תמונות מחיי גירושין

הכל התחיל בסיפור אהבה מהסרטים בין אסנת, צעירה יפה בת 21, שסיימה לא מכבר את שירותה הצבאי חסרת כל, ובין איש עסקים בינלאומי עשיר מאוד. לאחר מספר חודשים של חברות הדוקה, שבה נראו בכל אירועי המי ומי, החליטו בני הזוג להינשא.

לאחר כ-15 שנים ושני ילדים, גילתה אסנת שבעלה בוגד בה, ומבקש להיפרד ממנה. היא שכרה את שירותיו של עורך-דין, ולאחר מאבק משפטי שנמשך 3 שנים היא קיבלה סכום חד פעמי של כ-3 מיליון דולר, נכסי מקרקעין בשווי של כ-1.5 מיליון דולר ומזונות לילדים בגובה של כ-25,000 שקל בחודש (!). אין ספק שנישואיה הפכו בן-לילה לעיסקה הכלכלית הכי משתלמת שאסנת הייתה יכולה לעשות בחייה, מלבד אולי זכייה בפיס.

הספיקו לה חמש שנים כדי להתרושש. באחרונה נפגשה באקראי עם עורך-הדין וסיפרה לו בבושה שאיבדה את כל כספה. והסיבה - שוב אהבה. היא פגשה גבר צעיר ונאה, והאהבה פרחה (לפחות מצידה). היא נתנה לו לנהל את כל כספיה והוא השקיע אותם בעסקים שונים ומשונים. בסוף כל הכסף נעלם, ועימו גם הבחור.

המשולש שבקודקודו כסף ובשתי צלעותיו נישואין וגירושין מספק אינספור סיפורים. הם משעשעים, כל עוד אתם לא אחד המשתתפים בהם. מאחר שהסטטיסטיקה מראה כי אחד מכל ארבעה זוגות נשואים בישראל יתגרש בסופו של דבר, אין להתעלם מקשר הדוק זה. גם כשהאהבה פורחת - ובייחוד כשהיא לא - כדאי לפעמים לשים לב גם לאי אילו פרטים פיננסיים, כדי שלא תמצאו את עצמכם בסופו של דבר חסרי כל.

בחרנו בעו"ד זאב ולנר, מומחה לדיני אישות, ובעוד בלהה מילנר, יועצת גירושין ומגשרת העוסקת בהכוונה של זוגות העומדים בפני גירושין, על מנת שיספרו לנו על הנישואין והגירושין כעסק כלכלי, ולא רק לעשירים.

חד הוריות: אולי לא כדאי להתחתן?

רוני, גרושה + 2, מתגוררת עם חבר לחיים בדירת 3 חדרים ברמת-אביב החדשה. רוני הייתה נשואה בעבר ללא ילדים. לדבריה היא בחרה שלא להינשא לחברה לחיים, למרות שהוא אבי ילדיה והם חיים כזוג לכל דבר. הסיבה שלה הפכה שכיחה לאחרונה: גם בגלל מסכת הייסורים שעברה ברבנות בתהליך הגירושים, וגם בגלל ההטבות שניתנות לה כאם חד-הורית.

משכורת הנטו שלה גבוהה בכ-200 שקל לחודש מאמהות נשואות, למעון היום של נעמת היא משלמת כ-900 שקל לחודש, במקום כ-1,600 שמשלמת משפחה רגילה, ויש לה הנחה של 20% בארנונה. הרווח השנתי: למעלה מ-13,000 שקל.

חוק המשפחות החד-הוריות שהתקבל בכנסת (1992), נועד במקורו לשפר את מצבן הכלכלי של משפחות חד-הוריות מעוטות יכולת. אך האחרונה מסתמנת תופעה של נשים, חלקן ממעמד סוציו-אקונומי בינוני וגבוה, שבוחרות ללדת ילדים מבלי להתחתן, ואף מתגרשות ממש מבני-זוגן (על הנייר ולא בפועל) כדי לזכות בהטבות לנשים חד-הוריות.

כך לדוגמא, אמהות-חד הוריות מקבלות סיוע בשכר דירה, משכנתאות בתנאים מועדפים ואף מענקים של עשרות אלפי שקלים בעת רכישת דירה. גם פקודת מס הכנסה מקנה יתרון למשפחה החד-הורית בדמות תוספת של נקודת זיכוי מעבר לנקודות שלהן זכאית האם בגין כל אחד מילדי המשפחה (אשר גילם אינו עולה על 19 שנה).

