עובדים על תנאי

שנת 2002 היתה שנה שחורה לעובדים שהועסקו בחברות שנקלעו לקשיים. לפי נתוני משרד המשפטים, בשנה זו פורקו 441 חברות - פי-שניים יותר מאשר בשנת 1990 למשל (ופי-תשעה יותר מאשר ב-1979). חלה גם עלייה ניכרת במספר הבקשות שהגישו חברות להקפאת ההליכים המשפטיים נגדן במטרה לנסות להבריא. לפי הערכות, הוגשו כ-600 בקשות כאלה, וצריך לזכור שמרבית החברות לא מסיימות את ההליך בהצלחה ועוברות בהמשך להליכי פירוק. כמו כן חלה עלייה ניכרת במספר הבקשות למינוי כונס נכסים, שהסתכם ב-101 בקשות.

מאחורי המספרים היבשים האלה מסתתרים עשרות ואולי מאות אלפי עובדים שקמים בוקר אחד ומגלים שמקום עבודתם אינו מובטח יותר, מאחר שהחברה שבה עבדו במשך שנים נכנסה להליך משפטי שלא תמיד ברור מה יהיה סופו, ולרוב גם אין להם מושג מה פשרו ומה הוא אומר לגבי זכויותיהם.

במצב המשק היום, זה עלול לקרות לכל אחד. להלן מדריך מפורט הנוגע לזכויות עובדים שהחברה שלהם נקלעה לקשיים:

* מה ההבדל בין פירוק, כינוס נכסים והקפאת הליכים?

כשחברה נקלעת למצב משברי, יש שלוש דרכים אפשריות לטפל בו. החמורה ביותר היא פירוק: בקשה לפירוק החברה מוגשת לבית-המשפט על-ידי נושים שלה (שכוללים גם את העובדים, אם לא קיבלו את שכרם) או על-ידי החברה עצמה. אם הבקשה מתקבלת, בית-המשפט ממנה לחברה מפרק, שמקבל לידיו את סמכויות ההנהלה. העובדים מפוטרים. המפרק מכנס את נכסי החברה ומנהל אותה כעסק חי" לשם מכירת הנכסים. בתום הליכי הפירוק מפסיקה החברה להתקיים.

אפשרות שנייה, פחות חמורה, היא כינוס נכסים: בעל חוב של החברה, שקיים שעבוד המבטיח את חובו, מבקש למנות כונס נכסים כדי למכור נכסים ולהשיב לו את חובו. לרוב נוקטים הליך כזה בנקים כנגד חברות שחייבות להם כספים. ההבדל לעומת פירוק הוא בכך שתפקידו של כונס הנכסים הוא לתפוס את הנכסים המשועבדים ולמכור אותם לשם פירעון חובות החברה. מעבר לכך, ממשיכה החברה לפעול כרגיל, בעוד שבהליך פירוק היא ממשיכה לפעול רק לשם חיסולה הסופי.

הדרך השלישית, הנוחה ביותר לחברה, היא בקשה להקפאת הליכים. המטרה היא לא לחסל את החברה אלא להבריא ולשקם אותה. בדרך-כלל הבקשה מוגשת על-ידי החברה. צו הקפאה יכול להינתן לתקופה מקסימלית של תשעה חודשים.

הפתרון הזה מהלך קסם על בעלי חברות שרוצים אוויר לנשימה. הם יודעים כי מהרגע שניתן צו ההקפאה, הם יכולים לישון טוב בלילה. איש לא יכול להטריד אותם בתביעות ובבקשות פירוק, כינוס נכסים והליכי הוצאה לפועל.

לאורך תקופת הקפאת ההליכים ניהולה של החברה כפוף להוראות שנותן בית-המשפט. לאחרונה אמרה שופטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב ורדה אלשייך, שמרבית הבקשות להקפאות הליכים מגיעות לטיפולה, כי יש מגמה חדשה של מיעוט בהגשת בקשות פירוק וריבוי בהגשת בקשות להקפאת הליכים. אלשייך, שדיברה בהרצאה שנשאה באוניברסיטת תל-אביב, אומרת כי מדובר בשימוש לרעה בהליך הזה.

הדוגמאות המפורסמות של הקפאות הליכים שנעשו השנה הן אלה של משביר לצרכן, חברת הכבלים תבל ורשת ברגר קינג.

