האיש הכי מקסים בטלוויזיה

ד"ר דניאל דריי הוא רופא עם התמחות בסקסולוגיה, שזה בעצם סקס. יש לו מבטא. צרפתי, כמובן. נוסף על הכשרתו כרופא, דריי הוא גם פסיכותרפיסט, והוא מנהל את המרכז לסקסולוגיה רפואית בת"א (כיכר המדינה, תודה שהתעניינתם). במהלך עשר שנות עבודתו, טיפל בלמעלה מ-3000 מטופלים. אולי אפילו 4000. הוא בן 36 ואינו נשוי. בארץ הוא נמצא כבר ארבע שנים. דריי גם מככב ב"סקס הסקס הגדול", הלהיט המדובר של YTV. יש לו כריזמה טלוויזיונית מקסימה. מה שכן, אין עליו אף מילה ב-Google. את העוול הזה נתקן מיד. ורק הערה נוספת: לדריי יש צחוק מתגלגל, שקשה להעביר אל הכתב. אם אחת השורות נראית לכם רצינית מדי, דמיינו אותו צוחק (מותר להיעזר בתמונה), ותקראו שוב.

- סקסולוגיה נשמע יותר מגניב מפרוקטולוגיה.

"מה שנוח בסקסולוגיה היא העובדה שאתה מטפל בפציינטים שאתה יכול לשפר את המצב שלהם – לכל מקרה יש פתרון. אתה יודע שהפציינט שלך לא חולה, אלא סובל מכל מיני בעיות, אבל באופן ודאי אתה יכול לשפר לו את חיי המיניות והזוגיות, והוא יוצא בסוף הטיפול עם חיוך. זה די נדיר ברפואה. זה אמנם קשה לאנשים, אבל זה תחום די נעים לרופא – אתה מתעסק יותר עם חשק, רגשות, אהבה. בארץ רוב הסקסולוגים אינם רופאים, אז הטיפול בבעיות מתחלק לשניים – לראש ולנפש, אין תמיד תמונה ברורה. אני מאד שמח שאני יכול לטפל בשני הדברים ביחד – כפסיכוטרפיסט אני מטפל בראש, וכרופא, אם צריך, אני מטפל בגוף".

- אתה מבין בסקס. איך זה משפיע על חיי הזוגיות? מידע יכול להיות גם נטל.

"במערכות היחסים שלי, אני מנסה לשכוח לגמרי שאני סקסולוג ומנסה להיות בן זוג פשוט. חברה שלי לא סובלת מהרצאות וסדנאות זוגיות בכל ערב. הכי גרוע בחיי מין תקינים, לדעתי, זה לא לשכוח את העבודה".

- המבטא שלך עוזר?

"היום, כשאני חי בישראל ויש לי מבטא, אני יודע שזה נותן איזה פלוס קטן. המיניות היא חלק מהתרבות הצרפתית, אנשים יודעים את זה, והמבטא מאפשר לאנשים לדעת מאיפה אתה. למרות המצב הפוליטי הלא-סימפטי בצרפת, יש שם גם כמה דברים טובים".

- איך הגעת לתכנית?

"המערכת חיפשה כמה סקסולוגים, אבל הם לא כל כך מצאו חן בעיניהם – כי סקסולוגים מדברים על מיניות בצורה פורמלית ורשמית. כשהם התקשרו אלי, ואני מדבר על מיניות בדיוק כמו שאני מדבר על משחק ועל דברים נעימים, זה מצא חן בעיניהם. גם בצרפת השתתפתי בתכנית על סקסולוגיה בטלוויזיה, והיה לי קצת ניסיון, אז זה עזר בתכנית. שם זה היה פחות נחמד, כי לא היה לי מבטא".

- למה הסכמת?

"לא הסכמתי מייד, פגשתי את הצוות והייתה כימיה מיידית בין כולם. ההצעה נשמעה לי נחמדה וברמה האישית אני כל הזמן אוהב סצינות חדשות, אולי זה קשור לסקס. אני אוהב לנסות דברים חדשים. האמת היא גם שזה נהדר לשפר את חייהם של אנשים באמצעות הטלוויזיה – את המידע שאפשר להגיד פנים מול פנים לפציינט אחד, העברנו לאלפי אנשים. בהחלט אפשר לשפר את המיניות בישראל, אפילו אם זו מטרה קצת רחבה. ויש הרבה עבודה. יש הרבה עבודה".

- מה עשה לך הפרסום?

"אנשים מכירים אותי ברחוב, וזה מראה לי שאנשים לא מתביישים להגיד שהם צופים בתכנית. הם רואים אותי ואומרים לי 'אתה הד'ר של הסקר'. האנשים מדברים אתי כמו מישהו קרוב – לא כמו איזה פרופסור, או דמות קרה – ומרגישים שהם יכולים לדבר בצורה פשוטה על מיניות".

