מתי יזכה בינו לנסוע במנהרות הכרמל?

אז בכמה יקנה צדיק בינו את הבנק הבינלאומי? הסברה הראשונה היא כי בינו יקנה את הבנק בשווי המשקף לבינלאומי, הבנק החמישי בגודלו במערכת הבנקאית, מחצית מהונו העצמי. סברה אחרת גורסת כי השווי הנגזר של הבינלאומי בעיסקה גבוה משמעותית ממחצית מהונו, ועומד על כ-75% ממנו.

גורם בנקאי בכיר אמר בשבוע שעבר כי קבוצת בינו-ליברמן רוכשת למעשה 2 נכסים. הנכס הראשון הוא הבנק הבינלאומי. הנכס השני הוא חברת האחזקות פיבי, שככל הנראה תומחרה בעיסקה בשווי שלילי - מה שמעלה משמעותית את שוויו של הבינאלומי בעיסקה.

פיבי, שהיא בעלת השליטה בבנק הבינלאומי, משמשת למעשה כזרוע מימון חוץ-בנקאית לבנק. עיסקת המימון הגדולה ביותר שלה היא העיסקה במסגרתה רכשה חברת CRH האירית 25% מחברת משאב הישראלית, בעלת מונופול המלט נשר, מידי כלל-תעשיות. תמורת המניות שילמה 150 CRH מיליון דולר. פיבי העמידה לה מימון בהיקף של כ-100 מיליון דולר. העיסקה נבנתה כך, שהוקמה חברת ישראלית בשם CRH- ישראל, ופיבי השקיעה בה כ-100 מיליון דולר באמצעות רכישת מניות בכורה. המסגרת הזאת נבנתה על מנת לשמור על זכויותיה של פיבי בעת פירוק או חדלות פירעון של העיסקה.

מכיוון שמדובר בעיסקה ללא זכות חזרה ללווה (נון-ריקורס), יש חשיבות עליונה לשווי הבטחונות שבידי פיבי - מניות הבכורה של CRH- ישראל. מכיוון שלא מדובר בחברה סחירה, ניתן רק לאמוד את שוויה של משאב, וממנו לגזור את שווי הבטחונות שבידי פיבי, באמצעות הערכת שווי בלתי-תלויה. אין עוררין על כך שבשנה וחצי שחלפו מאז בוצעה העיסקה הורע מאוד מצבו של המשק הישראלי בכלל - ושל משאב בפרט. מכירות המלט לרשות הפלשתינאית ירדו בחדות, וגם התוכניות לשווק מלט למדינות שכנות כנראה לא יצאו אל הפועל בקרוב.

כרגע CRH משלמת כרגיל את מניות הבכורה שלה, ואין שום בעיה עם העיסקה. אבל בגלל שתקן 15 נכנס לתוקף - ייתכן שפיבי תאלץ לבצע התאמות אם יתברר כי שווייה של משאב ירד משמעותית, אמר לידיעות אחרונות" גורם המקורב לעיסקה. עם זאת, לא צריך להתבלבל בין השווי הכלכלי והשווי החשבונאי של משאב. עדיין מדובר באחת החברות הרווחיות במשק, שמייצרת רווחים ותזרימי מזומנים משמעותיים גם בימים אלה, והצפי הוא שבשנה הקרובה אף יתרחש שיפור". לפיכך, לא מן הנמנע כי הערכת שווי עדכנית שתיערך למשאב תחייב את פיבי לבצע הפרשות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. עם זאת, הערכת השווי האחרונה שנערכה למשאב, על ידי משרד רו"ח סוארי, העניקה לה שווי של קצת יותר מ-2 מיליארד שקל - שאינו מחייב את פיבי לבצע הפרשות.

מנהרות הכרמל ושער הירדן

למזלה של פיבי, היא נחשבת כחברת אחזקות ולא כבנק. לכן, היא אינה נתונה לפיקוח של בנק ישראל, שבשנה החולפת הכריח את הבנקים להגדיל משמעותית את ההפרשות שלהם לחובות מסופקים. לפיבי יש עוד 2 פרויקטים שסימן שאלה גדול מרחף מעליהם. האחד הוא פרויקט שער הירדן, שאמור להיות מוקם במפגש הגבולות ישראל-ירדן, אך מתעכב בגלל המצב המדיני-בטחוני. פיבי העמידה לפרויקט זה מימון

והלוואת בעלים בהיקף של 59 מיליון שקל, ולהערכתה, הסכום שתקבל בסופו של דבר מהפרויקט גבוה מהחשיפה אליו. אך מתי בדיוק זה יקרה? ספק אם בפיבי יודעים את התשובה, אולם הם מציינים, כי הפרויקט מותנה בפתרון הבעיות הביטחוניות באזור, השגת מקורות מימון נוספים, ופתרון חילוקי הדיעות עם הרשויות הירדניות.

פרויקט בעייתי נוסף שבו פיבי מעורבת הוא חברת כרמלטון, שזכתה במכרז הממשלתי לבנית מנהרות הכרמל. הפרויקט מתעכב הן מסיבות בירוקרטיות והן בגלל נסיגתו של בנק דיסקונט מהסכם המימון של הפרויקט, שהיקפו למעלה מ-700 מיליון שקל. גם כאן לא ברור מתי נזכה לנסוע במנהרות הכרמל, ומתי - אם בכלל - תזכה פיבי לראות שוב את 8 מיליון הדולר שהשקיעה בפרויקט עד כה.