עונת הקונצרטים: גופים מוסיקליים נלחמים על הצרכן

בשבוע הבא יישמעו הצלילים הראשונים של העונה המוסיקלית 2003-2002. עם פתיחת העונה, יינתן גם האות למאבק על המנויים.

כמו בתיאטרון, גם במוסיקה ניטשת מלחמה של ממש בין הגופים המוסיקליים על קהל הצרכנים. הם מנסים לפתות את הקהל עם קונצרטים מיוחדים ועם נגנים מפורסמים, עם שעות האזנה מיוחדות (כמו שישי בצהריים או 7 בערב ביום חול) וקונצרטים נוספים כבונוס. עם זאת, קהל צרכני המוסיקה הקלאסית נוהג לשמור אמונים לתזמורת האהובה עליו ולאולם אליו הוא רגיל, כך שעיקר המאמצים השיווקיים נועדו לשמור על הקהל הוותיק של כל תזמורת.

הגופים המוסיקליים שואפים למשוך גם קהל חדש וצעיר יותר, זאת באמצעות דרכי שיווק ותוכניות פופוליסטיות משהו. יותר מאי-פעם, כולל הרפרטואר יותר מוסיקה קלה, מוסיקת עולם ואפילו ג'ז.

הקטלוגים מבטיחים הרים וגבעות. תזמורת אחת מבטיחה סדרה של חוויות, אחרת את המנצחים הגדולים של עולם המוסיקה. סדרה אחת משלבת זמרים, נגנים, רקדנים ושחקנים, ואחרת מבטיחה עונה שאסור להחמיץ. תזמורת אחת מפרסמת עצמה באמצעות חגיגה של צליל, קצב וחושניות, ותזמורת אחרת מבטיחה העונה כל מה שרציתם לשמוע. כמעט כל התזמורות מבטיחות להביא נגנים ומנצחים מחו"ל ובונות הרכבים מגוונים וסדרות מסוגים שונים כדי שיתאימו לכל טעם מוסיקלי ולכל כיס.

מוצרט - המלחין הפופולרי

הפעילות המוסיקלית בארץ משגשגת ואולמות הקונצרטים מלאים. קצת מספרים: לפי דיווחי משרד המדע, התרבות והספורט מופיעים בשנה בארץ כ-40 הרכבים כליים, אופרות, מרכזי מוסיקה ופסטיבלים.

בשנת 2000, לדוגמה, נוגנו כ-2,000 קונצרטים במסגרת 787 תוכניות מוסיקליות ברחבי הארץ, וביקרו בהם יותר מ-2 מיליון איש. מוצרט, אגב, הוא המלחין הפופולרי ביותר: באותה שנה נוגנו 85 מיצירותיו ב-329 קונצרטים.

רוב ההכנסות של הגופים הציבוריים בארץ באות ממכירת כרטיסים ומנויים, למרות שהם נתמכים גם על-ידי גופים ציבוריים (משרד התרבות והרשויות המקומיות), חלקם מקבלים גם תרומות מהמגזר הפרטי.

הישראלי, כך מתברר, לא מוותר על ההליכה לקונצרט אפילו בימי פיגועים. "המוסיקה הקלאסית עבור הישראלי איננה בידור, היא צורך", אומר חנוך רון, מבקר המוסיקה של "ידיעות אחרונות", "היא מזון בסיסי שאי-אפשר בלעדיו, ואולי היא גם כדור ההרגעה הטבעי הטוב מכולם".

על התענוג הזה מוכן הישראלי לשלם את מיטב כספו, אבל קודם כל הוא ינצל את שיטת המנויים, שייחודית כל-כך למדינה שלנו. ההנחות למנויים רבות: אנשים שמחדשים מנוי ישלמו פחות ממנויים חדשים; גם גימלאים, סטודנטים וחיילים ייזכו להנחה גדולה; תשלומים דרך חברות כרטיסי האשראי מקנים הנחות תמורת כוכבים או נקודות. מועדון זמן תרבות של ישראכרט, לדוגמה, מיועד בדיוק למטרה כזו. גם הקשר המבורך בין מפעל הפיס לפעילות התרבותית בארץ ניכר כאן, ומנויי מפעל ההגרלות מוזמנים לעשות מנוי מוזל ללא מעט תזמורות.

