נערך שימוע לפרקליטה החשודה בהדלפה

ועדת החקירה שבדקה את הדלפת המסמך לכתב "הארץ", בפרשת ההלוואה שקיבלה משפחתו של ראש הממשלה, אריאל שרון, מסיריל קרן, ממליצה להעמיד לדין פלילי את עו"ד ליאורה גלאט ברקוביץ', החשודה שהדליפה את המסמך. היום (ב') נערך לגלאט ברקוביץ' שימוע במשרד המשפטים שבו הוחלט להכריע בעניין לאחר הבחירות.

הדיון התקיים אצל מנכ"ל משרד המשפטים, אהרון אברמוביץ', במשרד המשפטים בירושלים. במהלך השימוע, שנמשך כשעה וחצי, ביקש עורך דינה, יהושע רזניק, כי גלאט ברקוביץ' תצא לחופשה מרצון עד לתום בירור הפרשה. גם ההחלטה בנושא זה תתקבל מאוחר יותר.

ועדת החקירה שמינה היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לבדיקת הדלפת החקירה הגישה את המלצותיה ליועץ. בהמלצותיה טוענת הוועדה כי יש מקום להעמיד לדין פלילי את עו"ד גלאט ברקוביץ', בגין עבירות של הפרת אמונים, שיבוש הליכי חקירה, ומסירת מידע שהגיע אליה לגורם לא מוסמך. רובינשטיין יחליט בימים הקרובים האם לקבל את המלצות ועדת החקירה, להעביר את התיק לפרקליטות ולהגיש נגדה כתב אישום.

בתגובה להמלצות, אמר עו"ד רזניק: "הצוות היה לחוץ ולצערי הוא טועה בהמלצותיו. הרוחות עכשיו חמות במשרד המשפטים, אבל אני מקווה שיחשבו שם בצורה חכמה. אני גם מקווה שרובינשטיין יטפל בתיק הזה כמו בכל תיק אחר. אני מכיר תיקים רבים שמסתיימים בהחלטות שונות מאלו שהמליצו עליהם".

לטענת ועדת החקירה, הודתה עו"ד גלאט ברקוביץ' שהדליפה את המסמך של בקשה לחיקור הדין לאיש העסקים סיריל קרן לעיתון "הארץ". בידי מנכ"ל משרד המשפטים הסמכות להשעות את עו"ד גלאט ברקוביץ' למשך 14 יום.

מועצת העיתונות: חשיפת שיחות העיתונאי - פגיעה בדמוקרטיה

באופן יוצא דופן כינסה אתמול אחר הצהריים (יום א') מועצת העיתונות הישראלית מסיבת עיתונאים דחופה, במסגרתה קראה לכלל גופי התקשורת לאחד שורות ולהוקיע את הפגיעה החמורה בחופש העיתונות. זאת בעקבות הוצאת צו שופט בדלתיים סגורות שאישר לחוקרי פרשת ההדלפות בעניין אריאל שרון וההלוואה שקיבל מסיריל קרן, לקבל לידיהם את פלט שיחות הפלאפון של עיתונאי "הארץ", ברוך קרא.

הנהלת בתי המשפט סירבה אתמול לפנייית כלי התקשורת, בכלל זה, לפניית ynet, שביקשו לחשוף את שמו של השופט שחתם על הצו. "בקשות מסוג זה ניתנות במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות ואין אנו רשאים לברר פרטים על הצו או תוצאותיו", מסרה דוברת בתי המשפט, עו"ד תמר פול כהן.

דובר משרד המשפטים מסר בתגובה לדרישת מועצת העיתונות כי "כמו בחקירות של אישי ציבור או נחקרים אחרים, אנחנו לא נוהגים לפרט באמצעי התקשורת לגבי מהלכי חקירה. בטח לא בשלב שהתיק לא הגיע לפרקליטות. נדגיש, כי החקירה נעשית על פי דין, תוך הקפדה מרבית על זכויותיהם של כל המעורבים והנחקרים. בנוסף, אין לנו עניין להתעמת עם העיתונות וחופש העיתונות יקר לליבנו לא פחות מאשר לעיתונאים עצמם".