* מהן זכויות העובדים בחברה שנכנסה להקפאת הליכים?

לדברי רו"ח בועז גזית, מומחה להקפאת הליכים, בית-המשפט מחליט מה יהיו סמכויות הנאמן או המנהל המיוחד שמונה לחברה. בדרך-כלל הנאמן מקבל את כל סמכויות ההנהלה הקודמת, ומאותו רגע הוא היחיד המוסמך לתת הוראות לעובדים. כל שינוי מהותי שהוא עושה בחברה, ובכללו פיטורים בהיקפים מהותיים, ולעתים אפילו כל מקרה של פיטורים, מחייב אישור של בית-המשפט. הפיטורים יכולים להיעשות במסגרת תוכנית הבראה שמגיש הנאמן לבית-המשפט, ואשר כוללת גם צעדי התייעלות נוספים כמו הורדת שכר, צמצום שעות עבודה, צמצום אחוזי משרה, צמצום שעות נוספות וכו'. כל אלה מצריכים אישור של בית-המשפט.

* מה קורה לזכויות הסוציאליות של העובדים בחברה שנכנסה להקפאה?

בתקופת ההקפאה הנאמן ממשיך לנהל את החברה כבעבר, ולפיכך תשלומים עבור זכויות סוציאליות (פנסיה, ביטוח מנהלים וכו') משולמים במלואם. כל פגיעה בהם מחייבת אישור בית-המשפט. יש מקרים שבהם מצב החברה אינו מאפשר זאת, ואז בית-המשפט מאשר לעצור תשלום הפרשות סוציאליות.

* מה יכול לעשות עובד שלא קיבל את משכורתו לפני שהחברה נכנסה להקפאה?

עובד כזה הופך להיות נושה של החברה. לנאמן אסור לשלם לנושים ללא אישור בית-המשפט (כל תשלום כזה מהווה העדפת נושים פסולה(, והעובדים אינם יכולים לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת חובם. מה שהם יכולים לעשות הוא להגיש, כמו שאר הנושים, תביעת חוב לנאמן. עובדי החברה מהווים קבוצה נפרדת לצורך אישור הסדר הנושים הסופי של החברה, ובתי-המשפט מייחסים חשיבות עליונה לשמירת זכויותיהם בכל הסדר שמתקבל.

* האם ייתכנו בעיות בתשלום משכורות העובדים לאחר מתן צו ההקפאה?

באופן עקרוני, הנאמן אמור לשלם את כל הוצאות התפעול של החברה, לרבות משכורות, אבל לעתים יש מחסור במזומנים בחברה. במקרה כזה רוב הסיכויים שצו ההקפאה יבוטל והחברה תיכנס להליך של פירוק. מבחינת בית-המשפט, עובד שלא מקבל משכורת לא ימשיך לעבוד. אולם בעקבות המצב התעסוקתי במשק, היו מצבים שבהם עובדים המשיכו לעבוד בחברה בהקפאת הליכים למרות שלא שולמה להם משכורת.

בקבוצת און מזגנים, למשל, נאלצו 140 העובדים לעבוד במשך חודשיים ללא משכורת בתקופת ההקפאה. בחודש שעבר הפסיקה השופטת אלשייך את הליך ההקפאה, לאחר שלא נמצא גורם מממן לחברה.

* האם משמעות ההקפאה היא שהעובדים יפוטרו במוקדם או במאוחר?

לדברי רו"ח גזית, מטרת ההקפאה היא כאמור לשקם את החברה. עם זאת, ייתכנו פיטורים כחלק מתוכנית ההבראה. בדרך-כלל לא מדובר בפיטורים גורפים. אם בית-המשפט יגיע למסקנה שאין טעם להמשיך בהקפאה ויש לפרק את החברה, העובדים ימצאו עצמם ללא עבודה. בכל החברות המצויות בהקפאה ביקשו הנאמנים מבית-המשפט לפטר עובדים לצורך התייעלות, ובמקרים מסוימים לקצץ במשכורות. בברגר קינג אישר בית-המשפט לנאמן, עו"ד דורון טישמן, לפטר כחמישה בעלי תפקידים בהנהלה ולקצץ בשכרם של העובדים המרוויחים יותר מ-8,000 שקל. גם בתבל ביצע הנאמן רו"ח צבי יוכמן צעדי התייעלות באישור בית-המשפט, קיצץ כ-20% בשכר העובדים והוריד את מצבת העובדים מכ-1,000 לכ-508 עובדים.