השנה, לראשונה, נכנסו ועדי עובדים לתוך אולמות הקונצרטים וגם דרכם אפשר להשיג דילים טובים. כך מוצעים מנויים בהנחות לאנשי חבר ולאנשי לשכת עורכי הדין או רואי החשבון. חבר שמביא חבר עשוי לזכות בקונצרט בונוס וכמעט כל מי שיש לו מנוי זוכה גם בהנחה מפליגה לקונצרטים מיוחדים או לפסטיבלים.

כדי לא לאבד צרכנים בתקופה קשה זו נשארה רמת המחירים השנה דומה לקודמת. קונצרט בודד, אגב, עולה החל מ-60 שקל (לסדרה הקאמרית של שבת בבוקר במועדון צוותא, למשל) ועד 380 שקל לאופרה.

שעתם הגדולה של הישראלים

כמה מלים על הרפרטואר ועל המבצעים של העונה החדשה. מוסיקאים רבים נמנעו בשתי העונות הקודמות לבוא מחו"ל בגלל המצב הבטחוני, ולכן כדאי להתייחס בחשדנות להבטחות של התזמורות השונות לפיהן נוכל לשמוע כוכבים מחו"ל גם בעונה הבאה. זו שעתם הגדולה של הכשרונות הישראליים, שיוקפצו לבמה במקום האורחים שיבטלו. תזמורות רבות כבר לקחו את זה בחשבון ובנו את העונה הבאה על הרכבים כחול-לבן.

כמה פנינים: בתזמורת הקאמרית הישראלית מציעים בין השאר מרתון שוברט, בקאמרטה הירושלמית קונצרט טנגו בארוק. אחת מסדרות מוסיקה במשכן תעלה את הרקוויאמים הגדולים (ביניהם מוצרט, ורדי ובריטן) ואחרת תיתן סדרת פסנתר עם הקונצ'רטי האהובים של רחמנינוב, בטהובן, שופן, רוול ואחרים.

האופרה הישראלית מעלה הפקות בכורה מבטיחות כמו אאידה של ורדי, יבגני אונייגין של צ'ייקובסקי, פיטר גריימס של בריטן והלנה היפה של אופנבך. בסינפונייטה באר-שבע ינגנו מוסיקה ישראלית נוסטלגית, תזמורת אשדוד תיתן למנויים שלה מוסיקת עולם וג'ז לצד המיינסטרים הקלאסי, ולתזמורת הקאמרית הקיבוצית יש קונצרט של מוסיקה קובנית וספרדית. התזמורת הפילהרמונית הגיעה בעונה הזו ל-12 סדרות שונות, ביניהן גם מוסיקה קלה והסדרה הפופולרית הפילהרמונית בג'ינס.

ז'אנר הקונצרטים המלווים בהסברים ממשיך לתפוס תאוצה. ילדים מוזמנים להקשיב למוסיקה על שטיחים וכריות, והקונצרטים בהנחיית ד"ר אסתרית בלצן הופכים כל קונצרט להפנינג. גם האופרה הישראלית מקיימת סידרה מיוחדת שבה היא מפגישה ילדים עם דמויות אופראיות בליווי הנחייה ונגינה בפסנתר.

מה אנחנו אוהבים

אם אתם רוצים לדעת מה הקהל הישראלי אוהב לשמוע, הנה רשימת הפייבוריטים: מתקופת הבארוק והטרום-בארוק מרבים להשמיע אצלנו את באך, ויוואלדי והנדל; מהתקופה הקלאסית משמיעים בעיקר את מוצרט, בטהובן והיידן; מהתקופה הרומנטית את צ'ייקובסקי, רוסיני, בראהמס וורדי; מהתקופה המודנית את בלה ברטוק, שוסטקוביץ' ומנואל דה פאיה. הנתונים לקוחים מסקר שערך המרכז למידע ולמחקרי תרבות.

