יהוד'לה

"איזה מ-ה-מ-ם", ממלמלת יפיופה זהובת תלתלים לחברתה כשיהודה לוי, בחולצה שחורה ועיני תכלת טרוטות מעייפות, נכנס לבית הקפה. מנהל המשמרת כבר רוצה לעשות איתו ברטר: "מהיום והלאה הקפה עלינו, רק תבוא". לוי, שרק לפני שבוע קטף את פסלון "מסך הזהב" לשחקן הטלנובלות הטוב ביותר, מחייך במבוכה ואומר: "מצחיק, כל פעם מחדש אני לא מבין את ההתייחסות אלי. אני רגיל להיות נורמלי ותמיד אזכור מאיפה באתי ואיך הייתי. חשוב לי לשמור על הפרופיל הנמוך שהיה לי לפני שהתפרסמתי".

אפשר לדמיין איך היו נוהגים בהוליווד עם בחור בן 23, שכבר קוטף פרס נחשב. אבל לוי, שאמא חיה עוד קוראת לו "פיצקלע" ואבא ירחמיאל אצלו הוא "פאפא מספר אחת", לקח את הפרס והלך לחגוג עם פאפא ואמא'לה ומאיה'לה ודנה'לה והחברה אפרת, "כי אני טיפוס מאוד משפחתי, מאוד קשור לאחיות שלי ולהורים שלי. בכלל, למי שאני באמת אוהב ושקרוב לי אני נותן את כל כולי". ולכן יותר משיר מספר 7 לפסטיגל ("עד הסוף הטוב"), מההצעה הטרייה של ערוץ 10 לאופרת סבון יומית ומהזכייה ב"מסך הזהב", מה שמעסיק את לוי זה איך אבא יתפעל את החברה החדשה של שניהם, "טקסיטק", העוסקת בפירסום על מוניות. "ראית את המוניות עם השלטים? זו מדיה שאני מאוד מאמין בה. הרעיון שלי ואבא שלי מתפעל את כל העניין הזה".

- החברה שלך, אפרת, גרה יחד איתכם. איך זה עובד?

"היא גרה איתנו כבר שנתיים, ויש לי משפחה מקסימה שנותנת המון אהבה, חום ונוחות".

- לא צפוף לכם קצת?

"לא מרגישים בצפיפות. כשצריכים פרטיות יש אותה, וכשצריך גיבוש יש גם. באיזשהו שלב אקח את הפקלאות ואעבור לעצמאות, אבל בינתיים ההורים שלי עוד קצת צריכים אותי ואני רוצה להיות איתם. יש לי את כל החיים להיות לבד".

- הבאת להם שוס בשבוע שעבר.

"כן, הם היו מאושרים שהפיצקלע קיבל את הפרס".

- היתה לך תחושה שתזכה?

"לא הייתי בטוח. בכל זאת, היה שם גיל פרנק, שהוא שחקן מוערך בארץ. אני מאמין שהקהל אהב אותי כי עשיתי תפקיד שנגע לליבו. עושה לי טוב ושמח שאני מצליח להגיע לקהל".

- השנה הזאת היתה מאוד מוצלחת מבחינתך.

"זה היה תהליך מאוד ארוך, שאני עובד עליו מגיל 16. הכל היה למען הרגע הזה, שבו אוכל לשחק ולעשות דברים באמת. למדתי משחק ב'תלמה ילין', השתתפתי בהרבה הפקות שם, ותמיד התבוננתי מהצד במנגנון הזה שנקרא עולם המשחק, הבידור והטלוויזיה, ובמקביל פיתחתי את עצמי. אחר כך הגעתי ללהקת חיל חינוך, שם שרתי וכל הזמן השתדלתי להתבונן ולשפר את עצמי. ואז התחלתי לעשות את 'השכנים של צ'יץ', ''ד.נ. גליל מערבי', 'דקות של תהילה', 'לחיי האהבה' ו'יוסי וג'אגר'".

- ו"במבה" באמצע.

"כן, זו היתה פרסומת שמאוד אהבתי, עם שחר סגל, שהוא במאי מצוין".

- התלבטת כשקיבלת הצעה לשחק בטלנובלה, בגלל הדימוי?

"לא, הלכתי עם זה עד הסוף. מאוד אהבתי את גידי. אין לי ז'אנר, אני שחקן ויכול לעשות כל דמות. אני מודה לאלוהים שעשיתי את 'לחיי האהבה'. זה רק עשה לי טוב. כל הציניות כלפי הז'אנר לא מקובלת עלי, במיוחד אם זה יוצא מאנשים שעשו את זה ושזה רק עשה להם טוב. הנה, איתן פוקס (במאי "יוסי וג'אגר") הבין שאין שום קשר, ועשיתי איתו דרמה איכותית ביותר. אם יש אנשים שלא מבינים שאין קשר בין הדברים, הם צריכים לפתור את זה עם עצמם".

- מה לדעתך החשיבות של טקס "מסך הזהב"?

"זה שם את התעשייה הטלוויזיונית בפרונט ומעלה את היוקרה שלה. חוץ מזה, הוא מביא המון רייטינג. זה חלק מהאסטרטגיה, לא?".

- סיגלת לעצמך מעט גינוני כוכבות. היו הרבה טלפונים כדי לקבל איתך כתבה.

"ממש לא. הסוכנת שלי זהר יעקובסון מטפלת בדברים האלה, ואני לא צריך להתחיל להתנצל ולדבר עם כולם. תארי לך שאצטרך להגיד כל הזמן לעיתונות ולרדיו 'לא, אני מצטער'. אני אתחרפן מזה".

