סוכה בתוך הבית
כיום לא ניתן למצוא שום פרויקט בנייה לאוכלוסייה החרדית והדתית שאינו כולל מרפסות סוכה - מרפסות ללא כל שום כיסוי מלמעלה, שניתן לבנות בהן סוכות כשרות. אבל גם בקרב הציבור החילוני יש דרישה למרפסות - בעיקר מרפסות שמש - הנחשבות לסמל של יוקרה ושל איכות חיים
מוצאי יום הכיפורים. תושבי בני-ברק השביעו את רעבונם לאחר הצום ויוצאים למלא מצווה חשובה נוספת: בניית סוכה. בנייני מגורים רבים בעיר משנים לקראת סוכות את חזותם: על הגגות ועל המרפסות הפתוחות צצות סוכות, ואילו דיירים בקומות ראשונות, שאין להם מרפסות (וכמובן גם לא גגות) מציבים פיגומים ובונים עליהם סוכות, כך שיוכלו להיכנס אליהן היישר מדירותיהם.
מצוות הישיבה בסוכה כל כך חשובה, עד כי היא מאפילה על שיקולי בטיחות, שהרי הפיגומים, שעליהם ניצבות הסוכות, לא תמיד יציבים. החלופה, אומרים מקימי הסוכות הארעיות על הפיגומים, היא הקמת סוכה משותפת לכל דיירי הבניין בחניית הבניין או בחצר המשותפת. עכשיו תארו לכם איך כל אחת מהמשפחות בבניין יורדת שלוש פעמים ביום - על טפיה וזקניה - עם צידניות וסירים על מנת לקיים את מצוות האכילה בסוכה, שלא לדבר על המחמירים, הנוהגים גם לישון בסוכה. למען שלום הבית (בין השכנים) - נוהגים לומר בבני-ברק - עדיף לקיים את המצווה בסוכה על פיגומים ולא בסוכה משותפת לכל דיירי הבניין...
כל פרויקט בנייה חדש, הנבנה כיום לאוכלוסייה הדתית והחרדית בישראל, כולל מרפסת סוכה בכל דירה. אולם גם בקרב האוכלוסייה החילונית יש בשנים האחרונות דרישה מוגברת למרפסות, אחרי שנראה היה כי הן יצאו מהאופנה. מאיר נחשון, מנכ"ל חברת אנגלו סכסון, אומר כי הביטוי פלוס מרפסת נחשב כיום לאחד ממקדמי המכירות החשובים ביותר של הדירה הישראלית. סקר שערכה מחלקת המחקר של אנגלו סכסון העלה כי רבים מרוכשי הדירות מתנים רכישת דירה בהימצאותה של מרפסת שמש. הקבלנים נענים לביקוש, ועל-פי הסקר, 92% מהדירות החדשות הנבנות כיום בישראל כוללות מרפסות שמש.
גם הרשויות המקומיות מעודדות את בניית המרפסות הפתוחות בכך שאין הן גובות תמורתן היטלי השבחה, וגובה הארנונה המוטל עליהן נמוך באופן משמעותי מהארנונה המוטלת על חדרי המגורים. ישנן אף רשויות מקומיות שאינן מחשיבות את שטח המרפסות לצורך גביית ארנונה כלשהי. האישור שנותנות הרשויות המקומיות הוא לרוב לבניית מרפסת שמש ששטחה הוא 10% משטח הדירה או 12 מ"ר - הגדול משני אלה.
לא תמיד היתה המרפסת בראש מעייניהם של הישראלים. בשנות ה-60 וה-70 שלטה בישראל אופנה של סגירת מרפסות קיימות (בבתים ישנים משנות ה-40 וה-50) ושל אי בניית מרפסות (בבתים חדשים) כדי להרוויח עוד חדר מגורים או על מנת להרחיב את הסלון. במרפסת ראו שטח מבוזבז. אך היום המרפסת נתפסת כמרכיב שהוא חיוני לאיכות החיים. במרפסות ניצבים המנגל המשפחתי, ריהוט החצר המעוצב, האדניות והעציצים ולעיתים גם הג'קוזי. המרפסת משמשת לאירוח ולבילוי בטבע למי שאין להם גינה.
ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, מסביר כי בבניינים בישראל נהוגים כמה סוגים של מרפסות:
מרפסת שמש - מרפסת הבולטת אל מחוץ למבנה, על מנת שתהיה חשופה שעות רבות ככל האפשר לקרני שמש. אופיר נימצן, אדריכל של חברת קליל, מסביר כי למרות חיבתם של הישראלים למרפסות שמש, הרי לא ניתן לשהות בהן בשעות היום בימי הקיץ החמים ללא הצללה. את ההצללה החיונית ניתן להשיג, למשל, באמצעות רפפות קבועות מאלומיניום המותקנות על קוסטרוקציה מתאימה. אמצעי אחר הוא התקנת פרגולה. פורמלית יש צורך בהיתר בנייה עבור כל תוספת בנייה שכזאת במרפסת.
מרפסת סוכה - כאמור, משפחות דתיות וחרדיות אינן רוכשות כיום דירה חדשה שאינה כוללת מרפסת סוכה. מדובר במרפסת שמש ללא גג, אשר מעליה לא נבנית מרפסת נוספת, המסתירה את השמיים. לא תמיד מדובר במרפסת הראשית של הבית; לעיתים זוהי מרפסת קטנה, הממוקמת ליד המטבח. מאחר שאת חג הסוכות חוגגים רק שבעה ימים בשנה, הרי שבשאר ימות השנה משמשת המרפסת למטרות אחסון.
עו"ד נועם וייס ממחלקת המקרקעין של משרד עורכי-הדין שדות ושות' מסביר כי בשל מצוות הישיבה בסוכה הוכלל בחוק התכנון והבנייה סעיף, המתיר בנייה ארעית של מבנה לתקופה של עד 7 ימים בלי קבלת היתר בנייה. סעיף זה נחקק על מנת שמקימי הסוכות במהלך החג לא ייחשבו לעבריינים. אך מי שרוצה להקים במרפסתו סוכת קבע או פרגולה חייב, כאמור, לקבל לכך היתר בנייה.
בחברת רמט אומרים כי גם חילוניים רבים אינם מוותרים על מרפסת סוכה, המתאימה לבנייתה של סוכה כשרה.
השמש העזה בקיץ והגשמים בחורף פוגעים בקונסטורקציות שמהן בנויות הפרגולות או סוכות הקבע במרפסות. אלון כהן, מנהל שיווק פרויקטים בקבוצת שגב תעשיות מתכת, אומר כי זו הסיבה לכך שבשנים האחרונות עברו קבלנים רבים לשימוש בקונסטרוקציות מתכת להקמת פרגולות או סוכות של קבע במרפסות ובחצרות.
מרפסת אירוח - המרפסת המרכזית של הבית, הממוקמת בצמוד לסלון המשפחתי. ככל שמרפסות האירוח גדולות יותר, כך נחשב הפרויקט לאיכותי יותר וליוקרתי יותר. ראוי לציין כי גם בקוטג'ים ובבתים צמודי קרקע יש ביקוש למרפסות, למרות קיומה של גינה. לרוב מדובר במשטח מרוצף ביציאה מהסלון, שמעליו מוקמת פרגולה.
מרפסת הורים - היא המצאה של השנים האחרונות. בפרויקטים, שבהם נבנית יחידת הורים נפרדת, הכוללת חדר שינה, חדר ארונות ומקלחת, מוסיפים לעיתים גם מרפסת פרטית לצורכי ההורים בלבד. בחלק מהבתים ממקמים במרפסת ההורים ג'קוזי, אך ברוב המקרים היא משמשת למטרות אחסון.