במעונות היום של ויצו ושל נעמת זוכות האמהות החד-הוריות להנחות של מאות שקלים בחודש; בתחילת כל שנת לימודים מעניק המוסד לביטוח לאומי מענק לימודים בשיעור של 18%-10% מן השכר הממוצע במשק (תלוי בגיל הילד) עבור כל אחד מילדיה.

ואם כבר מתחתנים: הסכמי ממון

עריכת הסכמי ממון נפוצה כיום בעיקר בשני מגזרים: בני-זוג אשר קיים ביניהם פער כלכלי משמעותי ואחד מהם מבקש להגן על רכושו; וכן בני-זוג שלשניהם או לאחד מהם אלה נישואין שניים. במקרה כזה הניסיון שצברו בנישואים הראשונים גורם להם לנהוג בזהירות ובשיקול-דעת, ולנסות לצמצם עימותים וחיכוכים עתידיים. בני-הזוג הללו מעדיפים לנצל את אווירת ההידברות החיובית שקיימת ביניהם ערב הנישואין, על מנת להסדיר מראש את הפתרון למחלוקות העלולות להתעורר בעתיד.

לדברי עו"ד בלהה מילנר, אחת הסיבות שבעטיין זוגות נמנעים מעריכת הסכם היא החשש שהוויכוח סביב תנאי ההסכם עלול ליצור מתח ביניהם ולהכניס סקפטיות לרומנטיקה.

ואכן היו לא מעט מקרים בהם המומ שקדם לחתימת ההסכם - במיוחד בשעה שאחד מבני הזוג הינו בעל המאה והוא מבקש גם להיות בעל הדעה - גרם לפירוד בין בני-הזוג.

"אך עם זאת עדיף חוסר הנעימות לפני הנישואין מאשר המאבקים שאחרי", אומר עו"ד זאב ולנר, מניסיון עשיר.

לדבריו, הרומנטיקה מקהה לעיתים את חושיהם של המתחתנים, הסבורים שלהם זה לא יקרה, וכי הם חסינים מסכסוכים כלכליים עם בני-זוגם. כשאדם הולך לעשות פעולה עסקית עם שותף, הוא אומר, הוא צופה מראש מצבי 'אסון' - הפרה אפשרית של ההסכם או מעילה בשותפות. לכן הוא מגן על עצמו מבחינה חוזית. אך כשאדם נכנס בברית הנישואין, שהיא למעשה העסקה הכלכלית המהותית ביותר בחייו, הוא אינו נוקט בפעולות זהירות מינימליות.

חוק יחסי ממון קובע שחלוקת הרכוש בין הגבר לאישה תיעשה רק אחרי הגט. כפועל יוצא מכך, אם אין הסכמה בין בני-הזוג בנוגע לחלוקת הנכסים, או במצב שבו בן-זוג אחד מחזיק ברוב הנכסים ומסרב להתגרש כדי שלא יצטרך לחלק את רכושו עם בן-זוגו - מגיעים למצב של סרבנות גט.

אמנם הסכם הממון בא להסדיר בעיקר את יחסיהם הכלכליים ואת רכושם של בני-הזוג, אך ניתן להסדיר באמצעותו גם עניינים נוספים כמו הכנת פתח מילוט למניעת סחטנות המתלווה להליך הגירושין. לשם כך יוצרים מעין מנגנון, שבו צד שלא ישתף פעולה בהסדרת הגט, ישלם תשלום חודשי לצד האחר. הסכם ממון יש לערוך בכתב ולאשר בבית-משפט, אצל רשם הנישואין או אצל נוטריון.

ביום החתונה: היזהרו מהכתובה

הכתובה והסכום הנקוב בה נחשבים בעיני רבים לביטוי האהבה שרוחש הגבר לזוגתו לעתיד, לכן החתנים הצעירים נוהגים במנהג כל המוסיף הרי זה משובח. הם נוקבים סכומים של מיליוני שקלים או דולרים בכתובה, כהוכחה לאהבתם ומתוך מחשבה שהסכום אינו מחייב.

אבל הפתעה: הכתובה לא תמיד תמימה כפי שהיא נראית. לפני כחודשיים פסק בית-הדין הרבני בתל-אביב על בעל לשלם לאשתו מיליון שקל - הסכום הנקוב בכתובה שעליה חתם בעת נישואיהם לפני כ-10 שנים. לא עזרו תחנוניו של הבעל, שטען שהרב הבטיח לו שהסכום בכתובה אינו מחייב.

במקרה שלו, מסבירה עו"ד מילנר, דווקא הסכום הצנוע יחסית שנקב היה בעוכריו, מכיוון שבית-הדין הרבני ראה שמדובר בסכום שבו הוא יוכל לעמוד, ולכן הוא אישר את בקשת האישה.