- ועכשיו ערוץ 10 הציעו לך אופרת סבון יומית.

"על זה לא תוציאי ממני כלום, לא אגיב".

- ב"יוסי וג'אגר" יצאת אחלה פייגלע שבעולם. לא פחדת מזה קצת?

"בהתחלה כן, כי אני נראה בסרט באמת פייגלע במאה אחוז. אבל אמרתי לעצמי שאם אני עושה את זה, אלך עם זה עד הסוף".

- ומה זה משפט המפתח בשיר של ריטה שאתה שר, "קל הרבה יותר לזיין בתחת"?

"וואוו, זה מעולה. זה מדהים. זה הקומיק ריליף הכי גדול של הסרט. בכלל, זו דרמה מדהימה, מקסימה. נהניתי כל כך. ג'אגר הוא דמות שרלילית. מצידו, לעמוד על פסגת ההר ולצעוק 'אני רוצה את יוסי. יוסי, אני אוהב אותך, אני רוצה קווין סייז'. זה ג'אגר, הוא נורא מוחצן. אלא שיוסי (אוהד קנולר) לא סגור עם עצמו עד הסוף".

- לא היה לך שום קושי בסצינה של הנשיקה?

"האמת, זה היה קשה. אני הרי סטרייט, וזה לא משהו שאני רגיל אליו. אבל אני מסתכל על שחקנים בחו"ל כמו טום קרוז, אנטוניו בנדרס, ריבר פיניקס או קיאנו ריבס, שהתנשקו עם גברים ועשו תפקידים כאלה וזה לא פגע בהם, אז לא היה לי חשש מבחינה מקצועית".

- אתה לא חושש מתוחלת חיים קצרה לכוכבות שלך, מסוג של נפילה?

"ממש לא. אני עושה את הדבר שאני יודע לעשות. אם אתה טוב ואתה שחקן וירטואוזי, תהיה לך תוחלת חיים מאוד ארוכה. אני בטוח שבאיזשהו מקום תהיה תקופת צינון, אבל אני לא קורא לזה נפילה. בתקופת צינון קורים דברים טובים. אהיה מוכן. אני בן אדם חזק".

- "יוסי וג'אגר" בכיכובך הוקרן בערוץ 3, ושבוע אחרי כן "שתי דקות מפארדיס" בכיכוב חברתך, אפרת בוימולד.

"מדהים שזה שבוע אחרי שבוע. אני מאוד שמח בשבילה. מגיע לה, היא מקסימה. בשבילי זו לא הפתעה, תמיד ידעתי שהיא מוכשרת ויפה ושיש לה ברק".

- אתה טיפוס רומנטי?

"מאוד. אני יודע לאהוב, לתת, להתפנק ולפנק. בעיני זה הפירוש של רומנטיקן".

- גדודי המעריצות לא מפריעים לאפרת?

"שום דבר. זה נורא חזק בינינו. היא מספיק בטוחה באהבה שלי ויודעת שלא יקרה שום דבר".

- איך אתם מבלים?

"יוצאים הרבה לאכול. מתכננים את כל העניינים שלנו לפי האוכל, את החופשות לפי האוכל, הכל לפי האוכל. כשנסענו לתאילנד, השאלה הראשונה ששאלנו היתה איזה אוכל יש שם. אפרת יכולה לאכול פרה ולא תעלה מיליגרם. אנחנו כבר לא בעניין של מסיבות. אחת לכמה זמן זה משאיר תמיד טעם טוב. גם סרטים אנחנו מאוד אוהבים, אבל בעיקר, הולכים לאכול. שני חזירים...".

כמו זוג נשוי

אפרת בוימולד, 23, מככבת בדרמה הטלוויזיונית "שתי דקות מפארדיס" (ראו כתבה בגיליון) שם היא מגלמת צעירה שהתאהבה בבחור ערבי. על החברות עם יהודה לוי היא אומרת: "על הקשר שלנו, שנמשך כבר ארבע שנים, אני יכולה להגיד שזה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. זו הבחירה הכי טובה בעולם. נפגשנו בלהקת חיל חינוך בצבא ומאז לא נפרדו דרכינו. טפו, טפו, טפו... ליהודה אני תמיד מוכנה לפרגן. אני מאוד גאה בו ובטוחה שהוא עוד יפתיע בגדול. אני רווה נחת, כמעט כמו אמא".

- זו היתה השנה שלו, ואת עצמך יוצאת עכשיו בדרמה. הקשר מפרה מבחינה מקצועית?

"נורא נעים להיות במערכת יחסים שבה שנינו פעילים".

- אתם גרים יחד אצל הוריו של יהודה בהרצליה. דפוס של זוג נשוי?

"אני לא יודעת איך חי זוג נשוי, אבל נראה לי...".

- איך חגגתם את הזכייה ב"מסך הזהב"?

"אחרי הטקס הלכנו, יהודה ואני וכל המשפחה שלו, לחגוג במסעדה, הרמנו כוסית והיה מאוד נחמד. התרגשתי מאוד".

לכל אחד יש שם מה האסוציאציה הראשונה שעולה ליהודה לוי מהשמות הבאים:

אקי אבני - "אחד הכשרונות הגדולים שלנו".

סנדי בר - "אשתו".

יצפאן - "וירטואוז מעולה".

יעל בר-זוהר - "כוכבת".

אדיר מילר - "אדיר!".

אסי וגורי - "אריק ובנץ".

דן תורג'מן - עבדתי איתו פעם".

גיל פרנק - "מנטש".

סופי צדקה - "הוי, קסם!".

אפרת בוימולד - מספר אחת בעולם!".

יהודה לוי - "סתם אחד...".