מרפסת שירות - מרפסת קטנה, הממוקמת לרוב ליד המטבח, ובה מוצבים מכונת הכביסה, מייבש הכביסה וארונות לאחסון חומרי ניקוי.
מי שאין לו מרפסת בדירתו, יכול להוסיפה. דדי ריזל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים בתל-אביב-יפו, מסביר עם זאת, כי הוספת המרפסת כרוכה בהליך ביורוקרטי מול הרשות המקומית. זו תבדוק קודם כול אם נוצלו כל אחוזי הבנייה בבניין. במקרה שאלה אכן נוצלו, נמוכים סיכוייהם של הדיירים לקבל היתרים להוספת מרפסות. לדבריו, ברשויות עירוניות, שבהן יש אוכלוסייה דתית וחרדית מרובה, כמו בני-ברק וירושלים, ניתנים ההיתרים להוספת המרפסת ביתר קלות בשל המודעות לחשיבותה של מצוות הישיבה בסוכה.
מבחינה ביצועית, כרוכה הוספת מרפסת לבניין קיים בהקמת עמודים תומכים ובקונסטרוקציה הנותנת תמיכה למרפסת. מחירי הבנייה של המרפסת מטפסים מעלה, ככל שהמרפסת הבודדת נבנית בקומה גבוהה יותר. כל קומה מוסיפה למחיר המרפסת עוד כ-2,500 דולר בשל הצורך להגביה את העמודים התומכים. מובן שהעלויות מצטמצמות אם כל דיירי הבניין מתארגנים יחדיו ומוסיפים לעצמם מרפסות (או חדרים).
במקרה כזה מי שמוסיף לעצמו מרפסת בקומה הרביעית אינו צריך לממן את מחירם של עמודי התמך החל מהקומה הראשונה ועד לקומה שלו.
מתחשיב שערך סוקר מחירון הדירות לוי יצחק עולה כי עלות בנייתה של מרפסת שמש בבניין משותף (כולל הקונסטרוקציה והגמר, דהיינו עם הריצוף, החשמל, הניקוז וכדומה) נעה בין 550 ל-650 דולר למ"ר.
עלותה הממוצעת של הוספת מרפסת שמש למשפחה מגיעה איפוא לכ-7,000 דולר, אך היא משביחה את הדירה בשיעור של 10%-8% מערכה. משמעות הדבר: ככל שהדירה יקרה יותר, כך משתלם יותר להוסיף לה מרפסת.
עו"ד יונתן הולצר, מנכ"ל בנק אדנים למשכנתאות, מציין כי באחרונה ניכרת עלייה במספרם של ועדי הבתים הפונים לבנק כדי להוציא אל הפועל שיפוצים נרחבים, הכוללים הוספת מרפסות.
יהודה מושונוב, יועץ בכיר ממרכז הבנייה הישראלי שבגעש, מסביר כי אחת הבעיות המרכזיות במרפסות הינה חדירת מי גשמים לתוכן. לדבריו, חג הסוכות, שחל סמוך לתחילתה של עונת הגשמים, הוא תקופה טובה לאיטום הרצפה והקירות של המרפסת. כדי למנוע חלחול מים מהמרפסת לבית יש לדאוג לשיפועים ולניקוזים שיפנו במהירות את המים החוצה וימנעו היווצרות שלוליות. השיפועים המקובלים הם בשיעור של 2%-1.5%. את רצפת המרפסת ניתן לאטום במלט איטום גמיש, במשחה ביטומנית אלסטית או ביריעות ביטומניות (שעליהן מניחים את הריצוף). יש לדאוג גם לאטימת המרווחים שבין האריחים כדי למנוע חילחול מים מנקודות התורפה האלה.
פורסם לראשונה
בניין עם מרפסות. מתאים לדתיים
צילום: ארכיון
מרפסת בקומת קרקע. צריך אישורי בנייה
צילום: חברת דנקנר
מומלצים
