עוד הפעם

דבר נורא מוזר קרה לי בסוף השבוע האחרון. החיים שלי נשאבו למין לופ מפחיד שיצר לי הלוויין וסירבו להשתחרר. ביום שישי בערב, שעת שיא, 22:00, שידרו בערוץ YES פלוס את "חנה ואחיותיה". הסרט הזה אמנם שודר שוב ושוב בכל ערוצי הסרטים שלהם בחודשיים האחרונים, אבל צ'אנס נוסף (אפילו שניים) זה משהו שמגיע לכל אחד.

אחרי הצפייה, יצאתי למקומות שאנשים דו מימדיים מבשר דם וזיעה יוצאים אליהם. מותשת אך מאושרת חזרתי בחמש לפנות בוקר והדלקתי את הטלוויזיה, להרגיע את הביטים. והנה על המסך שוב חנה, ושוב אחותה ששוכבת עם בעלה ומתייסרת ללא הפסקה. אותה דרמה בפעם השניה תוך כמה שעות נראית כאילו הוציאו ממנה את הדראם והשאירו את הבייס. המון דיבורים, המשמעות מתרוקנת. נרדמתי.

התעוררתי בשבת בצהריים, מוכנה לחוויה טלוויזיונית מרעננת ושונה לגמרי, ולחצתי על פליי. על המסך הופיעה חנה עם אחיותיה, נדמה לי אפילו שמאותה נקודה שבה איבדתי אותה אתמול כשנמוגתי אל השינה. זה התחיל להיראות שטני.

יכולתי לכתוב את אותו סיפור, רק להחליף את הערוץ, וזה עדיין היה עובד מצויין. בערוץ הסרטים 3 של YES, שידרו שלוש פעמים בלילה של שישי את "רעש מצלמים" של טום דיצ'ילו. בערוץ הסרטים 1, שאמור להיות ערוץ שוברי הקופות, שידרו את "אמיסטד" ו"מיסיסיפי בוערת" פעמיים בערב אחד. בערוץ 3, שמוצהר ע"י YES כערוץ סרטי האיכות שלהם, נתנו גם את "חוש השלג של העלמה סמילה", סרט כושל במיוחד עם השחקנית הנשכחת ג'וליה אורמונד, גם הוא פעמיים בערב אחד.

חודשיים מלאו לחיבור הלווייני שלי לעולם של חופש בחירה, וזה מתחיל להיראות כמו הרבה חופש ל-YES למחזר באופן נעדר בושה, ומעט מידי בחירה. בחוברת נובמבר של מדריך השידורים ניכרת מגמה של החלשת האטרקציות בערוצי הסרטים שלהם. מדובר בטרן-אוף רציני אחרי ההתאהבות של השבועות הראשונים, שהניבה שעות מסך מבריקות עבור חובבת סרטי אינדי כמוני, וגם עבור אלו שמתים על חטיפים אמריקאים קלילים. ההתפתחות המצערת הזו מעמידה באור הרבה יותר בעייתי את החשבון שאני אמורה לקבל על צריכת ערוצי הסרטים של יס, החל מהחודש, 219 שקלים, לעומת 140 של תבל. וכשהכבלים יכניסו ערוצי סרטים חדשים, כפי שהם מבטיחים, ילך החשבון הזה ויהפך קריטי יותר. ראו הוזהרתם