* האם עדיף לעזוב חברה שנכנסה להקפאת הליכים?

לדברי עו"ד נחום פינברג, מומחה לדיני עבודה, על העובד לשקול מהם סיכויי החברה להבריא, עד כמה הוא חשוב וחיוני לה, ומהן אלטרנטיבות העבודה הקיימות עבורו בשוק. מובן שלא כל הקפאות ההליכים מצליחות, ולכן אין ביטחון כי פרנסתו מובטחת, אבל במשק של היום עדיף לפעמים לקחת את הסיכון ולהישאר בחברה במהלך ההקפאה, ולא להיפלט לשוק העבודה הקשה.

* נניח שחברה בתהליך הקפאה הגיעה להסדר שעל-פיו היא תירכש על-ידי גורם חדש. האם לרוכש יש מחויבות כלפי העובדים?

בחברה שנרכשה על-ידי גורם חדש העובדים יכולים להתפטר, ולהיחשב כמפוטרים לצורך פיצויי פיטורים. בדרך-כלל בהסדר המכירה נקבעת מידת המחויבות של רוכש החברה להמשך העסקת העובדים, ובית-המשפט נותן לכך אישור.

במקרה של המשביר לצרכן למשל, התחייב הרוכש, איש העסקים רמי שביט, להעסיק לפחות 80% מהעובדים במסגרת הסכמים קיבוציים. זאת היתה הסיבה המרכזית לכך שזכה בעסקה מול ההצעה של קבוצת סקאל.

* מה קורה לנושים כשחברה נכנסת להקפאה?

על הנושים להגיש לחברה תביעת חוב. במסגרת ההסכם הסופי, הנאמן עורך אסיפות לכל קבוצות הנושים השונות. כדי להגיע להסדר נושים עליו להשיג, בכל קבוצת נושים בנפרד, הסכמה של 50% ממספר הנושים, המייצגים לפחות 75% מערך תביעת החוב.

לדברי השופטת אלשייך, מצבם של הנושים במקרה של הקפאת הליכים הוא רע פי כמה מזה של נושי חברה שנכנסה לפירוק או לכינוס נכסים. במקרה שמוגשת בקשת פירוק או כינוס כנגד חברה, היא אומרת, בין השלב שבו הוגשה הבקשה לבין מתן צו הפירוק הסופי או צו הכינוס הסופי, יש לנושים זמן להיערך לקראת השואה שהולכת ליפול עליהם.

בהקפאת הליכים זה לא כך. מרגע מתן צו ההקפאה הנושים הרגילים לא יודעים שום דבר. הם פותחים את העיתון בבוקר ורואים שהחברה שחייבת להם נמצאת בהקפאת הליכים.

* מה קורה אם רכשתם מוצר מחברה שנכנסה להקפאת הליכים, שילמתם עליו וטרם קיבלתם אותו?

החברה מחויבת להסכמים ולהתחייבויות שנעשו לפני כניסתה להקפאת ההליכים. לכן היא מחויבת לספק לכם את המוצר שעליו שילמתם. אם אתם מבקשים לבטל את העסקה ולקבל את כספכם חזרה, אתם הופכים להיות נושים ככל הנושים האחרים.

* מהן זכויות העובדים בחברה שנכנסה להליכי פירוק?

בחברה בפירוק העובדים נחשבים מפוטרים ממועד מתן צו הפירוק, וזכאים לפיצויים. לחובות לעובדים יש קדימות על פני החובות לנושים רגילים של החברה. במקרה שאין מספיק כסף בקופת הפירוק, יכולים העובדים לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת הכסף.

סכום פיצויי הפיטורים ושכר העבודה שיכול להינתן לעובד מוגבל לתקרה של כ-70 אלף שקל, בין אם הסכום מתקבל מקופת הפירוק או מהביטוח הלאומי. הפנייה לביטוח הלאומי יכולה להתבצע רק לאחר שהוצא צו פירוק לחברה, מה שגורם לעובדים לעבור הליך מתיש וארוך עד שיקבלו את כספם.

