כרטיסי האשראי נכנסים לקיבוץ

אורח המבקר בקיבוץ יכול לשלם בכרטיס אשראי, תיירים המשתמשים בשירותי קיבוץ ,כולל חדרי האוכל - שהוכשרו במיוחד לצורך העניין, שולפים כרטיס ומגהצים. מעכשיו גם חברי קיבוצים יוכלו "לגהץ". חברות האשראי הלאומיות עומדות להיכנס בתקופה הקרובה לכיסו של כל חבר.

מדובר בכרטיסי האשראי הבנקאיים, שמעתה ישמשו גם לצורכי גבייה תוך קיבוציים. שיטת התפעול פשוטה והעמלה לחברות האשראי מינימאלית. בישראכרט, למשל, העמלה היא 0.9% מסך כל עסקה, ובוויזה כ.א.ל תמורת תשלום חודשי של 90 אגורות – בלא קשר לסכומי המכירה – לכל נקודת מכירה (למשל חדר האוכל, המרכולית, הכלבו).

השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא על מי תיפול העמלה – האם על החבר או על הקיבוץ? הדבר, אומרים ב"מועדון משק", הפועל להחדרת השיטה המהפכנית לחצר הקיבוץ, נתון להחלטת מוסדותיו. מבחינת חברות האשראי הגורם שנתבע על העמלה הינו "בית העסק" (במקרה של ישראכרט) או תקציב החבר ישירות (במקרה של ויזה כ.א.ל). שתי החברות, הגדולות בתחום במשק הישראלי, יציעו מדי חודש לכל חבר את פירוט "עסקאותיו".

לחבר הנוטה לשכוח/לאבד את הכרטיס עדיף השימוש בוויזה כ.א.ל, שכן תוכנת החברה יודעת לתרגם את מספר התקציב האישי למספר כרטיס האשראי, ותשדר אוטומטית כל עסקה שתבוצע גם לחברת האשראי. ישראכרט עדיין פחות מתוחכמת, מהחברים ייאלצו לשאת כרטיס צמוד בעת שוטטות צרכנית ברחבי הקיבוץ.

רפי קדוש, חבר קלי"ה וגזבר הקיבוץ, שנקרא בתוקף תפקידו כחבר הנהלת "מועדון משק" להחדיר את המסר ולקדם את הפרויקט החדש, מקווה שהמשוב הראשון שיתקבל מקיבוצי ה"פיילוט" בתחום, ראש-הנקרה (ויזה כ.א.ל), גשור (ישראכרט) ותל-קציר, יהיה טוב. "מראש הנקרה כבר מסרו לי שהם מאד מרוצים. גשור עדיין לא הגיבו. אני מקווה שעוד קיבוצים יצטרפו לעניין", אומר קדוש, "ביחד עם חברות כרטיסי האשראי חשבנו כיצד למצות את פוטנציאל השימוש בכרטיסים גם בתחומי הקיבוץ ונדמה לי שהגענו לסידור מתאים. עכשיו גם 'לאומי קארד' חברת האשראי השלישית, בודקת אפשרות להצטרף והיא אמורה להציע תוכנית בימים הקרובים".