"ראינו שליאור הולך בלי חיוך"
חבריו לכיתה של ליאור אלמליח בן ה-15, התכנסו היום המומים לאחר התאבדותו בשל המצב הכלכלי הקשה בבית. למה? זו היתה השאלה שהידהדה בראשיהם של בני הנוער, שנפגשו עם יועצים ופסיכולוגים. לבית המשפחה הגיעו רבים כדי לנחם את האם ורדה. מומחה: קשה לאתר נטיות אובדניות אצל בני נוער
המומים, הגיעו הבוקר (יום ד') תלמידי שיכבת ט' בחטיבת הביניים פיינשטיין בפתח תקוה לבית הספר, למרות חופשת הפסח. חבריו לשכבה של ליאור אלמליח, בן ה-15, שהתאבד אתמול כתוצאה ממצוקה כלכלית, שוחחו ביניהם בתחושת הלם כבד ונכנסו לכיתות לשיחות עם מחנכים, יועצים ופסיכולוגיים.
"מה, ידלגו על ליאור כשיקריאו את השמות?", שאלה במבוכה ליטל תורג'מן, ידידתו. "הוא היה בין הראשונים ברשימה". תורג'מן מספרת: "כשאמרו לנו שליאור התאבד - חשבנו שעובדים עלינו. בן דוד של ליאור התקשר אלי וביקש שאבדוק אם זה באמת קרה. הלכתי לבית של ליאור, ואז ראיתי אמבולנס מפנה את הגופה. עוד הרבה ילדים שלא האמינו הגיעו לבית על אופניים במהירות, ואז ראו את דודה שלו בוכה וצועקת, והבינו שזה קרה".
חברו של ליאור, אלירן פרץ, אומר ל-ynet שהבחין בסימנים מקדימים. "כבר כמה שבועות שליאור הלך בלי חיוך. שמחת החיים שלו אבדה. אבל חשבתי שזה רק נדמה לי". פרץ בטוח שמעבר לסיבה הכלכלית היו מניעים נוספים להתאבדות. "אתה יודע איך זה בגיל הזה. לכולם נמאס מהחיים פתאום לפעמים. חושבים על התאבדות, אבל לא עושים את זה. ההתאבדות שלו בטח היתה מדחף פתאומי".
כמה מחבריו של אלמליח מספרים שלא היה ניתן להתרשם שהוא שרוי במצוקה קשה. "הוא היה אומר לי שהמצב לא טוב. אבל לא היית יכול לראות לכך סימנים חיצוניים", מספרת ליטל תורג'מן. בן ברכה, שהיה אמור להיפגש הבוקר עם אלמליח, אומר שליאור לא סיפר לו על מצוקותיו. "אם הוא רק היה מספר היינו עוזרים לו", הוא אומר בכאב. "לא היה נראה שרע לו. הוא היה שמח, מחייך. לדעתי זה שהמצב הכלכלי שלו היה כזה רע. עשו לו אינטרנט כשהוא ביקש. אמא שלו לא החסירה ממנו דבר. מה שהוא היה צריך, היה לו".
תלמידים בבית הספר חלוקים בדיעותיהם לגבי השאלה אם חברים נוספים שלהם שרויים במצוקה כלכלית. "המצב קשה בהרבה בתים", אומרת תורג'מן, "אבל ליאור הרגיש כנראה שאמא שלו עושה לו טובה. מרחמת עליו. נראה לי שהמחשבות על ההתאבדות פתאום עלו לו לראש. הרי רק לפני זה הוא התנהג כרגיל".
"הוא נראה מיליון דולר"
בבית משפחת אלמליח שררה היום תחושת אבל קשה. רבים מבני המשפחה והחברים הגיעו כדי לנחם את האם האבלה ורדה, שנותרה לבדה.
סימון מויאל, דודו של אלמליח, מספר שליאור תמיד שאף למצוינות. "עצם העובדה שהוא לקח את האחריות על הבית מעידה על כך. הוא היה ילד מושלם. כנראה שהוא לקח על עצמו יותר מדי". דודתו זהבה: "הוא לא נראה במצוקה. הוא נראה כמו מיליון דולר. היית חושב שהוא מסביון. אבל המשפחה חיה מהיד לפה. בצנעה, שלא יידעו".
אדי קואז, יו"ר איגוד הג'ודו הישראלי ומאמנו של אלמליח בשנה וחצי האחרונות מספר שהיה מודע למצב הכלכלי בביתו. "הוא היה בחור חבר'מן. מצחיקן, ותמיד התבלט. גם בזכות ההתנהגות וגם בגלל המימדים שלו. הוא היה מתאמן במשקל כבד".
קואז מספר שבגלל שידע על מצבו הכלכלי של ליאור, דאג שהאיגוד יסייע לו בעבודות מזדמנות ואף דאג להסעה למכון וינגייט מדי שבוע, כדי לחסוך לו כסף. "מחר מתחילה אליפות הארץ בג'ודו שהוא כל כך חיכה לה", אומר קואז בשקט, "הוא לא יהיה שם".
"קשה לאתר בני נוער אובדניים"
יו"ר האיגוד למניעת התאבדות בישראל, פסיכיאטר הילדים והנוער פרופ' אלן אפטר, העריך בשיחה ל-ynet כי לא רק המצב הכלכלי היה הסיבה שהובילה את הנער ליאור אלמליח להתאבד. "יש כל כך הרבה אנשים שסובלים ונמצאים במצב דומה. ולא מחליטים להתאבד. ההבדל בינם לבין אדם שמחליט להתאבד, הוא שלאחרון נתקל בצרוף של כמה משתנים של מצוקה כמו דיכאון וחרדה", אומר אפטר.
לדבריו, בנים מתאבדים יותר מבנות בין השאר משום שהם נוטים להחצין פחות את תחושותיהם. אפטר מבהיר כי על אף שמצב דכאוני נמשך לאורך זמן, הוא קשה לאיתור במיוחד אצל צעירים, משום שרבים מהם מעדיפים לא לשתף אחרים במצוקותיהם. בשנים האחרונות קיימת בעולם עלייה ניכרת בהתאבדויות של בני נוער. אפטר מסביר שבישראל מזה כמה שנים לא מתפרסמים נתונים לגבי מספר ההתאבדויות, אולם באירופה התאבדות היא הגורם מספר אחת למוות של בני נוער - אף יותר מתאונות דרכים.
פרופסור אפטר מתריע מפני ההבלטה של האירוע בתקשורת, שלדבריו גורמת נזק גדול ומביאה לעליה במספר המתאבדים. להורים מודאגים מציע אפטר לשוחח עם ילדיהם, להתעניין בשלומם "ובעיקר לשאול שאלות".