היפאנים לומדים לחיות עם הדיכאון
30 אלף יפאנים מתאבדים מדי שנה, בעיקר על רקע של בעיות כלכליות. בחברות הכלכליות כבר הבינו שעובד מדוכא פחות פרודוקטיבי ועובד שמתאבד עלול לעלות לחברה הרבה מאד כסף. התוצאה: עסקיהן של חברות לייעוץ נפשי פורחים, תוכנות למדידת הלחץ נחטפות, ואפילו הממשלה מעורבת, בדמות תוכניות חינוכיות לצעירים
מאז קפץ אביו מהקומה ה-13 אל מותו, לפני כמה שנים, מייסרת את יוקי סאיטו, סטודנט בן 21, השאלה כיצד הוא נכשל בהבנת חומרת הדיכאון ממנו סבל אביו. כקורבן של התפוצצות הבועה הכלכלית, סאיטו האב מצא עצמו שרוי בחובות כבדים, לאחר שאיבד את מקום עבודתו. בייאושו, הוא קיוה שביטוח החיים שלו יכסה חובות אלו, ויאפשר למשפחתו להתקיים בעזרת קצבה חודשית.
30 אלף מתאבדים בשנה
שיעור ההתאבדויות ביפאן הוא כיום מהגבוהים בעולם התעשייתי. מאז 1998 נרשמים כ-30 אלף מקרים מדי שנה, כמעט פי שלושה ממספר ההרוגים בתאונות דרכים. מספר הילדים שאיבדו הורה בשל התאבדות גדול פי 8.5 ממספרם ב-1998. על פי מחקר מהשנה שעברה, 28.1% ממקרי ההתאבדות ביפאן קשורים לבעיות בעבודה: פיטורים, פשיטות רגל ואבטלה מתמשכת. ב- 19.1% נוספים הסיבה להתאבדות היתה חובות כבדים וקשיים כלכליים. היות והאב הוא בדרך כלל המפרנס היחיד במשפחות יפאניות, התאבדותו גורמת לרוב למשפחתו לסבול ממצוקה כלכלית חריפה, ואם לא די בכך, חושפת אותם לסכנת נידוי חברתי.
ביפאן, פנייה לסיוע נפשי נחשבה מאז ומתמיד כמקור לבושה. באופן מסורתי, התרבות היפאנית נוטה להצמיד לחולי נפש תוית של אנשים שלא מסוגלים או לא רוצים להתאים עצמם לכללי החברה. הסטיגמה מונעת במקרים רבים מהסובלים מבעיות נפשיות לפנות לקבלת עזרה מקצועית, ואפילו לשוחח עם בני משפחותיהם אודות המצוקה בה הם נמצאים.
עם זאת, בשנים האחרונות מורגשת במדינה פתיחות רבה יותר כלפי נושאים הקשורים לבריאות הנפש, כמו גם לנכויות גופניות. השינוי הדרמטי נובע, לפחות בחלקו, מהפרסום הרב לו זוכים מקרי התאבדות כתוצאה מלחצים בעבודה. דיכאון המוביל למחשבות אובדניות הפך בשנים האחרונות לחולי רציני התוקף את חיילי "יפאן בע"מ", המתמודדים עם חוסר הביטחון הכלכלי מצד אחד ועם עומס רב יותר בעבודה מצד שני, בעקבות גלי הפיטורים הנרחבים.
גם המעבר של חברות יפאניות רבות משיטת ה"העסקה לכל החיים", שהפכה לאגדה בכל העולם, לחוזים אישיים בסגנון מערבי, המבוססים על יכולת אישית, מוסיפה רבות למצוקתם.
המנהלים הבינו: התאבדות רעה לעסקים
חברות רבות החלו לנקוט לאחרונה צעדים משמעותיים במטרה לדאוג לבריאותם הנפשית של עובדיהם. הגורם המדרבן העיקרי לכך הנו לאו דווקא אלטרואיזם צרוף, אלא דאגה לשורה התחתונה בדוח"ות העסקיים. מנהלים בכירים מבינים כעת, שכוח עבודה כשיר נפשית תורם למורל ומכאן לתפוקה הכללית. הם גם מבקשים להימנע מהמבוכה הציבורית והנזקים הכספיים הנגרמים בעטיו של עובד המתאבד בשל לחץ בעבודה.
צלצול השכמה מחריש אזניים מבחינה זו שימש פסק דין משנת 2000: בית המשפט העליון מצא את ענק הפירסום דנטסו (Dentsu Inc.) אשם בגרימת מותו של עובד, שהתאבד בשל עומס עבודה בלתי נסבל.
החברה הגיעה להסדר עם משפחתו של אותו עובד, לפיו שילמה כפיצויים סכום שלא נשמע כמותו עד אז: 168 מיליון ין (1.4 מיליון דולר). הפסיקה חדשנית הובילה לשרשרת תביעות ולאחריה גם לפסיקות לטובת המשפחות. במקביל, הממשלה גילתה כי מספר המקרים בהם פוצו עובדי מדינה בשל נזקים נפשיים הקשורים לעבודה זינק בחדות, ובעקבות כך פירסמה קווי מדיניות חדשים, הקוראים לחברות לעשות יותר למען בריאותם הנפשית והכללית של עובדיהם.