קרמניצר: שוקל פנייה לבג"ץ

יו"ר מועצת העיתונאות, פרופ' מרדכי קרמניצר, אמר כי הוא שוקל לפנות לבג"ץ כדי "להסיר את מסך הערפל" מהנושא. לדבריו, חשיפת שיחות הטלפון של קרא מתווספת לשורת אירועים נוספים מהזמן האחרון, המאיימים על חופש העיתונות ומהווים סכנה לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית.

"זימונו של קרא וחקירתו תחת אזהרה היא בעייתית", אמר קרמניצר, "כדי שאפשר יהיה לחקור אדם תחת אזהרה, הוא צריך להיות חשוד. העבירה שיוחסה לקרא היא שיבוש מהלך חקירה, בשעה שברור שאין שחר לחשד שכזה. מי שנתן את האזהרה או הנחה לחקור את העיתונאי תחת אזהרה, פעל בניגוד גמור לדרישות שלנו לפעילות ישרה, אמינה והוגנת של הרשויות. הטענה על שיבוש לכאורה של הליכי חקירה, נובעת מחוסר שכל או הטעיה מכוונת".

מועצת העיתונות פנתה למשרד המשפטים בבקשה שיבאר את אופן קבלת צו בית המשפט, שהנחה לקבלת פלט השיחות של קרא בנוכחות צד אחד, אך לטענת קרמניצר במשרד המשפטים סירבו לאשר או להכחיש אם אכן פנו החוקרים בפרשה לבית המשפט על מנת לבקש את פלט השיחות.

קרמניצר משער כי תגובת משרד המשפטים נובעת מצו איסור פרסום על ההליך המשפטי שבמסגרתו הוצא הצו. "אם השערתי נכונה, מדובר בצו איסור פרסום שחייבים להסיר. אנחנו מצפים משועי הארץ ובכיריה שיהיו שקופים ולכן אנחנו שוקלים פנייה לבג"ץ שתאפשר להסיר את מסך הערפל הזה", אמר קרמניצר והוסיף, "העבר לימד אותנו שבכל פעם שהשלטון הסתתר מאחורי מסכים, מדובר בסוגיות בעלות אינטרס ציבורי מובהק. קשה לי לראות שיקול נגדי שיכול לעמול מול שיקול שכזה".

"השלכות חמורות"

קרמניצר סיים את דבריו כשאמר: "אינני חושב שהיועץ המשפטי לממשלה חשב על ההשלכות ארוכות הטווח של אופן התנהלות החקירה. לא ברור איך עבודה עיתונאית ראויה יכולה להיעשות כשבקלות יחסית אפשר להגיע למקורות העיתונאיים. זוהי פגיעה ביכולת העיתונות למלא את תפקידה, פגיעה בזכות הציבור לקבל מידע ופגיעה מהותית בדמוקרטיה. התקשורת נכנסת לעידן חדש, שבו נדרשת ומתחייבת סולידריות בין כלי התקשורת בהגנה על חופש העיתונות. ישנה סכנה ממשית שרשויות אכיפת החוק ימשיכו לנהוג כפי שנהגו, ועיתונאים שרוצים לעשות את עבודתם ייאלצו לכלכל את מעשיהם. מי שחושב שהטלפון שלו הוא כלי עבודה בטוח, מתבקש, לחרפתנו, לחשוב על זה מחשבה מחודשת".

"על היועץ המשפטי לממשלה להתפטר"

ד"ר יחיאל לימור, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת, ייצג במסיבת העיתונאים את הקהילה האקדמית העוסקת בתחום התקשורת. לימור קרא ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, להתפטר מתפקידו: "עברו 48 שעות מרגע פרסום מתן צו בית המשפט והאופן בו הוצא הצו עדיין בערפל. זהו מצב לא תקין בו יש האשמות חמורות נגד מערכת החוק שפעלה שלא כדין. הימנעות ממתן הסברים ומידע מחייבת את מי שעומד בראש המערכת להתפטר, ולכן אני קורא ליועץ המשפטי לממשלה לשאת באחריות ולהגיש את התפטרותו".

