות מדי של סידן פוגעות בספיגתו. ספיגת הסידן משתנה גם לפי סוג הסידן והרכב המוצר. חומצה או ברזל עלולים לפגוע בספיגת הסידן.