משני צידי הגשר

גם מי שמעולם לא מצא עצמו בשערי בית-המשפט - ולא משנה איזה - יודע שמדובר במסע ארוך ומייגע שבסופו אין מנצחים, למרות שלכאורה יש צד שזכה ואחר שהפסיד. בהתחשב בעובדה שעד מתן פסק-הדין הותשו הצדדים, כסף רב נשפך וקיים סיכוי קלוש כי היחסים בין הצדדים ישוקמו ויחזרו להיות כשהיו - הרי שמהות הזכייה מוטלת בספק. מה שכן, אפשר להימנע מהתהליך הזה באמצעות צד ניטרלי שיפתור את המחלוקת בין הצדדים - הליך הגישור.

מהו גישור?

הליך הגישור הוא הליך שבמסגרתו נפגשים הצדדים המסוכסכים עם צד שלישי, המגשר, המסייע להם ליישב את המחלוקת בדרך של הסכמה. המגשר אינו שופט והוא אינו מוסמך להחליט עבור הצדדים או לכפות עליהם דבר. בהנחיית נשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרון ברק, בשנים האחרונות המגמה בבתי-המשפט היא להפנות סכסוכים לגישור, בין היתר כדי להפחית את העומס על בתי-המשפט. לדברי מנהלת המכון לחקר יישוב סיכסוכים וגישור במסלול האקדמי במכללה למנהל, מיכל בקנשטיין, בשנתיים האחרונות יש תחושה שלישראלי נמאס להיגרר שנים בבתי-המשפט. בקנשטיין מזכירה שדרך התנהלות בגישור היא זו שתקבע את פתרון הסכסוך. "ההליך ממחיש כי ניהול קונפליקטים בגישה המשתפת יכולה להביא למקסימום רווח לשני הצדדים".

מתי הוא מתאים?

המקרים המתאימים ביותר הם סכסוכים שבהם מערכת היחסים בין הצדדים היא אישית, נמשכה זמן ארוך וצפויה להימשך - כמו למשל מערכות של ספק-לקוח, עובד-מעביד, נישואים, שותפויות, חברת בנייה-רוכשי דירה ועוד. כמו כן, סכסוך שניתן לפתור אותו על-ידי מתן עובדות ועדויות מתאים יותר להליך גישור מאשר סכסוך שבו נדרש בית-המשפט להכריע בסוגיה משפטית.

איך מגיעים להליך?

הצדדים יכולים לבקש מבית-המשפט למנות מגשר שיסייע ביישוב הסכסוך, או להיות מופנים לגישור על-ידי בית-המשפט לאחר שנתנו את הסכמתם לכך. אם הליך הגישור מסתיים בהסדר - מקבל ההסדר תוקף של פסק-דין, בהתאם לבקשת הצדדים, והאגרה ששולמה מוחזרת. אם הצדדים לא הגיעו להסדר, ממשיך הדיון בבית-המשפט מהמקום שהופסק. קיימת אפשרות נוספת והיא לפנות למגשר מוסכם עוד לפני הפנייה לערכאה שיפוטית. אם הצדדים משתתפים בהליך גישור טרם משפט, יהיה להסדר הגישור תוקף של חוזה. כיום מספק החוק חידוש ולפיו הצדדים יכולים להגיש לאישור בית-המשפט הסכם שהושג ללא שהוגשה אפילו תביעה וללא שהסכסוך עבר את סף בית-המשפט.

איך מתנהל הגישור?

בהליך עצמו מקיימים הצדדים מפגש או סדרה של מפגשים בהנחיית המגשר. פגישה כזו נמשכת בממוצע כשעתיים וחצי ומספר המפגשים נע בדרך-כלל בין 1 ל-5. גישורי משפחה נחשבים לממושכים ביותר. החוק לא קובע שכר מינימום או מקסימום למגשר. רוב המגשרים גובים מכל צד כ-250 שקל לשעת גישור, למרות שניתן למצוא מגשרים שגובים יותר.

כל מסמך או מילה המוחלפת במהלך הגישור אינם מחייבים את הצדדים והינם חסויים באופן מוחלט, כך שלא ניתן להציגם מאוחר יותר בבית-המשפט אם הגישור נכשל. על מגשר להיות בעל תואר אקדמי,ניסיון של 5 שנים בתחום עיסוקו ובוגר קורס במרכז גישור.

יתרונות וחסרונות

להליך יתרונות רבים. הוא מקצר באופן משמעותי את ההליך השיפוטי, וכפועל יוצא - את ההוצאות הכספיות. שלא כמו בבית-המשפט, יכולים הצדדים לערוך פגישות נפרדות עם המגשר, המאפשרות תקשורת פתוחה ומסייעות ביישוב הסכסוך. גישור גם מתאים לצדדים המעונינים לשמור על פרטיות.

אולם, למרות כל היתרונות שבהליך ישנם מספר מוקשים שצריך להיזהר מפניהם. כמו למשל העובדה שתחום הגישור בארץ די פרוץ: אין פיקוח על עשרות מרכזי הגישור הפועלים בישראל, השמות רבים וקשה לדעת מי נחשב למרכז גישור טוב ומי פחות.