במיטה עם אבא ואמא

שינה של ילדים קטנים במיטת ההורים היא מנהג מקובל בתרבויות רבות, אך בשנים האחרונות התעוררו ספקות וחששות רבים לגבי נזקים שהנוהג הזה עלול לגרום לילד בעתיד. מחקר חדש, יחיד מסוגו, שהתפרסם בכתב העת 'Developmental and Behavioral Pediatric', שופך כעת אור על הנושא וקובע ששינה עם ההורים אינה גורמת לבעיות מיניות או פסיכולוגיות אצל הילדים.

החוקרים עקבו אחרי 205 ילדים שנולדו בקליפורניה בשנת 1975, במשך יותר מ20- שנה. רוב הילדים (154) גדלו בבתים שנחשבו אז ל'לא קונבנציונליים', שבהם ההורים עודדו שינה משותפת. האחרים (51) גדלו בבתים שבהם לילדים היה תמיד חדר משלהם, עוד מהיותם תינוקות.

ההורים התבקשו לתאר את הרגלי השינה הרגילים של הילד בגיל חמישה חודשים, ושוב בגילאים שלוש, ארבע ושש. יותר משליש מההורים אמרו שהתינוק ישן איתם באותו חדר או באותה מיטה בגיל חמישה חודשים, לפחות לסירוגין. 9% חלקו את המיטה באופן קבוע. בגילאים שלוש עד שש, 5% מהילדים ישנו במיטת הוריהם באופן קבוע. בגיל שש, 6% עשו את זה באופן קבוע. הילדים עברו סדרה של מבחנים בגילאים שש ו18- , שבדקו בגרות נפשית, כישורי שיתוף ופתרון קונפליקטים, פנטזיות מיניות, הרגלי שינה, יחסים עם חברים ואנשים אחרים, שימוש בסמים, פעילות מינית וגורמים נוספים שמשקפים הסתגלות.

לדברי עורך המחקר, ד"ר פול אוקמי, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת יו.סי.אל.איי, לא נמצאו שום הבדלים בין הילדים. ובמילים אחרות: ילדים שחלקו את המיטה עם הוריהם לא נטו יותר מילדים שישנו במיטתם לסבול מבעיות התנהגות, בעיות במערכות יחסים או ונדליזם, למשל. למעשה, החוקרים גילו אפילו השפעה לטובה: בגיל שש הילדים שישנו עם הוריהם הפגינו יכולת טובה יותר במבחני חשיבה.

לדברי החוקרים, אין נתונים שמצביעים על כך ששינה משותפת היא הכרחית, הגם שאינה מזיקה, ובמקום ליחס חשיבות לנוהג משפחתי אחד, כמו שינה משותפת, חשוב יותר לשים לב לאווירה הכללית במשפחה. אם השינה המשפחתית מתבצעת בהקשר של קשרי משפחה מוזרים, אלכוהול או התעללות מינית, למשל, מובן שאז התוצאות עלולות להיות מזיקות, אך הן לא יהיו תוצאה של השינה המשותפת, אלא של האווירה הכללית שבה מתבצעת השינה.

ולפני שהורים שוקלים לאמץ את הפרקטיקה הזו, מומחים ממליצים להם לשאול את עצמם את השאלות הבאות ולברר מהי המוטיבציה שלהם: האם זו דרך להרגיש נוח, להיות קרובים ותומכים בילד - או שזה מתבצע מתוך צורך של ההורה? האם זה קורה כשאחד ההורים לא נמצא בבית, כדי להתנחם באמצעות הילד וגם לנחם אותו? האם הילד ישן במיטת ההורה בגלל שההורה בודד?

למשמעות של השינה המשותפת יש השפעה רבה על התוצאה שלה. אם הילד דואג להורה שלו בדרכים רבות אחרות, השינה המשותפת עלולה להיות בעייתית. כמו כן, הורים צריכים להיות רגישים לדרך שבה הילד מגיב לשינה המשותפת: האם הוא בא מיוזמתו ומחפש נחמה? או שמא זה ההורה שדורש ומצפה לשינה משותפת?

ילדים מתחילים להיות מיניים בגיל 6-4. בגיל זה הם עלולים להרגיש לא נוח לישון במיטה כשאמא לובשת למשל כותונת לילה שקופה, דרכה הילד יכול לראות את החזה שלה. הורים צריכים לברר כיצד הילד מרגיש לגבי השינה המשותפת, ולשים לב לכל סימן מצידו שמעיד על אי נוחות. הורים צריכים גם להיות מודעים לנושאי בטיחות: על פי מחקרים, בשנים האחרונות תינוקות נוטים יותר למות בשנתם כשהם חולקים מיטה עם ההורים, והדבר נכון במיוחד כשהאם היא בעלת משקל יתר.