למשביר דרושים בדחיפות: 100 מיליון שקל

המלחמה של רשת המשביר לצרכן על חייה מזכירה את מלחמתו של הלווייתן הקשיש. כבד, מסורבל, כבר ראה ימים טובים יותר, הוא נאבק מול גלי הים וזרמיו שמבקשים להטיל אותו אל החוף. האם יצליח?

יעקב ליפשיץ, יו"ר הרשת, זרק אתמול (ב') את הכפפה אל הממשלה. הנהלת רשת המשביר לצרכן מבקשת סיוע ממשלתי בהיקף של 100 מיליון שקל כדי להבטיח המשך פעילותה. "יש חשש שהרשת תיאלץ לסגור את שעריה אם לא תקבל סיוע חיצוני", אמר אתמול ליפשיץ במסיבת עיתונאים שכינס. לצדו ישב ושתק עמיקם בן-צבי, מנכ"ל הרשת, עיניו טרוטות מחוסר שינה. אחרי כל כך הרבה הבטחות שפיזר בן-צבי בחודשים הקרובים על הבראת הרשת, היא הגיעה לפרשת דרכים.

ליפשיץ פנה אתמול במכתב דחוף לראש הממשלה אריאל שרון, לשר האוצר סילבן שלום, ולשרת התמ"ס דליה איציק בבקשה דחופה לסיוע. לדבריו, הבנקים החלו את מחול השדים סביב המשביר, לאחר שהקטינו בבת-אחת את מסגרות האשראי של הרשת ב-60 מיליון שקל, על רקע ההאטה במכירות. הבנקים מצדם טוענים, כי כל זמן שבעלי הרשת - "אגודת הריבוע הכחול" – אינם מסייעים לה, אין בכוונתם לגלות גמישות.

אלא שהבעלות על המשביר אינה שגרתית. הבעלות על האגודה השיתופית "הריבוע הכחול", שרשת המשביר לצרכן היא אחד מנכסיה, מוחזקת בידי 13 אלף חבריה. את נכסי האגודה מנהל ועד, שמונה על ידי רשם האגודות השיתופיות, אשר ניתן לו מנדט למכור את נכסי האגודה, כולל המשביר, במטרה לפרקה ולחלק את נכסיה לחברים.

ואכן, הרשת הוצעה למכירה על ידי האגודה השיתופית "הריבוע הכחול". המכרז נפתח לפני חודש, ועד עתה נרשמו איש העסקים אלי עזור וחברת ההשקעות "אפסילון", חברת "קרדן" ואיש העסקים רמי שביט והרשימה עדיין פתוחה. המתמודדים טוענים כי יש זכות קיום לרשת כלבו בישראל, וכי תחת ניהול נכון העסק ישגשג. מנגד טוען יו"ר המשביר יעקב ליפשיץ, כי המליץ בפני הבעלים שלא למכור כעת את הרשת, אלא לפעול להבראתה.

עובדים בלי משכורות

כבר חצי שנה חי המשביר לצרכן מהיד לפה. חובות הרשת לבנקים מסתכמים ב-100 מיליון דולר, וחובותיה לספקים – בכ-20 מיליון דולר. הרשת מעסיקה 2,000 עובדים שלא קיבלו את מלוא משכורות ספטמבר וחוששים כעת למקום עבודתם. המשך קיומה של רשת המשביר לצרכן תלוי כעת יותר מכל בספקיה – עסקים קטנים ובינוניים כגון דלתא, כיתן, ורדינון, בגיר ועוד, שייאלצו למחוק חובות בסך מיליוני שקלים כל אחת.

כבר היום יכול הספק הראשון שתפקע סבלנותו להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק הרשת, ולסתום בכך את הגולל על המאמצים להצילה. בשבוע האחרון מנסה הרשת להגיע להסדר פריסת תשלומים מחודש עם הספקים, שהתבקשו לא להפקיד שיקים של הרשת שמועד פרעונם הגיע, לאחר שהבנקים הודיעו כי לא יכבדו את התשלומים.

