הבנקים בעולם נגד הלבנה: לא עוד לקוחות סודיים

11 מהבנקים הגדולים בעולם הודיעו היום (ב'), על החלטתם להקים ברית משותפת במאבק נגד הלבנת כספים לא חוקית.

הבנקים הגיעו לשורה של החלטות, שגובשו בקוד ("אמנת וולפסברג", על-שם היישוב בשווייץ שבו נערכו ההתייעצויות הבולטות בין הבנקים) אשר נועד להגביל את פעילות הפשע המאורגן.

מעריכים כי נציגי הפשע המאורגן מפקידים בכל שנה כסף שחור בהיקף של כ-590 מיליארד דולר.

על פי הקוד החדש, האחריות על אישור הלקוחות המפקידים את כספם בבנק נופלת על כתפי הבנקאים. להלן כמה מן התקנות המצויות בקוד:

1. לפני פתיחת חשבון, הבנקאי חייב לבצע שורה של בדיקות; במיוחד אם הלקוח בא ממדינה בה רווחת השחיתות.

2. לראשונה, נאמנים המפקידים כסף בחשבונות עבור אדם אחר יחויבו לדווח לבנק על זהות הלקוח שאותו הם מייצגים. עד כה, המעלימים נהנו מחיסיון שמוטל על חשבון נאמנות.

3. על הבנק מוטלת החובה, לאתר ולדווח לרשויות על כל פעילות פיננסית חשודה. לשם כך, על כל בנק לפתוח מחלקה מיוחדת ללחימה בכסף המולבן.

הקוד החדש - שהתפרסם לראשונה, הבוקר, באתר החדשות של הבי.בי.סי - פורסם באופן רשמי היום בציריך, שוויץ.

הצעד של הבנקים נועד לפגוע גם בשליטי דיקטטורות בעולם, המפקידים את הכסף השחור שבידם בבנקים באירופה ובצפון אמריקה.

בעת האחרונה התברר כי בכמה מהבנקים החתומים על הקוד החדש הופקד סכום עתק של כסף שחור, שהיה שייך לשליט העריץ הניגרי, סאני אבאצ'ה. כך גם נודע שנשיא יוגוסלביה המודח, סלובודן מילושביץ', הפקיד כסף שחור בבנקים אלה.

הבנקים החתומים על האמנה מעונינים, בין השאר, לתקן את הרושם הרע שגרמו הידיעות על מעורבותם בהפקדות הכסף השחור.

תקנות חמורות במיוחד

יש לציין, כי התקנות שנקבעו על ידי הבנקים הגדולים בעולם הן החמורות ביותר שעליהן הוחלט בבנקאות העולמית במסגרת המאבק בהון המולבן. עם זאת, הקוד אינו כולל ענישה כלשהי לאי אכיפתן בידי הבנקים.

הבנקים שחתמו על הקוד הם: מארה"ב: צ'ייס מנהטן, סיטי גרופ, ג'יי פי מורגן ובנקרס טראסט (האחרון שבהם בבעלות דויטשה-בנק). מגרמניה: דויטשה-בנק. משוויץ: יו.בי.אס וקרדיט סוויס. מבריטניה: ברקליס, ו-HSBC. מצרפת: סוסייטה ז'נרל; מספרד: בנקו סנטנדר.

ההחלטה על הקוד הגיעה זמן לא רב לאחר איומי שבע המדינות העשירות (G7) בנקיטת צעדים קשים נגד מדינות שמרשות הלבנת הון בשטחן.

הלבנת הון בישראל

גם ישראל ידועה כבר שנים לא מעטות כמדינה בה מתבצעת הלבנת הון בהיקפים לא קטנים.

במאי 1998 פרסם המפקח על הבנקים דאז, זאב אבלס, תקנות המחייבות את הבנקים ברישום סדיר של כל הלקוחות, באופן דומה לזה שמתוקן בקוד המפורסם היום באירופה. למרות זאת, הלבנת ההון בארץ לא חדלה; זאת בעיקר בשל מחסור בחקיקה שתקבע מה על הבנקים לעשות עם הרישומים שבידיהם, ומה האחריות שלהם במניעת הלבנת ההון.

אמנם, לאחרונה נכנס לתוקף החוק נגד הלבנת הון - אולם גם עתה החוק הזה חסר חלקים שיהפכו את הלחימה בהלבנת ההון לאפקטיבית. הסיכויים לשינוי המצב אינם ברורים, מכיוון שגם היום ישנם אנשים במערכת הבנקאות, שאינם מעוניינים בתיקון המעוות. אלה טוענים כי החוק יטיל על הבנקים עומס גדול מדי, שיבוא לידי ביטוי בגידול של העלויות.

סיבה נוספת, שמציינים הבנקאים הישראלים המתנגדים לתיקון החוק, היא העובדה שכיום יש בידי המערכת הבנקאית חשבונות של יהודים מרחבי העולם, שמצאו מקלט לכספם בישראל. היקף הכספים הנמצאים בארץ במסגרת זו מגיע לסך של כ-8 מיליארד דולר, והבנקאים טוענים כי החלטה על חשיפת המחזיקים בחשבונות אלה עלולה להביא להוצאת הכסף מישראל.

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת, ח"כ אמנון רובינשטיין, הגיב בברכה על החלטת הבנקים הגדולים להילחם בהון השחור: "אנו יודעים כי כספים רבים מההלבנה נובעים מפעילות עבריינית, ועלולים לשמש מנוף להמשך קיומה של פעילות עבריינית בעולם כולו", אמר רובינשטיין.

לדבריו, שיתוף-הפעולה של הבנקים הוא משהו שבלעדיו אי-אפשר להילחם בתופעה. באשר לממדי ההלבנה בישראל אמר רובינשטיין, כי התופעה קטנה בהרבה ממה שטוענים בעולם. לטענתו, החוק למלחמה בהלבנת הון הוכן בוועדת חוקה חוק ומשפט במסגרת רחבת היקף ודיונים מעמיקים. "הנוסח שגובש אמור לענות על כל הצרכים של מלחמה בהון השחור", אמר רובינשטיין.