עזבו כריסטינה, קחו ג'אז

שאלה טובה לשאול - כשלוקחים ליד את אוסף הג'אז החדש “Side by Side" בחנות הדיסקים הקבועה - עשויה להיות "מה כבר יכול לחדש עוד אוסף ג'אז?". שאלה לא הוגנת זו היא גישה לא בריאה לאוספים. אוספים בכלל, ואוספי ג'אז בפרט מבקשים לפנות בעיקר לקהל שאינו מצרכניו הקבועים של הז'אנר. בארץ, כידוע ג'אז מעולם לא היה אחד הסגנונות הנפוצים ביותר (גם לא בשאר העולם מאז שלהי שנות השישים בעצם). לכן במקום שיהיו ייחודיים, עדיף לאוספי ג'אז שיהיו איכותיים, במקום שיהיו חדשניים, עדיף שילכו על בטוח.

כשמדובר בג'אז, אז או שאתה מכור לו, או שאתה מפלרטט איתו, או שאתה מתעב אותו. מה שיפה ב-“Side by Side", הוא שהוא מתאים גם לאוהדים שרופים של הז'אנר, גם לפלרטטנים מתחילים וגם שווה האזנה מצד מי שסבור שג'אז זה לא הוא. העריכה באוסף משלבת בין קטעים קלאסיים (מרביתם, טרם נשחקו עד אימה) לקטעים מוכרים פחות. התוצאה מגוונת ומכילה חמש עשרה רצועות, שהמשותף להן הוא שכמעט כולן מצויינות באותה מידה.

הרעיון שמאחורי “Side by Side" אמור לאגד הקלטות של "ענקים" שהקליטו "זה לצד זה". ג'אז כסגנון, מבוסס על מפגשים בין מוזיקאים, קשה לדמיין עולם של ג'אז בו כל הענקים לא היו נפגשים. עניין הקונספט מיותר למדי לטעמי, ועונה על צורך שיווקי בלבד. כל עוד המוזיקה היא טובה, החיבורים זורמים ויש אחידות תמטית בין הקטעים, אין צורך ב"המפגשים הגדולים של הג'אז" ככותרת משנה. למעט שבירה אחת בקטע מס' 5, האוסף הזה זורם בצורה נפלאה, העריכה נכונה מאוד. בהליקון הבינו שהאוספים הווקאלים (Unforgettable 1,2,3) כבר מיצו את עצמם והשכילו לערוך אלבום שהוא פסיפס של קטעים ווקאלים וקטעים אינסטרומנטליים, החיבורים ביניהם טובים מאוד.

רומנטי, שליו, נוגע

באופן מקסים וסימבולי ברגע שהתחלתי לשמוע את “Side by Side", ירדו הטמפרטורות. נדמה לי שהתחיל לטפטף, טוב, אולי זאת הגזמה. אבל לכל מי שחיפש את אותו "משהו" שיביא את הסתיו (ולא בא לו על שמאלץ), האוסף הזה מומלץ. רומנטי, שליו, נוגע. הקטע הראשון באוסף הוא מפגש בין שני ענקים מכובדים - בן וובסטר ואוסקר פיטרסון, שמנגנים יחד את “How Deep is the Ocean", גרסה מצויינת לסטנדרט אהוב. הקטע השני מציג את אלה פיצג'רלד יחד עם קאונט בייסי בשיר שאלה כתבה את מילותיו. קטע מספר שלוש, לקוח מתוך אחד האלבומים הטובים ביותר של הג'אז לטעמי, “Sonny Side Up" של סוני סטיס, סוני רולינס ודיזי גילספי, שבקטע “On the Sunny Side of the Street" לא רק מחצצר, אלא גם שר בצורה כובשת. קטע מספר ארבע, “Its Crazy" הוא פרי שיתוף הפעולה המוצלח בין שרה ווהאן לחצוצרן קליפורד בראון, ומופיע בו סולו יפהפה של החלילן הרבי מן, וכשרוי היינס יושב על התופים – מה עוד אפשר לבקש?. קטע מספר חמש הוא קטע בוסה נובה של סטן גץ, ג'ואוו ג'ילברטו ואנטוניו קרלוס ג'ובים, אמנם קטע יפהפה אבל לא מתאים מבחינת הרצף של האלבום.

בקטע השמיני מנגן באדי דה-פרנקו יחד עם אוסקר פיטרסון. דהפרנקו, קלרינטיסט בולט שעבר מעידן הסווינג לעידן הבופ בהצלחה מרובה מפגין כאן טכניקה מצויינת וסווינגיות קצבית. בקטע מספר אחת עשרה אפשר להתענג משירלי הורן ומיילס דיוויס ב- “You Wont Forget Me". עוד באוסף: ג'ון קולטריין עם ג'וני הרטמן, קולמן הוקינס עם בן וובסטר, צ'רלי היידן עם סטפן גרפלי, לואי ארמסטרונג ואלה פיצג'רלד, ווס מונטגומרי וווינטון קלי, ביל אוונס וסטן גץ, ג'וני הודג'ס ובילי סטרייהורן, ולסטר יאנג והארי אדיסון.

אז גם אם אתם לא בעלים של בית קפה, וגם אם אתם לא חובבי ג'אז ובטח ובטח אם אתם כן, תעשו טובה ותצטרפו למאמץ המדיני. הביאו את הגשם – שכל אחד ישים את הדיסק הזה במערכת ואולי לא תהיה בצורת.