המלחינים המועדפים בני זמננו הם בעיקר ישראליים: עודד זהבי, גיל שוחט, נועם שריף, בטי אוליברו, מנחם ויזנברג ואחרים. יצירות מודרניות ועכשוויות אפשר יהיה לשמוע בעונה הבאה בהרכבים מתמחים כמו אנסמבל המאה ה-21 ומוסיקה נובה, ומי שמשוגע על מוסיקה עתיקה יוכל לעשות מנוי לתזמורת הבארוק הירושלמית, שחבריה מנגנים על כלי נגינה אותנטיים של התקופה.

לצד התזמורות הסימפוניות הגדולות (הפילהרמונית, תזמורת ראשון לציון, התזמורת הסימפונית ירושלים וחיפה) פועלות בארץ אינספור תזמורות בינוניות וקאמריות, שמפעילות תוכניות מנויים. לא כולן מוזכרות כאן בגלל חוסר מקום. כל התזמורות (מלבד ההפקות הגדולות והחד-פעמיות של האופרה הישראלית) מרבות להופיע גם מחוץ לאולמות הביתיים ומחוץ לערים הגדולות.

גם מרכזי תרבות שונים בארץ מקיימים סדרות מנויים, עם הרכבים מיוחדים מהארץ ומחול. כך הקונסרבטוריון בשטריקר ת"א ומוזיאון תל-אביב, משכנות שאננים ומרכז טראג בירושלים, וכן מרכזי תרבות קרובים לבית כמו כפר-סבא או תיאטרון הצפון, שלהם סדרות מנויים משלהם עם תמהילים של תיאטרון, מחול, מוסיקה קלאסית, ג'ז וערבי שירה. מועדון צוותא ומרכז המוסיקה על שם פליציה בלומנטל בת"א מציעים גם הם בעונה הבאה קונצרטים קאמריים מסקרנים, אך אינם מוכרים מנויים.

לפי חנוך רון, הכרטיסים היקרים ביותר לא מבטיחים את המקומות הטובים ביותר, לפחות מבחינה ויזואלית ואקוסטית. "בהיכל התרבות בת"א עדיף לשלם פחות ולשבת ביציע כדי לראות יותר טוב", אומר רון, "במוזיאון תל-אביב ובאולם של תזמורת ראשון לציון כדאי לשבת דווקא רחוק יותר, ובמשכן האופרה מומלץ לשבת באמצע".

אין כמו האופרה

רשימת הממולצים לעונה החדשה של חנוך רון, מבקר המוסיקה של "ידיעות אחרונות":

לפני הכל עושים מנוי לאופרה הישראלית, שכן המוסד הזה כבש את הפסגה בחיי המוסיקה בישראל, גם לחובבי אופרה וגם לאלה שעושים צעדים ראשונים בתחום. לאוהבי הבארוק והקלסיקה יש סוכריה נפלאה: תזמורת קמרטה ירושלים. לחילופין, מומלצת גם התזמורת הקאמרית הישראלית.

סדרת הרקוויאמים הגדולים של התזמורת הסימפונית ירושלים בשיתוף האופרה הישראלית הולכת להיות סדרת הסדרות ולא כדאי לוותר עליה. במוסיקה התזמורתית הגדולה זו תהיה השנה של תזמורת ראשון לציון, שמציגה תוכנית מעניינת.

הרמה של הקונצרטים שלנו לילדים ולמשפחה היא מהמובחרות בעולם. לילדים הרכים מומלצת הסדרה צלילי קסם עם ניצה שאול, שנותנת חוויה מוסיקלית חיננית לגיל הרך. עם הילדים הגדולים יותר כדאי ללכת לתזמורת הבמה הישראלית חולון, שנותנת הרפתקה מוסיקלית חינוכית ומרתקת.