- מה למדת, אם בכלל, מתוצאות הסקרים של התכנית.

"האמת היא שלא למדתי הרבה, כי בד"כ התוצאות די דומות לנתונים המוכרים. מה שכן מעניין הן התוצאות על האוכלוסייה הישראלית בגילאי 18-25. בסופו של דבר, רואים שהם מאד דומים לכולם, כי התוצאות קרובות מאד לתוצאות העולמיות. למרות הכל – המצב הבטחוני, הכלכלי, וכו' – אנשים מצליחים להתנהג כמו אנשים 'רגילים' ואוהבים לחיות, לעשות אהבה, אנשים חמים. לפעמים יותר מדי, ואני מתכוון ליותר מדי מהירים, גברים בעיקר – הגברים בארץ לא תמיד מתייחסים מספיק לרגשות, איך להעריך מישהי, איך לקחת זמן, הכל עובד יותר מדי מהר, גם מהפור-פליי עד השפיכה. מצד שני, גברים ישראלים הרבה יותר יוזמים, ובזה הם מאהבים מוצלחים מהאירופאים – שיוזמים פחות. ליזום זה נהדר במין, רק צריך לזכור למה עושים את זה: בשביל הכיף שלך, או כדי לשתף מישהי".

- מי הכי חתיכה בפאנל?

"אם אני אומר 'גיא' (לואל, המנחה, נ-ש), כולם יחשבו שאני הומו, נכון? אבל לפחות לא יהיה ריב בין הנשים. גם אדווה וגם דנה חתיכות כל אחת בסגנון שלה, אין מה להגיד. ברמה הכללית אני מאד אוהב נשים שלבושות בצורה יותר סגורה".

- רגע של פרקטיות: נפץ שלושה מיתוסים מוכרים.

"הגבר הישראלי נותן הרגשה של ביטחון עצמי, אבל בכלל אין לו – הוא כמו החייל הישראלי שמפגין תחושת כוח, אבל הוא רק בן 18 ומלא חרדות. מאז זה נשאר בראש, שצריך להתמודד עם מצבים קשים, ולא תמיד מוכנים להם. הגבר נשאר עם הפחדים האלה וזה משפיע על המיניות שלו – הוא ממהר כי הוא מפחד לאבד את הזקפה, הוא לא זיין כל כך טוב כי הוא לא יודע להשקיע מספיק, והוא גם גומר מהר כי בשבילו זה סוג של פחד. מיתוס נוסף הוא שזוג נשוי עושה פחות אהבה מרווקים. ברור שלא. בד"כ לזוג נשוי יש הרבה יותר פנטזיות ומשחקים מרווקים. מיתוס שלישי הוא זה הטוען כי השגרה לא טובה למיניות. זה לא נכון, והשגרה – לא מונוטוניה - עוזרת בעיקר לנשים להתפתח במיניות, עם יותר משחקים ופנטזיות. ואני רוצה לסיים באמירה 'תהנו, ותשמשו בקונדום'".

- בעקבות הצלחת התכנית, קיבלת הצעות נוספות?

"כן, קיבלתי הצעות מתחנות רדיו ואפילו התחלתי תכנית עם איריס קול ב-FM103, אבל לתקופת ניסיון כי אין לי כל כך הרבה זמן – יש לנו את העונה השנייה שאמורה להתחיל בקרוב, ויש את הקליניקה שדורשת ממני המון זמן. אני פנוי להצעות נחמדות, אבל לא בכל מחיר – סירבתי כבר להצעות שנראו לי יותר מדי קשורות למשהו כלכלי. אני מעדיף לעשות בחיים את מה שאני נהנה ממנו".

- מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

"שר הבריאות (צוחק). אני חושב שאם היה מצב רוח טוב, לאנשים היו פחות מחלות".

- ואולי דווקא רות ווסטהיימר, מין סקסולוג מדיה.

"כשאהיה גדול אני לא רוצה להיות, בצורה פיזית, כמו רות ווסטהיימר, למרות שגברים מזדקנים יותר יפה מנשים. הרבה פעמים אפשר למצוא בחור מאד סקסי בגיל 70,80, או 90 – ואני מדבר ברצינות – אבל אצל נשים זה קשה יותר. האם יש לי מודל כזה? רות הייתה דווקא נחמדה והיא מודל טוב, אבל אני הייתי יותר מעוניין במודל של רופאים כמו מסטרס וג'ונסון – צמד חוקרים שבנו את הסקסולוגיה החדשה בארה"ב. הם היו זוג נהדר ומוצלח, אבל מה שחבל בסיפור זה שבסוף הם התגרשו".