ד"ר ניצה שפירא-ליבאי, ממלאת מקום יו"ר מועצת העיתונות, אמרה כי "הבעיה איננה בעיה של העיתונות בלבד, מדובר בפגיעה חמורה בציבור ובזכותו לדעת. זו בעיה שצריכה להעסיק אותנו כשלטון דמוקרטי. לאור חומרת המצב אנחנו חייבים ליצור כלים חדשים שיגנו על החיסיון העיתונאי ועל יכולתו של העיתונאי לפעול באופן חופשי. בכל הנוגע לנוהל בתי משפט, לא ייתכן, שהסרת חיסיון תיעשה בנוכחות צד אחד ואינטרסנטי. נוהל שכזה חייב להיות מעוגן בתקנות שיורו על נוכחותו של נציג העיתון או בנוכחות נציג מועצת העיתונות שיציג בפני השופט את עמדת הציבור".

"השופט הוטעה"

משתתף נוסף במסיבת העיתונאים, הפרופסור למשפטים, עמוס שפירא, אמר כי ייתכן שהשופט שהוציא את הצו, הוטעה. "ישנה אפשרות שבפני השופט שהחליט להוציא את הצו, הוצג מצג שווא שהטעה אותו או הוליך אותו שולל במכוון". פרופ' שפירא הדגיש כי סעיף 117 לחוק העונשין, מכוחו אפשר לחקור ולהעמיד לדין מדליף על מסירת פרטים שהגיעו אליו תוך מילוי תפקידו והעברתם לגורם שאינו מוסמך, הינו "סעיף מנדטורי של השלטון הקולוניאלי הבריטי. לפחות שתי ועדות מומחים בישראל (ועדת בכור וועדת צדוק), המליצו לבטל או לשנות את הסעיף מתוך הכרה שלסעיף שכזה אין מקום במדינה דמוקרטית".

עורך "מעריב", אמנון דנקנר, אמר כי "יהיה זה יום שחור לדמוקרטיה הישראלית באם הגברת גלאט ברקוביץ' תועמד לדין פלילי". דנקנר הדגיש כי אין לו כל אהדה למעשיה, אותם הוא רואה כשיבוש הליך דמוקרטי, אך הוסיף, "עם זאת יש כאן אינטרס ציבורי שהמדליפים לא יצטרכו לחיות תחת טרור משפטי. העמדתה לדין פלילי תגרור פחד יתר שאינו בריא לדמוקרטיה. יש כאלה שחושבים שאנו נלחמים כעת על היכולת להביא סיפורים שימכרו עיתונים, זה לא העניין. הדלפות הן שמן הסיכה של מכונת הדמוקרטיה, בלעדיהן היא תחרוק".

מנכ"ל אגודת העיתונאים, יוסי בר-מוחא, יצא נגד ה"עליהום" שנוצר על התקשורת בעקבות הפרשה ואמר: "אנחנו העיתונאים צריכים היום להתגונן מפני אותם גורמים שקמו עלינו לכלותנו. העיתונות ניזונה מהדלפות והיא חייבת להגן על מקורותיה, גם אם זה אומר שמהיום והלאה עלינו לפעול בתחבולות. בפעם הבאה, במקום לפרסם מסמך כלשונו וכפי שהועבר לעיתונאי, יפרסם העיתונאי את פרטי המסמך כחלק מתחקיר שערך בעצמו. זו אחת מדרכי הבלית ברירה שלנו להגן על עצמנו ועל המקורות שלנו".

מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, שלום קיטל, אמר: "מי שהפעיל את הפרקטיקה להוצאת הצו במשרד המשפטים כנראה השתגע. לפני שאנחנו מתחילים לתחבל תחבולות על מנת שנוכל לעשות את עבודתנו העיתונאית, צריך לומר בקול חזק It Is Not Done! לא ייעשה כדבר הזה. העיתונות הישראלית חייבת להתגייס באופן ברור ואגרסיבי ולומר - אסור שייעשה כדבר הזה. היום נחצה קו אדום ואנחנו לא נשתוק".