הטייפ לא מת, חלק ג'

בחלק הראשון והשני של הכתבה סקרנו את ההיסטוריה של הטייפ, ואת עתידו באופן כללי, והתחלנו לסקור את השינויים האדירים שחלו בתחום בשנים האחרונות. בחלק הזה, השלישי והאחרון, נבחר את הדגמים הבולטים.

כונני טייפ יחיד - HP Ultrium 230e - Ultrium 460e - בחירת העורכים

שני הכוננים של HP מציגים את שני הדורות של פורמט LTO: דגם 230e עם נפח 100/200 גיגהבייט ודגם 460e עם נפח 200/400 גיגהבייט לקלטת. ההבדל בנפח נובע מהגדלת צפיפות המסלולים מ-384 ל-512, והגדלת צפיפות הסיביות לאינטש-רץ ב-33 אחוז. השיפור השני מתבטא גם בהגדלת המהירות האפקטיבית ב-33 אחוז, משום שמהירות התנועה הפיזית של הסרט נשארה קבועה.

כך נעשה דגם 460e למהיר ביותר במבחני הגיבוי שלנו, עם יתרון ברור ביחס לכל אחד אחר. אבל יתרון המהירות נעלם בזמן השיחזור, כאשר הפורמטים של AIT-3 ו-DLT תופסים את ההולכה. נכון להיום אין כל סיבה להעדיף את דגם 230e משום שאחיו הצעיר גם יכול לגבות כפליים מידע על כל קלטת - ומהר יותר - וגם יודע לקרוא ולכתוב בפורמט הישן אם יש צורך בכך.

ההבדל במחיר, 5,775 לדגם 460e מול 4,955 לדגם 230e, אינו משמעותי ואחרי הקלטת השמינית כבר חסכתם אותו. נכון להיום רק HP מציעה כונן תואם Ultrium 2 (השם Ultrium הוא מותג גנרי לכל משפחת LTO), כך שאם אתם מחפשים פתרון לא קנייני מתקדם, זה נעשה אוטומטית לברירת המחדל. בקרוב גם יבמ תתחיל לספק כאלה ואז HP תצטרך להתאמץ יותר.

Quantum SDLT 320 - בחירת העורכים

יש הרבה סיבות טובות לבחור דווקא בטכנולוגיה "המיושנת" של קוונטום ואחת החשובות בהן היא עצם היושן. לא תמיד כדאי לזנוח טכנולוגיות וותיקות ומנוסות לטובת חדשות, במיוחד כאשר מדובר בתחום שכל קיומו בנוי על ספקנות וחששות. כשמדובר בגיבוי, כדאי להיות שמרני. הפורמט הוותיק של קומפק עבר עדכון אינטנסיבי בדור של SuperDLT, שכולל הנחיית לייזר ובקרה אופטית על מיקום הראש ביחס לסרט המגנטי.

כך מושגת הכפלה של צפיפות המסלולים והכפלת נפח הנתונים בלי לפגוע בתאימות לאחור עם קלטות הדור הראשון. המערכת האופטית הייחודית של קוונטום משתמשת בצד השני של הסרט, שאינו מכוסה באבקה מגנטית, כדי להחזיק נתוני סרוו אופטיים.

כמו כן החברה מספקת תוכנות דיאגנוסטיקה, שאוספות סטטיסטיקה על פעולת הכונן לאורך זמן ומשדרות את המידע בממשק אינפראדום למחשב מחברת או למחשב כף-יד. אלה דוגמאות לערך המוסף של טכנולוגיה בשלה, ששומרת על האטרקטיביות של המותג למרות הקונוטציות השליליות של "קנייניות".

Seagate Viper 2000

זה כונן LTO-1, שמתחרה ישירות ב-Ultrium 230e הנ"ל ובמוצרים דומים של יבמ ואחרות. השוואה אחד-לאחד מול HP נותנת את מרבית הנקודות ל-Ultrium 230e במבחני הגיבוי, אך הכונן של סיגייט מהיר יותר בשיחזור המערכת. התיעוד המגיע איתו עשיר יותר, אבל מערכת החיווי על הפנל פחות אינטואיטיבית.

הבדלים טכניים אחרים הם פחות משמעותיים ובסך הכל Ultrium 230e יוצא קצת טוב יותר בהשוואה הזאת. עם זאת, הפער אינו גדול והרבה יותר חשוב לבחון את שאלת התמיכה הטכנית, הן בשלב ההתקנה והן בתחזוקה השוטפת. כדאי להתייעץ עם אינטגרטור מנוסה ולבחון בקפדנות את סעיפי המחיר וזמן התגובה של חוזה השירות. והכי טוב, ללכת על כונן דור-שני כמו Ultrium 460e.

