לא מאשים אף אחד

"אריק איינשטיין הוא כשרון. בפעם אחרונה שהוא ושלום (חנוך) עשו אלבום ("מוסקט"), לא יצא מזה מי יודע מה. הוא עובד היום עם כל מיני אנשים, אבל השאלה היא אם אריק רוצה לחזור לעבוד עם אנשים שעשו לו טוב בקריירה", אומר מיקי גבריאלוב, רגע לפני צאת אלבומו החדש, "בין שני עולמות".

לפעמים נדמה כי לא משנה מה גבריאלוב עוד יעשה, הוא תמיד ייזכר כנגן הבס המשופם מהצ'רצ'ילים ומי שיצר בהמשך, יחד עם איינשטיין, כמה מהקלאסיקות היותר נחשבות של המוזיקה הפופולרית הישראלית. אלבומו החדש יוצא לאחר שנתיים של עבודה, והוא הראשון שלו מאז "לא זכיתי באור מן ההפקר", שיצא ב-96'. האלבום נע בין שני עולמות: "יש לו גם צבע מערבי וגם אתני", אומר גבריאלוב, "אני ממשיך את הקו של האלבומים הקודמים. עבדתי באולפן לראשונה עם לופים של תופים ולמעשה כתבתי את השירים והעיבודים במהלך העבודה באולפן, לצד חיים גוזלי, שהיה שותף להפקה המוזיקלית".

- אתה מרגיש לפעמים שההליכה בכיוון האתני הרחיקה אותך מעט מהקהל שגדל, נאמר, על "סע לאט"?

"אלבומי הרוק שעשיתי במהלך שנות ה-80 לא נמכרו בכמויות גדולות. למדתי להבין שהשירים השקטים מדברים אל הקהל שלי, ואז, בשנת 90', פנו אלי מ'פונוקול' והציעו לי לעשות אלבום של השירים השקטים. בחרתי שירים שהתפזרו לי, כמו 'אבא סיפור' ו'סיפור של חורף' וכמה שירים שכתבתי לאריק. בתקופה הזו גם הכרתי כל מיני מוזיקאים שהגיעו מחו"ל, ודי התלהבתי מהרעיון לשתף אותם. ככה נולד 'אל תבכה ילד', שהיה ללהיט בזמן המלחמה הקודמת בעיראק. התקליט מכר הרבה מאוד וזה פתח לי אופק חדש. הכירו לי את המזרת זלדה באהאג'ן, שביקשה ממני לבוא לטורקיה וכך נוצר תקליט מחווה להוריי, למוזיקה עליה גדלתי בבית, שהיה שלאגר. התחלתי להתאהב בעולם הזה, עשיתי תקליט נוסף בשם 'מחסה בטוח' עם שירים מתקופות ישנות אבל עם גוון יותר אתני, שגם מכר טוב. כך שהתקליטים האתניים שלי מכרו הרבה יותר טוב מתקליטי הרוק".

- תמיד היה נדמה לי שאת השירים שלך ושל איינשטיין הלחנת בדקות ספורות. פעם היה לך יותר קל לכתוב שירים?

"כל פעם זה קשה מחדש. העולם המוזיקלי מתקדם בצורה מטורפת ויש יותר ויותר דברים להקשיב אליהם. העולם המוזיקלי מוגדר היום מסאונדים. אי אפשר לקפוא על השמרים. היום השירים נולדים לא רק מההלחנה, אלא מההפקה, שנעשית מסובכת. פעם הייתי כותב שיר על הגיטרה ואז היינו נכנסים לאולפן. היום אני כותב בעזרת הטכנולוגיה, מצליל או לופ מסוים. הטכנולוגיה מעניקה לי אפשרויות יצירה אחרות. גם אז לא היה קל, אבל הנאיביות והתמימות של פעם חסרות לי".

- היית שייך לקבוצה שהקיפה את איינשטיין בתקופת "לול". איך התייחסת לסיפוריו של יהונתן גפן ב"חומר טוב"?

