תיאוריית הקשר הנשי
שמונה נשים חזקות ואסרטיביות התבקשו לבחור שבע נשים שהן מכירות ומעריכות. התוצאה: 32 נשים, שכולן מכירות את כולן, בקטלוג החדש של בית האופנה "קום איל פו", שהאחווה הנשית מרחפת מעליו, ביחד עם השאלה: האם נשים קושרות חברויות וקשרים שונים משל גברים ?
אנחנו טוות קשרים, טובות בקשרים ורגילות לעשות טובות. האם זה מקדם אותנו לאנשהו בעולם? לא. להם יש את רשתות הקשר שלהם: חבר'ה, צבא, לימודים. האם זה מקדם אותם בדרכם בעולם? כן. הם מנהלים אותו". (מתוך המניפסט של חברת האופנה "קום איל פו").
"הם" זה הגברים. הזכרים. המין החזק. לפי אמנת ואמונת חברת האופנה הנשית "קום איל פו", הגברים הם אלה שמנהלים את העולם, בעוד אנו הנשים משתרכות הרחק מאחור. נכון, גם לנו יש את החברות הטובות, שעוזרות לנו בשעת צרה, אבל אנחנו לא ממש נעזרות בהן כשאנחנו מנסות לטפס במעלה הסולם החברתי, המדיני והפוליטי. האמת, כל אשה עם קצת שכל יודעת שנשים הן אלו שמנהלות את העולם.
הגברים יכולים לעשות פוזות של אנשים חשובים בחליפות עסקים כהות ורכב צמוד, אבל הנשים ה"קטנות" שממהרות לחזור בארבע מהעבודה, לוקחות את הילדים לחוגים, מקנחות להם נזלת ותוך-כדי מספיקות גם לקפל כביסה, להכניס למדיח, להוציא מהמדיח, לדבר בטלפון ולשתות כוס קפה – הן המנהלות הגדולות של החיים. אנחנו נעזרות אחת בשנייה כדי לקבל המלצה על רופא ילדים, חוג מוצלח במתנ"ס וגננת מחבקת – לא בשביל להתברג אי-שם בצמרת.
"הנשים מתחזקות את הבית, הילדים והבעל, אבל החברה שלנו פטריארכלית", אומרת סיביל גולדפיינר, מנכ"לית "קום איל פו". "החברה לא מעריכה את העבודה העצומה של הנשים, כשאשה עובדת מהבית זה 'לא נחשב'. אנחנו רוצות שזה ייחשב". גולדפיינר אספה שמונה נשים חזקות, אסרטיביות, פמיניסטיות שאוהבות את החיים, וביקשה מכל אחת מהן לבחור שבע נשים שהן מכירות ומעריכות. שלא במפתיע, יצאו 32 נשים שכמעט כולם מכירות את כמעט כולן, בצורה כזו או אחרת.
התוצאה קובצה לקטלוג חדש, מקסים ומושקע, שהאחווה הנשית מרחפת מעליו. "לנשים יש סוג קשר שונה מקשר בין גברים", אומרת גולדפיינר. "קשר בין נשים הוא הרבה יותר אינטואיטיבי ויש פוטנציאל לקירבה מיידית. אצל גברים נוצרת רשת קשר כבר בצבא, כשהם הולכים ליחידות מסוימות ואוכלים מאותו מסטינג. לרשת שלהם יש ערך כספי, הם מסדרים ג'ובים אחד לשני. אנחנו יותר בקטע של תמיכה רגשית ועדיין לא הגענו למצב הזה, של קשרים שנמדדים בקידום ובהעצמה. רשת קשר היא דבר חשוב וחיוני, וחבל לא להשתמש בה". השפית מיקה שרון, למשל, היא לקוחה קבועה של "קום איל פו", ואף אחראית לתפריט של בית-הקפה השייך לחנות האופנה בתל-אביב.
"אני מאמינה בנטוורקינג", היא אומרת, "ככה העולם מתנהל, צריך להיעזר במי שיכול לעזור, ועובדה שזה מוכיח את עצמו". לשרון יש לא מעט חברות והיא מצפה מהן בעיקר לשני דברים: יושר ונאמנות. "אני אסלח על הכל, מלבד קונספירציה מאחורי גבי. אני מצפה שהן יספרו לי הכל". גם אם בעלך בוגד בך? "בעיקר אם הוא בוגד בי. אוי לחברה שיודעת כזה דבר ולא תגיד לי. אני לא הייתי מסתירה מידע כזה, אחרת זו בגידה כפולה". גם יעל לשם-רביץ, מפיקה ראשית בתוכנית "פספורט", מבקשת שיגלו לה אם בעלה, השחקן נתי רביץ, בוגד בה.