Sony SDX-D700C

היתרון הגדול ביותר של סוני אינו המחיר הנמוך של הכונן (4,225$) או של המדיה (60 דולר לקלטת) וגם לא הקומפקטיות הנעימה של המארז. השבב החכם שמותקן בכל קלטת (R-MIC בטרמינולוגיה של סוני) משפר דרמטית את זמן השיחזור ומסייע בניהול חכם של הארכיב, משום שהוא מחזיק את המדריך לקבצים בצורה זמינה לקריאה עוד לפני שהסרט מתחיל לזוז.

הקלטות שלו, שמבחינה חיצונית זהות לקלטות וידאו 8 מ"מ, מחזיקות 100 גיגהבייט נתונים לא דחוסים וסוני מבטיחה כי הדחיסה שלה יכולה להכניס לנפח הזה עד 260 ג'יגהבייט. המהירות בקריאה ובכתיבה נמוכה מאוד ביחס לחלופות האחרות ולכן הכונן הזה מתאים יותר למשרדים בהם יש מספיק זמן לגבות את המערכת. אנו מדדנו בערך 27 גיגהבייט לשעה, כך שהכונן יזדקק ל-9 שעות בערך לגיבוי נפח מלא של קלטת אחת. אם זו אינה בעיה, הכונן של סוני מספק פתרון נאה, לא יקר, עם תכונות אטרקטיביות - וקנייניות מוחלטת.

מחלפי גיבוי - HP StoreWorks 1/8 Autoleader

המתקן הזה מיועד לארגון שלא צריך הרבה. למחסנית נטענים רק 8 קלטות מסוג LTO-1, עם נפח כולל של לא יותר מ-1.6 טרהבייט בדחיסה. מאחר והיעוד העיקרי של מחלף הוא לנהל אוטומטית את סבב הקלטות, הפתרון הזה מתאים למי שצריך לגבות עד 600 גיגהבייט לכל היותר. את זה הוא יקבל תמורת 10,600 דולר, אבל הפשרות לא מסתיימות בנפח. הוא לא יקבל קורא בר-קוד לזיהוי אוטומטי של הקלטות, לא תוכנת ניהול מרחוק באינטרנט ולא אופציה להוספת כונן שני להאצת העבודה.

הכונן עצמו זהה לדגם Ultrium 230e, כל שהביצועים לא מבריקים במיוחד למעט מקום ראשון במבחן המשני בחשיבותו, Inventory, בו עליו לערוך "ספירת מלאי" של הקבצים על הקלטות. כל עוד אין בשוק מחלף המבוסס על טכנולוגית LTO-2, המתקן הזה יכול להיות ברירת המחדל של החסכנים. תמורת קצת יותר כסף אפשר לקבל פתרון הרבה יותר משכנע מקוונטום.

Overland PowerLoader SDLT 320

המתקן של Overland עוצב על ידי מהנדסים שמאמינים בפשטות קשוחה, מהסוג שזוכה להערכה בראלי פריז-דקר. הוא מסיבי, כבד, עם רובוט חזק - ובלי יפיופים לא הכרחיים. למחסנית נכנסות 15 קלטות ואת הקריאה והכתיבה עושים שני כוננים. אנו בחרנו לבדוק את הדגם שתואם תקן SDLT 320, אבל אפשר לקבל מתקן דומה עבור קלטות LTO.

הכוננים עצמם מיוצרים על ידי קוונטום, כך שהביצועים כמעט זהים בין המתקנים של שתי החלופות, כל עוד מסתפקים בכונן יחיד (וחוסכים בערך 1,500 דולר). עם שני כוננים מקבלים שיפור משמעותי בביצועים, שלא נמדד משום שמערכת המבחן לא תומכת בתכונה זו. בין הדברים שחסרי במחלף הזה אפשר למנות שער אתרנט, תוכנת ניהול מבוססת אינטרנט, וחריץ החלפה מהירה של קלטות.

יש בו קורא בר-קוד, פנל הפעלה ננעל, ואפשרות לנעול אלקטרונית את המחסנית. במחיר 13,000 דולר הוא לא יקר ביחס למתקנים עם שני כוננים, אבל היינו משתכנעים יותר אם הביצועים היו טובים משמעותית משל המתקן של קוונטום, בחירת העורכים.