"לא הייתי צריך לקרוא את הספר, זו הראיה שלו. הוא לא דיבר איתי. אני ראיתי דברים אחרים. אתה יודע כמה אנשים מספרים על זה? יהונתן גפן הוא בחור מוכשר והוא צריך להתעסק במה שהוא הכי מוכשר בו".

- הצטערת על הריב המתוקשר שהיה לך עם איינשטיין?

"לא היתה מחלוקת, יצרנו שירים והם מוכיחים את עצמם. היו חילוקי דעות, אבל הכל מקצועי. אני לא מאשים אף אחד, אבל העיתון זה יד שלישית; השאירו אותי במונולוג שהיה לא נכון. תמיד עבדנו, ועד 74' עבדנו באינטנסיביות, אבל גם נפרדנו לכמה שנים (ב-75' עזב גבריאלוב ללמוד קומפוזיצה והופיע כנגן בס ב'מכתבים למערכת' של יהונתן גפן ודני ליטני – א.ק). אחר כך עשינו את 'חמוש במשקפיים' ואז נפגשנו ב-85' ועשינו עוד להיטים ואלבומים. לפעמים היו פערים של שנים בין אלבום אחד לשני".

- אז למה לא תציע לו לעבוד איתך?

"עכשיו אני עובד על טרילוגיה של אלתרמן, לאה גולדברג וביאליק והסאונד שלה לא יהיה אתני. אני לא פוסל כלום, אני אוהב ליצור".

- הצ'רצ'ילים התאחדו לפני חצי שנה. איך היה?

"גדול. תשמע, לראות את כל החבר'ה יחד על הבמה משחזרים צלילים שעשינו פעם, לראות את רוב (האקסלי) מחייך, את חיים רומנו נהנה, פותח רגליים בנגינה ונהנה, ועמי (טרייביש) על התופים עדיין בביט כמו פעם. זה היה מרגש. אף על פי שהאנשים לא הבינו מה זה".

- כמעט הצלחתם ברמה בינלאומית בסוף הסיקסטיז, אפילו חיממתם את "דיפ פרפל". למה זה התפספס?

"הוצאנו שני אלבומים, 'ג'ריקו גו'נס' ו'ג'ריקו', והיינו להקה אמיתית, אחת הטובות. אני חושב שלא ראיתי בזה עתיד. זה לא היה קל. הופענו לא רק עם 'דיפ פרפל', אלא עם 'הסמול פייסס', והיינו בסיבוב הופעות שלם, ואהבו אותנו, אבל קשה לחיות באנגליה בדירה קטנה כשיש לך משכורת קטנה. יש שם אלפי להקות וכל הזמן צריך להיות מעודכן, זה לוקח הרבה זמן. רציתי לחזור לארץ. וטוב שחזרתי".

- לאיזו להקה אהבת להאזין בשנים האחרונות?

"אני שומע את 'מוניקה סקס' והם מזכירים לי קצת מ'הצ'רצ'ילים', גם 'רוקפור', אבל אל שאר הלהקות - כוורת, תיסלם, בנזין וכאלה - לא התחברתי. עכשיו אני שומע דברים יותר שהם יותר ראפ, אני מתחבר לזה יותר כי אני אוהב את הגרובים. אבל להקה ברמה של הצ'רצ'ילים לא קמה פה. כל מי שניסה לחקות אותנו, 'גן חיות' וכאלה, הכל היה פופ מסחרי, לא היו שם דימיון, מחשבה ורצינות".

- הבע דעתך על המושגים הבאים: מוזיקת רייב.

"לא אוהב אותה".

- בק.

"לא שמעתי".

- רדיוהד.

"אני אוהב אותם".

- הביטלס והסטונס.

"שכולם יהיו כמוהם".

- הנדריקס.

"גדול".

- בדשא אצל אביגדור.

"היה נעים".

- השיר הכי טוב שלך.

"אין כזה, לא הגעתי אליו".

- שבלול.

"לא רואה מה קורה בעולם".