קנסות לגופים מטעי צרכנים: לעג לרש או הרתעה?
בתי המשפט מטילים קנסות של עשרות אלפי שקלים על חברות שעוברות על חוק הגנת הצרכן. יכול להיות שזה מרתיע חנויות וגופים קטנים, אבל לא בטוח שרשתות השיווק הגדולות מתרגשות מזה
בית משפט השלום קנס השבוע את רשת השופרסל ב-100 אלף שקל בגין הטעיית צרכנים, לאחר שגבתה ב-14 סניפים שלה מחיר גבוה יותר מקופה מאשר זה שהיה מודפס על המוצר במוצרים רבים. קלאבמרקט נקנסה לפני כארבעה חודשים ב-40 אלף שקל בגין אי הצגת מחירים, בניגוד לחוק. גם הקו-אופ נקנסה בשנה האחרונה בגין עבירות של הטעיית הצרכן.
רשתות השיווק הגדולות לא לבד: בתי המשפט בארץ קנסו בשנה האחרונה גם חברות קטנות בגין עבירות על חוק הגנת הצרכן. הנה כמה דוגמאות: חברה שמשווקת מכשירי ניקוי לבית נקנסה ב-8,000 שקל לאחר שסירבה לבטל עסקה ברוכלות; חנות נעליים שלא הציגה מחירים נקנסה ב-10,000 שקל; חברה לשיווק יחידות נופש נקנסה ב-45 אלף שקל, והרשימה עוד ארוכה (ראו ידיעות מימין).
"להגן על הצרכן"
התביעות נעשו בעקבות כתבי אישום שהגיש משרד התמ"ס, שבשנים האחרונים העלה במדרגה את הפיקוח השוטף שהוא עורך על גופים מסחריים ומנסה כמה שיותר להגן על הצרכנים. סגן שרת התמ"ס, אלי בן מנחם, אמר בהקשר זה, כי "דווקא בתקופה כזו יש להגן על הצרכן מפני כאלה הרואים חירות לעצמם לגזול כספים".
יפה הגדיר זאת בן מנחם, אבל השאלה היא אם קנסות בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים אכן מרתיעות. חנויות וחברות קטנות אולי יחשבו פעמיים לפני שהן עושות עבירות צרכניות אחרי קנסות כאלו, אבל לא בטוח שקנסות בסדר גודל כזה מדגדגים לגופים כמו רשתות השיווק הגדולות. זה אמנם פוגע בהם תדמיתית, אבל העובדה היא שהן חוזרות על העבירות האלו - ומי מאיתנו לא נתקל בזמן שהוא עורך קניות במוצרים שאין עליהם מחיר, בהבדלים בין המחיר על המוצר לבין הקופה (לרעת הצרכן, כמובן) או במבצעים ש"בדיוק נגמרו".
מה אפשר לעשות?
מה בעצם אומר החוק, ואיך הוא מגן עלינו. תמר פינקוס, התובעת הראשית של התמ"ס, אמרה ל-ynet, כי הקנסות על עבירות הטעיות צרכנים של רשת שיווק הוא 800 שקל בפעם הראשונה, 1,600 שקל בפעם השנייה כאשר בפעם השלישית כבר מוגש כתב אישום.
הקנסות בבתי המשפט כבר יכולים להגיע לסכומים גבוהים בהרבה, והם בנויים משלושה מדרגים:
בגין הטעיית צרכנים ועל עבירות אחרות ניתן לתת עונש של שנה מאסר או קנס של פי 7 מהקנס האמור בחוק, העומד כיום על 19,300 שקל (135,100 שקל). על עבירות יותר קלות, כגון אי הצגת מחירים, הקנס יכול להגיע לעד פי שלושה ממה שקבוע בחוק (בסך הכל 58,800 שקל).
אם ההטעיה היא בנסיבות מחמירות, דהיינו פוגעות בציבור גדול של צרכנים, או שעובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה גדולים במיוחד מהעבירה שהוא עשה, הקנס יכול להגיע ל-1.5 מיליון שקל או שנתיים מאסר. אלא שבינתיים קנסות בסדר גודל כזה עוד לא הוטלו בארץ על רשת שיווק. אז אולי בית המשפט צריך פעם אחת לגזור קנס שבאמת ירתיע, ותובעי משרד התמ"ס צריכים לדרוש זאת מביהמ"ש, וכשזה יקרה לא נצטרך לבדוק בשבע עיניים את סרט הקופה בסופרמרקט.
מעבר לכך, כל אחד מאיתנו, כצרכן, צריך להקפיד יותר: להשוות מחירים בסרט הקופה ולא להתבייש להעיר ולדרוש כסף בחזרה - גם אם מדובר בעשרות אגורות. להעיר את תשומת ליבם של העובדים בסופרמרקט על מוצרים שאין עליהם מחיר כנדרש בחוק, ואם צריך - גם להתלונן במשרד התמ"ס, במועצה לצרכנות וברשות ההסתדרות לצרכנות.
ואם הצרכנים בארץ יעמדו יותר על זכויותיהם ולא יוותרו, אולי יגיע היום שבו גופים מסחריים יחשבו פעמיים לפני שהם יכניסו יד לכיסנו בדלת האחורית.