הספקים מצויים בדילמה קשה: מצד אחד הם חוששים להמשיך לספק סחורה ולהגדיל את החוב, ומצד שני – אם הרשת תקרוס, החובות יהיו אבודים ואחת מנקודות המכירה החשובות בארץ תיעלם. הרשת עדיין מוכרת ב-1.2 מיליארד שקל בשנה, ואין ספק כי סגירתה תגרום לתגובת שרשרת של פשיטות רגל בין הספקים הקטנים והבינוניים. "אני מחכה", אומר ספק גדול שהמשביר חייב לו יותר משני מיליון שקל. "אין ספק שאף אחד מאתנו לא רוצה שרשת המשביר לצרכן תלך לכונס נכסים. כולנו מבינים את המשמעות. לא נראה את הכסף.

אחרי הבנקים, רשויות המס, הביטוח הלאומי והעובדים, שיהיו הנושים הראשונים שיראו כסף, הספקים יעמדו בתור וספק אם יראו אגורה. מצד שני, גם המצב כמו שהוא לא יכול להימשך".

"בכל לילה אני ישן שלוש-ארבע שעות ומתעורר מכוסה זיעה", אומר ספק קטן, ש"חי", לדבריו, מהמשביר לצרכן. "אני מוכר לספק בינוני שלהם בתחום ההלבשה. הרשת חייבת ללקוח שלי 700 אלף שקל", הוא מספר. "כל הצ'קים חזרו לו. הוא לא משלם לי ונתקעתי עם חוב של 100 אלף שקל. בשבילי זה הרבה. זה לא פחות מ-100 מיליון שקל למשביר לצרכן. אם המשביר יפול, לא תהיה לנו אלטרנטיבה. למי נספק? לכל העסקים שקונים סחורה מסין ומטורקיה? הלך לנו הענף".

"קורה פה מצב אבסורדי", אומר עו"ד משה כהן, שכמה מלקוחותיו היו או הנם ספקים של המשביר לצרכן. "אספקה למשביר לצרכן היוותה במשך שנים חלומם של ספקים רבים בתחומים כמו קוסמטיקה ואופנה. הם תלויים ברשת. עכשיו הם יודעים שאם ייכנעו לדרישות הרשת והיא תתמוטט - הם יוכלו לשכוח מהחובות". גם היו"ר, יעקב ליפשיץ, מזהיר מתוצאות הרות אסון אם המשביר לצרכן ייפול. לא רק 2,000 העובדים שלא קיבלו את משכורתם ייפגעו, אלא גם כ-2,000 נוספים המועסקים ברשת על-ידי קבלני משנה וחברות שונות – דיילים, אנשי ביטחון וכו'. שלא לדבר על מאות עסקים שקשורים למשביר לצרכן. "חלק בלתי מבוטל מהקניונים נשענים עלינו", אומר ליפשיץ

הנפילה תגיע לכל בית

למרבה האבסורד, מי שלא ייפגע באופן ישיר - בניגוד להתמוטטויות אחרות בתחום המסחר - יהיה הצרכן מן השורה. רוב המכירות של רשת המשביר לצרכן מתמקדות במוצרים שקונים ולוקחים במקום ׁ למעט מחלקת החשמל - כך שלא צפויות בעיות אספקה לצרכן.

למרות זאת, יו"ר המשביר לצרכן סבור כי נפילתה של הרשת "תגיע לכל בית בישראל", הרבה הודות לגורם הנוסטלגי. הרשת, שסניפה הראשון הוקם בירושלים לפני כ-60 שנה, היא כיום רשת בתי הכלבו היחידה במדינה. במשך שנים היא מהווה נכס צאן ברזל של הווי הצריכה הישראלי. אין כמעט ישראלי שהמשביר לצרכן אינו משולב בדרך זו או אחרת בחייו. זו החנות אליה הולכים לקנות את בגדי החג או את הילקוט לכיתה א', זו מחלקת הקוסמטיקה שאליה הולכים כדי להתעדכן בחידושים האחרונים בתחום או כדי לתפוס טרמפ על הבושם החדש. זו גם החנות שאליה הולכים לעשות סיבוב כשאין מה לעשות. רשימת השגיאות שדרדרה את המשביר לצרכן בשנים האחרונות עוברת לאורך כל המנהלים האחרונים של הרשת. כולן שגיאות יקרות, עתירות הפסדים. מפתיחת רשת בונמארט, שהייתה אמורה להיות פתרון הדיסקאונט למחפשי מחיר זול, דרך הכניסה לרשת מאדר-קר, שלא התאימה לתנאי הארץ, ועד המחירים המוגזמים של מרקס אנד ספנסר, והוויתור על הרשת בלי מאבק על מחלקת ההלבשה התחתונה שלה.

