היום נוסעים צפונה

לונג איילנד, האי שממזרח לניו יורק, משתרע על פני 200 קילומטרים של אדמה פורייה ויערות צפופים. החוף הצפוני של האי שונה מאוד מהחופים החוליים של האוקיינוס האטלנטי שברצועה הדרומית שלו. כאן יורד החוף כמדרון צוקי לכיוון הים, מה שאיפשר לאלה שיכלו להרשות לעצמם בתי פאר בראש צוקים, המשקיפים אל חלקות מדושאות המגיעות עד לים.

סטוני ברוק

סטוני ברוק היא אחת העיירות המייצגות ביותר של חיי העשירים בלונג איילנד של פעם. כדי להגיע אליה עולים על הלונג איילנד אקספרס וויי (דרך 495), יורדים מהאוטוסטרדה ביציאה מס' 62, ממשיכים צפונה על ניקולס רוד (Road Nicholas), ופונים שמאלה על דרך 25A לעבר סטוני ברוק. שם יקבלו את פניכם בתים בסגנון קולוניאלי. אפילו מרכז הקניות של העיירה נבנה באותה סגנון מאפיין של המאה ה18. לאורך החוף משתרע נמל רגוע, שבו ניתן לבלות שעות במסעדות ובבתי קפה או לצאת להפלגות קצרות בסביבה.

מוזיאון וונדרבילט מוקדש לתולדות לונג איילנד ולחיי הטבע שלה. הרבה מהמוצגים במוזיאון מוקדשים לציד הברווזים שהעסיק את המתיישבים הראשונים באיזור (אל תחמיצו את אוסף הברווזים המגולפים בעץ), ולחילופין לתולדות קבוצת הבייסבול המקומית. בסוף השבוע שבו ביקרנו במקום נערך מול המוזיאון יריד ופסטיבל כפרי. מיטב הכשרונות המקומיים כיכבו על במה שהוקמה על המדשאה, מול קהל של המונים. רקדניות הדגימו לצופים ריקודי קאנטרי בשמלות בצבעי הדגל, כוכבים ופסים. למבקרי היריד ניתן להציץ, תמורת כרטיס שעלה 10 דולר, באטרקציות נוספות במקום, בהן המוזיאון לאמנות, ובמיניאטורות של חדרים בבתיהם של חלוצי האיזור. במוזיאון המרכבות העתיקות, שהוא חלק מקומפלקס התרבות של העיירה, חונות כמה מרכבות כמעט מלכותיות. חלקן הובאו מאירופה והן מייצגות את התחבורה הרתומה לסוסים מאז המאה ה17. אחרות הן כרכרות משפחתיות, ששירתו את תושבי אמריקה בעידן שקדם למכוניות.

גם המבנים שממוקמים מסביב למוזיאון עתיקים למדי ונותנים ביטוי לאורח החיים באיזור במאות הקודמות, החל מבית הספר העתיק שכלל חדר אחד, ועד ביתו של הנפח המקומי.

במרכז הקניות של סטוני ברוק יש כשלושים חנויות, בהן של מעצבים יוקרתיים. בעלי החנויות האלה נוהגים לממן לא מעט מהאירועים התרבותיים שנערכים בסביבה, מתוך כוונה למשוך מבקרים למקום. כשחוצים את המרקט פלייס (Market Place) מזהים בצד שמאל את הChurch Apiscopal Souls All, הכנסיה המצולמת ביותר בלונג איילנד, שנבנתה ב1989. מהצד השני של הכיכר נמצא מבנה מרשים נוסף, פונדק הInn Village Three שנבנה כבר ב 1751, ושימש עד אמצע המאה ה19 כביתו של בונה אניות מפורסם בשם קפטן ג'ונס סמית, מהמיליונרים הראשונים של מדינת ניו יורק. הבית הפך בהמשך למסעדה ולבית מלון, אבל הרהיטים המקוריים והאח בחדרים מסייעים לשמור על אווירת המאה ה19. במקום אפשר להתנסות באוכל הטיפוסי לאיזור. תפריט ארוחת הערב כולל מנות כמו לונג איילנד לובסטר פאי או ברווז נוסח לונג איילנד.