לדברי עו"ד אהוד גנדיס, לתביעת החוב שמגישים לביטוח הלאומי או לקופת הפירוק יש לצרף שלושה תלושי משכורת אחרונים, מסמך המעיד על תחילת העבודה וכן מסמך המעיד על גובה פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד.ההפקדות לפיצויי פיטורים שנעשו עבור העובדים בקופת גמל מובטחות. אבל מדובר רק בהפרשות לפיצויי פיטורים בשיעור של 100%, ולא בהפרשות לקרן הפנסיה או לקרן השתלמות.

* מה קורה לנושים של חברה שנכנסה לפירוק?

אם מונה מפרק זמני, הנושים אינם יכולים לנהל הליך כלשהו כנגד החברה. עם מינוי מפרק קבוע הם יכולים להגיש תביעת חוב למפרק, שמסווגת בהתאם לסדר הקדימויות שבחוק החברות.

* האם לא עדיף לעובדים שהחברה חייבת להם כספים להגיש בקשת פירוק נגד החברה, במקום להמשיך לעבוד בחברה בהקפאת הליכים?

עו"ד אריאל שמר, מומחה לדיני עבודה, אומר שאם נראה לעובדים כי יש סיכוי אמיתי שהחברה תשרוד ותשתקם, שווה להמשיך לעבוד בה. אם הם מעריכים שמדובר רק במהלך טקטי על מנת להרוויח זמן, רצוי שיגישו בקשת פירוק כמה שיותר מהר. עורכי-דין אחרים העוסקים בתחום טוענים שכדאי לשקול את העניין בכובד ראש, שכן בקשת פירוק משמעותה חיסול החברה ואובדן מקום העבודה.

* מה קורה לעובדים במקרה של כינוס נכסים?

הכול תלוי באיזה סוג של כינוס מדובר. אם מתמנה כונס על נכס ספציפי של החברה, ולא על כלל נכסיה, באופן עקרוני זה לא אמור להשפיע על מעמד העובדים, והחברה ממשיכה להתנהל. כל תפקידו של הכונס הוא לממש את הנכס שבגינו מונה. אולם אם ממונה כונס על כלל נכסי החברה, המצב משתנה. לדברי עו"ד דן פרידמן ממשרד חיים צדוק, במקרה זה מינוי הכונס מפקיע את סמכויות ההנהלה, ואם הוא מקבל רשות מבית-המשפט להמשיך ולהפעיל את החברה, הוא מחויב בתשלום שכר העובדים. במהלך כינוס הנכסים אם העובדים לא מקבלים את משכורתם, הם אינם זכאים לפנות לביטוח לאומי. לכן רוב העובדים שרואים כי מונה לחברה כונס נכסים, רצים ומגישים בקשה לפירוק החברה.

* האם עובד, שהחברה שבה הוא מועסק נכנסה לפירוק, לכינוס נכסים או להקפאת הליכים, יכול להתפטר ולדרוש פיצויי פיטורים?

חוק פיצויי פיטורים קובע שאם עובד התפטר בעקבות הרעה מוחשית בתנאי העבודה שלו, או בשל נסיבות אחרות שלא מאפשרות לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות שלו כפיטורים והוא זכאי לפיצויים. השאלה היא האם בעקבות כניסת החברה לאחד מההליכים שהוזכרו העובד חדל לקבל באופן שוטף את הזכויות המגיעות לו, או שכספים המגיעים לו מעוכבים, או שיש נסיבות אחרות שלא מאפשרות לדרוש ממנו להמשיך לעבוד. עד כה לא היתה פסיקה ברורה בעניין זה.

השכל הישר אומר שתנאי ראשוני לקיום הסכם עבודה הוא זכותו של העובד למקום עבודה יציב, המקנה לו ביטחון תעסוקתי. עו"ד נחום פינברג, מומחה בדיני עבודה, סבור שבתי-הדין לעבודה ייטו לטובת עובד שהתפטר עקב הנסיבות הנ"ל ומבקש לקבל פיצויי פיטורים מלאים כאילו פוטר. לדבריו, בעבר חוות הדעת שניתנו בבתי-המשפט ובספרות המקצועית היו שמרניות הרבה יותר, וקבעו בדרך-כלל כי טובת החברה - הזקוקה לעובד דווקא ברגעי המשבר - קודמת, וכי העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורין כחוק.