היזמים הבינו: אפשר להרוויח מייעוץ נפשי
כמו תמיד, נמצא מי שזיהה את הפוטנציאל המסחרי הגלום בטרנד החדש וחברות המציעות שירותי ייעוץ נפשי והדרכה לעובדים החלו ליהנות מצמיחה משמעותית. חברה אחת כזו היא Japan EAP, העובדת על פי מודל אמריקאי. כל עובדי החברה הנם בעלי תואר שני או דוקטורט בייעוץ נפשי. "אנו מבצעים בין 400 ל-500 התייעצויות בחודש", מספר אחד הפסיכולוגים, "ומדווחים אך ורק על מספר הפניות למחלקות משאבי האנוש של לקוחותינו. זהות הפונים נותרת חסויה".
החברות שמות דגש רב על שמירת הסודיות והפרטיות . בתרבות בה, כאמור, בעיות נפשיות עדיין נתפסות כענין שיש להצניע, עובדים רבים חוששים שפניה לרופא החברה בשל דיכאון תוביל לפיטוריהם, ומעדיפים לקבל סיוע במקום בו לא יפגשו מישהו מעמיתיהם.
רוב לקוחותיהן של חברות ייעוץ מהסוג הזה הן חברות היי-טק, שעובדיהן חשופים לשינויים טכנולוגיים תמידיים בסביבה עסקית תחרותית ועובדים שעות ארוכות.
הפונים לייעוץ הם בדרך כלל עובדים בשנות השלושים לחייהם, הנושאים ברוב הנטל. במקרים רבים, קיצוצים ופרישת עובדים בכירים מביאה לכך שעובד צעיר ולא מנוסה מקבל אחריות רבה ללא הכשרה מתאימה - סיבה נפוצה נוספת לפנייה לעזרה.
מודדים את הסטרס און-ליין
מלבד סיוע נפשי לעובדים, חברות הייעוץ מכוונות מאמצים למניעת והקלת הלחץ על העובדים עוד בשלב ההתחלתי, על מנת להגביר את יעילותם ותפוקתם. הן עושות זאת באמצעות סמינרים המלמדים עובדים ומנהלים כיצד לשנות את הרגלי החשיבה ולהגביר את המוטיווציה שלהם, כמו גם את זו של הכפופים להם. גם הטכנולוגיה והאינטרנט מגוייסים לעזרת העובדים: חברת סטארט- אפ המקושרת לפוג'יטסו השיקה ביוני תוכנה המלמדת מנהלים לתקשר טוב יותר עם עובדיהם. הגרסה המשופרת, שתצא בינואר, תאפשר למנהלים להתחבר לשירות 24 שעות ביממה, לשמוע הרצאות מפי מומחים במשאבי אנוש ולהשתתף במשחקי תפקידים שונים על מנת להתמודד טוב יותר עם בעיות בהן הם נתקלים בעבודה.
סוני, אחת החלוצות בתחום רווחת העובד, הציגה בחודש שעבר תוכנית במסגרתה היא מציעה שירותי ייעוץ חיצוניים לעובדיה. החברה הוסיפה את השירות הזה לסל התמיכה הרגיל שלה, על מנת לסייע לעובדים לא רק בבעיות הקשורות לעבודה, אלא גם לאלו הסובלים מבעיות אישיות ומשפחתיות. מזה כה שנים, ענקית ההיי-טק מספקת שירות און- ליין, בעזרתו יכולים עובדיה לאמוד את רמת המתח בו הם נמצאים בעצמם. החברה גם שולחת באופן סדיר מידע לכל העובדים, המתאר את שירותי התמיכה הנפשית המוצעים על ידה.
ההורים ילמדו לפנות, הילדים להתמודד
סוני אינה החברה היחידה הדואגת לעובדיה, והמודעות למצוקות הנפשיות של העובדים הולכת וגדלה כל הזמן. עם זאת, מומחים טוענים כי נקיטת הצעדים הללו והפנייה לשירותים חיצוניים הנם טיפה בים ותו לא, וכי רובם המכריע של המעסיקים עדיין אינו עושה דבר, למרות שהם מכירים היטב את הלחץ המוטל על עובדיהם. אחרים אומרים ששירותי הייעוץ החיצוניים, על כל מעלותיהם, אינם מסוגלים לתת מענה אפקטיבי לבעיות העובדים, שכן יועציהם אינם מכירים את דרך ההתנהלות בחברה הספציפית. לטענתם, נדרשת מעורבות רבה יותר של מנהלי החברות.
במקביל, מנסים ארגוני משפחות נפגעות התאבדות להביא את הממשלה לנקוט צעדים למניעת התאבדות. בהשפעתם מופעלים בשנה האחרונה שירותי ייעוץ לאזרחים וקבוצות תמיכה על ידי גופים ממשלתיים. במקביל, נבחנות דרכים ללמד את הדור הצעיר להתמודד עם דיכאון ומחשבות אובדניות. ובעיקר- וזו הבעיה הרצינית ביותר ממנה סובלים הוריהם - ללמוד לפנות לעזרה.