מהפונדק ניתן לטייל רגלית ברחובות העתיקים, בדרך שמובילה לחוף הים ולנמל ישן, שם עוגנת האוניה הרקולס, שהושקה ב1820, וסירה של ציידי לוויתנים בשם "פולריס". כדי להשלים את החוויה הימית אפשר לצאת להפלגה של שעה וחצי על סיפון ספינה בשם "דיסקברי". במהלך ההפלגה בנמל וסביבתו תקבלו הרצאה ממצה על נפלאות הטבע באיזור.

אתר מומלץ נוסף הוא Mill Grist Brook Stony, טחנת קמח שנבנתה ב1751 ושופצה לפני כמה שנים. זו אחת הטחנות הבודדות באמריקה שהוחזרה מחדש למצב שבו גלגלי העץ שלה מונעים מכוחם של המים הזורמים, ממש כמו במאות קודמות.

אם תמשיכו לאורך כביש 25A לכיוון מזרח, תפנו שמאלה לבית משפחת תומפסון, דוגמה אופיינית לבתים אמריקאיים מתחילת המאה ה18, על תקרותיהם הגבוהות ומבני האח המאסיביים שלהם. בסמוך נמצאים הגן, בית הקברות המשפחתי, בית הקירור ועוד מבני אחוזה שנשמרו בקפידה על ידי האגודה לשימור היסטורי של לונג איילנד.

המשך הדרך שנקרא Street Main , מוביל למקום ההתיישבות המקורי שסביב Pond Mill Setauket. המקום, שקיים כבר 300 שנה, הוא אחד העתיקים בצפון אמריקה. בבית הקברות תוכלו למצוא מציבות מסוף המאה ה17, והכנסיה האפיסקופלית, שהוקמה ב1729, היא העתיקה ביותר במדינת ניו יורק. את הסכר והטחנה שעל המים שיחזרו בשנות השלושים של המאה העשרים.

עם החזרה לכביש 25A תסעו צפונה לעבר האיזור ההיסטורי Dyer's Neck, הנמצא בנמל של העיירה סיטוקט. ברחוב הראשי עדיין עומד הHouse Brewster שהוקם בשנת 1665 ונחשב, ניחשתם, לבית העתיק באיזור.

למי יש מפואר יותר

עבור אלה שמתעניינים בהיסטוריה החקלאית של לונג איילנד, מדרום לדרך 25A שוכנות דרך המרכבות הישנה (Coach Road), וה-Old Post Road, לאורכן ממוקמות חוות חקלאיות עתיקות.

אם תמשיכו מזרחה על ה25A לכיוון פורט ג'פרסון, תגיעו לאיזור שונה לחלוטין, שבו רציפים מהם יוצאות המעבורות המפליגות לקונטיקט. האווירה כאן עליזה ועממית יותר. הרחובות מלאים בחנויות מרשימות, מאופנה עד ריהוט עתיק. במלון Danford's תוכלו להעביר לילה בנוחיות, במיוחד אם אין חדרים פנויים בסטוני ברוק עצמה.

בימי ראשון ברוכי שמש, אין חוויה נעימה יותר מאשר לנסוע לאורך 25A מערב ולעצור בכמה אטרקציות המצויות לצידי הנורת' שור (North Shore). כשחוצים את העיירה נורתפורט (Northport), מגיעים ל-Eagle Nest, מוזיאון שהוקם באחד הבתים של משפחת ונדרבליט הידועה. בית האחוזה המרשים, שנבנה בסגנון ספרדי, כולל 24 חדרים. הוא ממוקם במרכזה של אחוזה, שמשתרעת על פני כ170 דונם של יער קסום. הבית נבנה בתקופת הזוהר של האיזור, כאשר כל עשירי אמריקה התחרו ביניהם מי יבנה בית מפואר יותר. היום נמצא בבית אוסף המזכרות שרכשו בני המשפחה במסעותיהם באיזורים אקזוטיים בכל רחבי העולם, כולל פוחלצים של חיות נדירות.