הסכם ממון כשיטה להתחמק מנושים

אחת התופעות הנפוצות היא ניסיון להתחמק מנושים באמצעות העברת רכוש על שם בן-הזוג. אדם שרוצה להתחמק מאחריות כלפי נושיו מעביר באמצעות הסכם ממון את הרכוש לאישתו (או להיפך), וכך מונע מהנושים אפשרות להגיע לרכוש שלו.

אך עם זאת יש לזכור, שפקודת פשיטת הרגל מאפשרת עיקול גם לנכס שהועבר לאחר במתנה - אם ההעברה נעשתה בתוך תקופה שמוקצבת בחוק מאז הכרזת פשיטת הרגל. מי שטוען שההעברה במסגרת הסכם הממון הייתה על מנת להתחמק מנושים, יכול במסגרת פשיטת הרגל לבטל את ההעברה - ולחייב את בעלי הנכס להכניסו למסגרת הנכסים של פשיטת הרגל.

לדברי עו"ד יעקב כרמלי, הזיגזוג בין המשפט המסחרי מחד, ודיני המשפחה מאידך, מאפשר לחפצים בכך להתחמק מחובותיהם. כך בני זוג יכולים להתחמק מחובותיהם כלפי נושים באמצעות הסכמי ממון הנחתמים באישור בתי-הדין למשפחה. מאידך גיסא, יש מצבים שבהם בעלים המחויבים במזונות מנסים להשתמט מהם באמצעות פקודת פשיטת הרגל. חוסר העירוב בין שני התחומים המשפטיים הללו נותן פתח להפרת ההתחייבויות תחת מטריית החוק.

פשיטת רגל כשיטה להתחמק ממזונות

לדברי עו"ד זאב ולנר, אחת הדרכים שבהם משתמשים גברים על מנת להתחמק מתשלום דמי המזונות היא לנצל את הליכי פשיטת הרגל, שמנותקים מהליכי הדיון בבית-המשפט למשפחה. בצורה כזו יכול הבעל לטעון כי ירד מכל נכסיו, ולקבל במעמד צד אחד ומבלי שאשתו תהיה שותפה בדיון הגנה בפני כל הנושים, כולל חיוב המזונות.

אך יש מקרים, בעיקר בעת האחרונה, בהם בעלים באמת ירדו מנכסיהם והם מתקשים בתשלום המזונות לילדים. "במקרים אלו", מסבירה עו"ד מילנר, "קיימות שתי אפשרויות: אם מדובר במזונות ילדים, הרי שדיון בבית-המשפט שבו הבעל מוכיח כי ירד מנכסיו, או שחל שינוי משמעותי בהכנסותיו כתוצאה מפיטורים לדוגמא, יכול להביא להפחתת המזונות החודשיים".

לעומת זאת, במקרים בהם נחתם הסכם באמצעות עורכי-הדין, ובהם נקבעו מזונות לאשה לאחר הגט, הרי שבית-המשפט אינו יכול לשנות את תנאי הסכם והגבר חייב להמשיך ולשלם את הסכומים שנקבעו לו מלכתחילה, גם אם כבר אין באפשרותו לעשות זאת.

ומה קורה שהגבר לא משלם מזונות? הרי שאז יכולה האישה להפעיל כנגדו את ההוצאה לפועל ובינתיים לקבל מזונות מינימליים מהמוסד לביטוח לאומי, שהופך במקומה לנושה של הבעל. במקרים בהם הגבר עומד בסירובו לשלם את חובו הוא אף יכול להגיע לכדי מאסר.

אין לנו מספיק כסף כדי להתגרש

לדברי, עו"ד בלהה מילנר, מבדיקה שערכה בקרב משרדי עוד המתמחים בענייני משפחה, עולה כי בשנתיים האחרונות חלה ירידה במספר הזוגות הפונים לעורכי-הדין לענייני משפחה לצורך גירושין. לטענתה, הסיבה לתופעה, אינה נובעת מכך שההתמודדות עם המצב הכלכלי הקשה מאחדת את הזוגות. להיפך: לזוגות רבים החווים משבר בחיי הנישואין ומעוניינים בפרידה, פשוט אין כסף לצורך ביצוע הליך הגירושין באמצעות עורכי-הדין, או שהם חוששים מאי הוודאות הכלכלית, כתוצאה מהפרידה הפיננסית.