Quantum ATL SuperLoader - בחירת העורכים

בחרנו במתקן הזה משום שהוא מספק את האיזון המוצלח ביותר בין תכונות שחשובות לקהל היעד - ארגונים בינוניים. הוא קומפקטי ולא יקר (11,300 דולר במחירון), הוא תפס מקום ראשון ברוב המבחנים, למרות שמותקן בו רק כונן אחד, ויש לו אמצעי שליטה וניהול דרך אינטרנט, שחוסכים את הצורך באיש תחזוקה מקומי. למחסנית אפשר להטעין 17 קלטות SDLT 320 ותמורת 1,100 דולר נוספים תקבל מחסנית שניה (להחלפה ידנית) וקורא בר-קוד.

ההתקנה פשוטה ומהירה, בעזרת פנל הבקרה תוכלו לספק את תצורת SCSI (ערוץ הנתונים) וכתובת אתרנט (ערוץ הניהול) במספר צעדים קלים, ואחר כך אפשר לעשות הכל מרחוק, באמצעות דפדפן סטנדרטי. אפילו התחזוקה המכנית פשוטה, עם גישה מאחור לכונן ומתקן הזנה קבוע (המחסנית מסתובבת), ויש חריץ הכנסה והוצאה לקלטות מהחזית. ובעיקר תהנו מביצועי גיבוי מצוינים. תלוי בסבב שאתם מעונינים למסד ( 4x4, 5x3 או 8x2), המתקן הזה יספק פתרון אפקטיבי ביותר לדרישות הגיבוי של מערכות עם בין אחד ורבע לשניים וחצי טרהבייט.

Sony StorStation AIT LIB-81

המתקן של סוני הוא מלאכת מיזעור אומנותית במיטב המסורת ההנדסית של יפן. גובהו רק U1, כלומר 4.5 ס"מ ובכל זאת הוא מכיל 8 קלטות וכונן AIT-3. הקלטות נעות במעגל סביב הכונן כשהן מוצבות במישור אופקי, סידור לא רגיל במחלפים, וניתן להכניס או להחליף קלטת מהחזית, כפי שמתואר באיור המלווה. המנגנון הרובוטי, שדוחף את הקלטות לכונן וקולט אותן כשהן יוצאות, בנוי בחלק האחורי עם גישה קלה לתחזוקה.

אין צורך בקורא בר-קוד, משום שכל קלטת מצוידת בשבב זיכרון עם כל הנתונים הרלוונטיים לזיהוי ולאיתור הקבצים. כפי שראינו בפרק על כוננים פשוטים, הפורמט של סוני ירוד בביצועיו כאשר מדובר בגיבוי (מחזור גיבוי שלם ארך כפליים בהשוואה לכונני קוונטום) אך עדיף במבחני השיחזור (יותר מכפליים מהר יותר). נפח האחסון הנומינלי הוא 2 טרה-בייט, אך כשלוקחים בחשבון את הצורך בסבב קלטות וברזרבה ל-Overflow או לתקלה באחת הקלטות, הפתרון הזה מתאים למי שנזקק לנפח אפקטיבי של 700 - 800 גיגהבייט "בלבד". המחיר, 7,500 דולר, בהחלט אטרקטיבי.

StorageTek L20

החברה הזאת מפורסמת במיוחד בזכות הספריות הגדולות שלה, בהן ניתן להתקין מאות קלטות ומספר גדול של כוננים. L20 הוא "רמת הכניסה" לליגה של StorageTek ולכך יש יתרונות - וגם חסרונות. מצד אחד אתם מקבלים את התמיכה של חברה שיודעת הכל על כל סוגי הכוננים, ומצד שני היא מצפה מכם להקדיש מאמץ וזמן לטיפול מקצועי ולתחזוקה. למחסנית נכנסים 20 קלטות דרך חריץ הטענה בחזית וניתן להתקין 2 כוננים מסוגים שונים - LDT, SDLT או LTO - באותו מתקן, אם יש סיבה הגיונית לעשות זאת.

הוצאת המחסנית היא תהליך עדין, שדורש מפתח וזהירות, משום שהרובוט צריך לעבור למצב חניה על מנת לא להיפגע בדרך. פנל ההפעלה אינו אינטואיטיבי במיוחד, אבל אפשר לנהל את המתקן מרחוק, באמצעות גישה אינטרנטית. בהשוואה למתקן השני כפול-הכוננים, של Overland, הביצועים של L20 פחות טובים, אך הוא גם עולה פחות. שניהם מסיביים ותופסים 4U (18 ס"מ לגובה) בארון 19 אינטש, אבל PowerLoader כבד יותר, חסון יותר - וקצת פחות אינטליגנטי כשזה בא לניהול מרחוק.