"אני הייתי מספרת לחברה טובה שבעלה בוגד בה, ושהיא תחליט מה לעשות עם המידע הזה, לסלוח או להיפרד", היא אומרת. "אמון זה הדבר הכי חשוב במערכת יחסים, עם בן-זוג או עם חברה. להוריד את המסיכה בלי פחד, להיות מאה אחוז מי שאת באמת. צריך ומותר להגיד גם את האמת הכי כואבת". את מאמינה ברשת קשר בין נשים? "בהחלט. כל החברות שלי נעשו חברות זו של זו דרכי, אני שידכתי ביניהן. יש לי חברות מכל תחום עיסוק ואני מאמינה בראש הנשי. אני לא מגדירה את עצמי כפמיניסטית. לנשים יש כוח והן לא צריכות לנפנף בו.
יש לי חברים שאומרים שהם כלי שנועד לשרת את הנשים. אנחנו חזקות גם ככה". גם השחקנית מיקי קם לא קוראת לעצמה פמיניסטית ("אני לא יודעת מה זה פמיניזם בכלל"). עכשיו היא משתתפת בהצגה "אדונם של שתי משרתות", מככבת ב"מיקי כאן ועכשיו", מגדלת ילדים ומטגנת שניצלים ("לא בהכרח בסדר הזה"). "ל'קום איל פו' יש קו פמיניסטי מובהק, שאני לא מתחברת אליו". אז למה הצטלמת לקטלוג? "כדי שיהיו לי תמונות נחמדות ומזכרת יפה". קם מצהירה על עצמה כעל אדם שלא מצפה מאף אחד לשום דבר.
"רמת הציפיות שלי שווה לאפס גם מהחברה הכי טובה", היא אומרת. "החברות שלי נטולת מניפולציות ונטולת אכזבות. אני מאמינה שקשר טוב נמדד בלהיות קשוב, רגיש לצרכים, לתת ספייס ובעיקר לאהוב. אין לי נוסחה להתנהגויות, אבל יש לי את חוכמת הבטן שלי". רביץ-לשם וקם אולי לא רואות עצמן כפמיניסטיות, אבל כנראה שהן כאלה. לדברי רוני הלפרן, מרצה בתוכנית ללימודי נשים באוניברסיטת תל-אביב, פמיניסטית היא "אשה שמאמינה בהגדרה עצמית ובביטוי עצמי".
הלפרן סבורה שדווקא כדאי לנו לנפנף קצת בכוחנו הרב: "הרעיון של הרשת נורא חיוני, במיוחד עבור נשים, כדי שנוכל לקדם ולהתקדם בעולם. "פמיניזם זו לא מילה גסה. אם את לא פמיניסטית, אז מה את? אשה שמתקיימת ועובדת היא פמיניסטית. גם אם את מעדיפה שבן-זוגך יחליף גלגל באוטו או יוריד את הזבל את פמיניסטית, כי אלה דברים שאת יכולה לעשות אבל בוחרת שמישהו אחר יעשה אותם".
הלפרן עצובה לספר שאין מספיק נשים בעמדות כוח, המסוגלות לשנע נשים למקומות עם כוח. "אצל גברים יש תחושת אחווה ואצל נשים פחות", היא אומרת. "גברים עושים דברים אחד למען השני, יש להם ז'רגון משלהם. נשים לא מרגישות מחוייבות כלפי אחיותיהן הנשים. אין חשיבה על 'אחווה' נשית, כי זו מלה 'פמיניסטית'. נשים גם לא תמיד מסוגלות לפרגן לנשים מצליחניות, זה מהווה איום עבורן. מצד שני, לנשים יש פתיחות גדולה, אינטימיות ונתינה לא מחושבנת – דברים שכמעט לא קיימים אצל גברים".
הלפרן תעשה הכל למען חברותיה. "אני אתגייס למענן כשצריך", היא מבטיחה, "יש לי מחוייבות גדולה לנשים". את חברותיה הטובות ביותר רכשה בשנים האחרונות והיא בוחרת בהן בהתאם לאינטרסים משותפים ולתפיסה פוליטית דומה: "חברויות נפש נוצרות כשאנו רואות אותם דברים עין בעין. יש לי יותר חברות מחברים ונורא חבל לי. בחברות עם גברים תמיד העניינים שם מסתבכים, וזה קצת עצוב, כי לגברים יש מה להציע".