הגירושים הפיננסיים כרוכים בחלוקת הרכוש לשניים - כלומר, אחד מבני-הזוג חייב למצוא לו מקום לגור. בנוסף על הבעל יהיה לשלם מזונות לילדיו. במצב הכלכלי הנוכחי, ולנוכח איומי הפיטורין, החשש מלהגיע למעמד של אב או אם חד-הוריים ומובטלים גורם לזוגות רבים להישאר יחד, למרות הקשיים.

כך למשל, לאחרונה התגרש זוג ברבנות, אחרי שנים של יחסים זוגיים מעורערים. למרות הגירושין הם ממשיכים להתגורר תחת אותה קורת-גג מכיוון שלאישה, שעל-פי ההסכם אמורה לעזוב את הבית, אין כסף לשכור דירה נוספת.

כשמתגרשים, למי משלמים

מזונות: על פי החוק, בעת גירושין הבעל חייב לשלם מזונות רק לילדיו ולא לאישה. קביעת גובה המזונות נקבע בבית-המשפט בהתאם להכנסה של הבעל ולהוצאות של הילדים. אבל גם אם לבעל אין הכנסה בכלל, מחייב אותו בית-המשפט בסכום מינימום הנע סביב 1,150 שקל.

בית-המשפט לא מתייחס רק למשכורת אלא גם לרכוש שבידי הבעל ולפוטנציאל ההשתכרות שלו. זאת כדי למנוע מצב שבו גברים ישתמטו מתשלום המזונות בטענה כי אינם עובדים. התשלום הממוצע בעבור מזונותיו של ילד נע כיום סביב 1,500 שקל בחודש. אך אם לבעל יש הכנסות גבוהות ורכוש רב, דמי המזונות לילדים נקבעים בהתאם לרמת החיים בה הורגלו לחיות והם יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש.

רכוש: מלבד הסדר המזונות יש להגיע להסכם באמצעות עורכי-הדין או מגשר לצורך חלוקת הרכוש. הסכם הגירושין כולל גם חלוקה של כל הנכסים - הדירה, הרכב, הזכויות הסוציאליות כמו זכויות הפנסיה, ביטוחי חיים, קרן השתלמות וכדומה - כל אלה אמורים להתחלק חצי-בחצי.

על-פי חוק יחסי ממון מחצית מכל הרכוש שנאסף ביחד במשך שנות הנישואין מתחלק חצי בחצי בין בני הזוג. אך אם לצד אחד הייתה דירה בבעלותו לפני הנישואין, או שקיבל ירושה או מתנה - הרי שהוא לא צריך לחלקה עם בן-הזוג במקרה של גירושים.

התביעה הממוצעת: 15 אלף דולר

אבנר ובתיה החליטו להתגרש. יש להם דירה ששווייה כרבע מיליון דולר ועסק שמגלגל כ-5,000 דולר בחודש. הם בחרו בעורכי-הדין היקרים ביותר. כל אחד שילם כ-25,000 דולר לעורך-הדין שלו בעבור התביעה, ועוד כ-500 דולר עבור כל דיון. הדיונים מתקיימים כבר שנה וחצי. עד עתה הוציאו השניים למעלה מ-60 אלף דולר וטרם הגיעו להסכם.

אם הדיונים ימשכו עוד מספר שנים, כבר לא יישאר מה לחלק...

ואכן, הליך הגירושין עצמו כרוך בהוצאה כבדה. לדברי עו"ד מילנר, תביעת גירושין ממוצעת נעה סביב 15,000 דולר, וטווח המחירים נע בין 5,000 דולר אצל עורכי-הדין הזולים ל-30 אלף דולר ויותר אצל עורכי-הדין היקרים. אלה אף גובים אחוזים מהרכוש הנתבע.

עבור כל דיון בבית-המשפט יגבה עורך הדין בין 300 לאלף דולר, ולעיתים מתקיימים עשרות דיונים.

תהליך הגישור הוא דרך נעימה וזולה יותר להגיע להסכם גירושין, אך במקרים רבים הפנייה לגישור מגיעה רק אחרי התביעה מצד עורך-הדין, כאשר בני הזוג מבינים מה הם יכולים להפסיד אם לא ינסו להגיע לפשרה. עלותו של הליך גישור נעה גם היא על טווח מחירים רחב - בין 500 שקל עד ל-1,500 שקל ויותר לפגישה. בממוצע נחוצות עד כ-10 פגישות על מנת להשלים את ההליך.

גם כתיבת ההסכם כרוכה בתשלום, אולם בניגוד להליך גירושים רגיל, שבו כל בן-זוג משלם לעורך-הדין שלו, הוצאות הגישור נחלקות בין שני בני-הזוג.