במעלה הגבעה נמצא מוזיאון ימי שנבנה ב1922. מרבית מוצגיו נמצאו בסיורים הימיים שערך וונדרבילט עם משלחות מחקר. בין הממצאים יש כמה נחשים מפחידים, כמו אנקונדות ופיתונים. כל קומה מוקדשת למוצגים אחרים. הפלנטריום שהוקם במבנה נחשב לבין הטובים ביותר מסוגו. שוכן בו אחד הטלסקופים הגדולים בניו יורק. גם לאלה שלא מרגישים צורך לבלות במוזיאון, הבית וסביבתו שווים ביקור. בחצר נמצאים אפילו עמודים שהובאו מחורבות העיר קרתגו, שהטרידה לא מעט את האימפריה הרומית.

המשכה של דרך 25A יביא אתכם לנמל קטן השוכן מדרום להנטינגטון (Huntington), עיירת נמל אופיינית לתקופת ציד הלוויתנים, שהיה דרך פרנסה פופולרית למדי באיזור לפני 150 שנה. העיירה נבחרה לשימור היסטורי ויש בה מוזיאון המוקדש לציד לוויתנים. בין המוצגים יש צלצלים ומכשירי הריגה נוספים, אבל גם מודלים מוקטנים של ספינות ציד ועוד.

אויסטר ביי

התחנה הבאה בדרך היא העיירה אויסטר ביי (Oyster Bay), שבסביבתה נמצאות שתי אטרקציות ראויות לביקור. הראשונה היא ביתו של הנשיא תיאודור רוזוולט. הבית בן שלוש הקומות נבנה בסגנון ויקטוריאני ומכיל 22 חדרים. רוזוולט, כך מסופר, נהג לשבת במרפסת המוצלת של הבית ולהתבונן בשקיעה. במרפסת הזאת הוא קיבל את הבשורה הטובה על בחירתו למושל מדינת ניו יורק ואחר כך את הבשורה על מינויו לתפקיד סגן הנשיא, שמאוחר יותר סלל את דרכו לנשיאות. אין לטעות בתחביבי הציד של רוזוולט, שגם המוזיאון להיסטוריה של הטבע במנהטן נותן להם ביטוי. הבית כולו מלא בראשים מפוחלצים של באפלו, פרוות של דובים ועוד. אפילו פחי האשפה בבית עשויים מרגלי פילים וקרנפים. שאר החדרים מוקדשים להישגיו הפוליטיים והדיפלומטיים של הנשיא, שהביא לחפירת תעלת פנמה ודאג לחתימת חוזה השלום בין רוסיה ליפן בתחילת המאה העשרים. ביקור בבית בהחלט מצדיק שהייה בת לילה באיזור.

אתר אחר ששווה ביקור הוא Planting Fields Arboretum, בית אחוזה עצום המונה 65 חדרים, של מיליונר בשם וויליאם רוברוסטסון קוי. בניית הבית החלה ב1918 ונמשכה ארבע שנים. קוי ידוע בזכות העניין הפעיל שגילה בתחומי הגננות וארכיטקטורת הנוף. צמד הגננים האחים אולמסטד הפכו את אלף הדונם של האחוזה לאיזור של גנים פורחים ומשתלות מעניינות. בין היתר נמצא כאן אוסף של עצים נדירים. המקום מארח בקיץ קונצרטים, הנערכים מתחת לכיפת השמים. בסוף השבוע של הממוריאל דיי מתרחש כאן פסטיבל מוצרט.

באויסטר ביי עצמה נמצאים לא מעט מסעדות, בתי קפה וברים. ארוחת דגים טובה במיוחד תמצאו במסעדה בשם Bayville הנמצאת ממש על המים ב- Steve Pier's 1. מזון מסוג אחר, אמריקאי מסורתי, תקבלו ב- Mill River Inn.