גם מבצעי המכירות האגרסיביים בענף הקוסמטיקה לא היטיבו עם הרשת. מבצעים אלה הזרימו כספים זמניים, אבל לטווח הארוך כרסמו קשות ברווח של אחד המגזרים הרווחיים ביותר לרשת. כשאתה מוריד מחירים ב-50-60 אחוז, קשה לך למכור אחר כך קוסמטיקה במחירים המקוריים. מבצע הכסאח "קנה עכשיו, שלם בעוד שנה", של פסח האחרון, כשל בגלל ריבוי הפיגועים באותה תקופה אבל תקע את הרשת עם אשראי ללקוחות.

ולא שכחנו את קניית השקם גאלרי ב-3.75 מיליוני דולרים, שהסבה למשביר הפסדים של 17 מיליוני שקלים והתגלתה כעצם גדולה מדי לבליעה, ואת ההתקשרות הלא מוצלחת עם סקאל כמפעילת מחלקות החשמל והאלקטרוניקה.

מחלקות דלילות

חוץ מהבנקים, לא חסך אתמול היו"ר ליפשיץ באשמים במצבו של המשביר. החל מהמצב הביטחוני "שקיים שנתיים ותרם לא מעט למשבר של הרשת", דרך ההסתדרות ועד הוועד המנהל של הקו-אופ. "אילו היו עוזרים לנו לפני שישה חודשים היה מדובר בסכום קטן והיו חוסכים את כדור השלג", אמר.

רק תשובה אחת לא הצלחנו לקבל: איך מתכונן יעקב ליפשיץ להביא את הקונים לחנויות? אין ספק שליפשיץ - לשעבר מנכ"ל האוצר, גם בתקופת המשברים הגדולים שהרעידו את המשק, מכור ועד הקיבוצים וקופת חולים - מבין בכלכלה ובמשא ומתן כלכלי. ספק אם יש לו תשובה. "הפעם יש לנו סחורה בהיקף של 300 מיליוני שקלים על המדפים ובמחסני הרשת. אני לא מבין גדול באופנת נשים, אבל מהתרשמותי ממחלקות אופנת הגברים יש לנו יופי של סחורה", הוא אומר.

אולם סיור בחנויות מצביע על דלילות עצובה במבחר. סניפים מפוארים עד לא מכבר, כמו המשביר לצרכן בדיזנגוף סנטר וקניון רמת אביב, קורעים את הלב בדלילות במחלקות כמו קוסמטיקה, הנעלה, כלי בית וטקסטיל. גם למוכרים קשה לקבל לקוחות בחיוך מכל הלב כשאין להם משכורת. לדברי יו"ר הרשת שלהם, הם עוסקים באיסוף מגביות לחברים לחוצים, כדי שיוכלו לגמור את החודש. "אני מקווה שלחץ ציבורי יפסיק את כדור השלג הזה, ונוכל להבריא את הרשת ולמכור אותה במחיר טוב", אומר ליפשיץ באופטימיות ראויה לציון. בינתיים פנתה שרת התעשייה והמסחר דליה איציק לשר האוצר סילבן שלום, בדרישה לאפשר סיוע לרשת באמצעות הקרן למפעלים במצוקה בראשות רה"מ. הקרן הוקמה במטרה לתת ערבויות מדינה להלוואות למפעלים במצוקה. השרה מבקשת באופן חריג לסייע למשביר, למרות שלא מדובר במפעל יצרני.