אצא לי השוקה
יריד האוכל בכפר אז"ר, המתקיים בחודשי האביב-קיץ בימי חמישי בערב ובחודשי הסתיו-חורף בשישי בצהרים, הוא כנראה הדבר הקרוב ביותר אצלנו לשוק אוכל כפרי-אירופאי שמזמין זלילה הגונה
רכבנו על הסוסה כל הדרך, עד הכניסה ליריד, שם קשרנו אותה לשוקת, פרקנו מעליה את סלי הנצרים ופסענו במגפינו אל תוך שוק המזון, נדים בראשנו לכפריי-הסביבה, שהציגו בדוכניהם את תוצרתם הטרייה. הנה בעל הדיר מתגאה בגבינות שגיבן, כאן אשת הקצב בוחשת את תבשיל הקדירה המהביל, ושם בתו היפה של האופה, מחייכת בביישנות ומגישה ככר לחם עגול, שריחו משכר.
מפתה, מפתה להאמין בכל זה, ולחשוב שאכן הגענו לשוק איכרים כפרי, אותנטי, ליריד מאכלים ביתי. לפנטז, למשל, על צרפת. אבל אנחנו רק בכפר אז"ר, שמזמן אינו ממש כפר, וגם האיכרים שהביאו את מעשי ידיהם לכאן רובם סוחרים עירוניים, חלקם אפילו בעלי חברות קייטרינג. ועכשיו, אחרי ההתפכחות מהאשליה, אפשר לענות בשקט: אז מה?
שוק האיכרים, יריד האוכל בכפר אז"ר, המתקיים בחודשי האביב-קיץ בימי חמישי בערב ובחודשי הסתיו-חורף בשישי בצהרים, הוא כנראה המרכז שלנו לאותו עניין כפרי, אירופאי. השטח פתוח, בעל צביון חקלאי, ולא איזה קניון סגור ודחוס. רוב היצרנים והמאכלים, גם אם הם מסחריים. אופיים ביתי. האווירה, כתוצאה מזה וגם מזה – חופשייה, יחפה, כפרית-שכונתית.
ברחבה מוצלת ונקייה, סביב שולחנות פלסטיק, יש מקום להסבה. מי שלא בא כדי לקחת וללכת (ויש גם כאלה, אחרי הכל, זהו שוק), כדאי לו להתמקם ליד שולחן ומשם לצאת לגיחות בדוכנים המקיפים את המתחם. בעלי ניסיון – ולמה שלחתם לשם אוכל-הכל, אם לא כדי לצבור עבורכם ניסיון – יערכו סיור מקדים, מקיף, בין כל הדוכנים. ההיצע גדול ומגוון בהרבה ממה שהוא נראה במבט ראשון, וכולל בערך הכל: חריפים, מלוחים ומתוקים, צמחוניים ובשריים; תימניים, עיראקיים, תאילנדיים, מכסיקניים, איטלקיים ובלגיים.
עדיף לעשות סדר בראש, לתכנן תפריט, במקרים רבים לטעום תחילה – ורק אז להתנפל בחדווה. המחירים אינם גבוהים (20-30 שקל לרוב המנות העיקריות, ופחות מזה למאכלים קטנים), אבל כטבעם של מקומות כאלה, אם נסחפים לנסות משהו ועוד משהו ועוד משהו, בזול לא יוצאים משם.
והרי מבחר המלצות נקודתיות מפעילות השטח האחרונה של סיירת אוכל-הכל: קובה הבשר המטוגן והמשובח של דורית מקריית-אונו, מבחר האנטיפסטי היצירתי של "ארומה" מכפר-סבא (אחות אחת מכינה, אחות אחת מוכרת), גבינת העזים המיוחדת של "העדר" מיקנעם, חזה-העוף המטוגן, הממולא פירה ופטריות (מעין קורדון-בלו עברי) מ"המעדנייה של אורית", הניוקי המפתיע והשרימפס המוקפץ בהצלחה, במנגו וברנדי, ע"י "באבא שרימפס" (ומוגש, אגב, על ריזוטו הרבה פחות מוצלח).
איזה חמור עירוני אני. לו ידעתי שזה מה שאוכלים בכפר – מזמן, אבל מזמן, הייתי הולך להיות איכר.
יריד האוכל (שוק האיכרים) בכפר אז"ר. הכניסה דרך צומת אפעל. ימי שישי מלפני-הצהרים עד 15:00.
(