ילדים ושמנים
מגיפת עודף המשקל מגיעה אל הדור הבא: כל ילד רביעי בישראל נחשב לשמן, ילדים מעל גיל 12 חשופים לכל מגוון המחלות המאפיין את בני ה-50 וה-60, ומגיל 18 למעלה ממחצית הישראלים כבר סובלים מעודף משקל. המלחמה נפתחת כאן ועכשיו: מומחי התזונה מתחילים לטפל בלקוחותיהם כבר בגיל הרך, וב"וינגייט" נפתחת הקיץ קייטנת הרזייה ואורח חיים בריא לילדים. ויש עוד הרבה עבודה קשה בבית, לילדים וגם להורים
אם לפני 15-20 שנה היה מגיע למרפאה ילד הסובל מתסמיני לחץ-דם גבוה, רופאיו היו מתקשים להאמין בכך. היום, התופעה אינה זרה עוד למרפאות הילדים. עובדות מהשטח: מגיפת השמנת-היתר הפוקדת את החברה המערבית וכוללת בתוכה את הישראלים, לא פסחה גם על אוכלוסיית הילדים. נתון סטטיסטי משנת 2002 קובע, כי כל ילד רביעי בישראל נחשב לשמן, או כפי שקובעת התזונאית ענת יהלום: "אני נכנסת לכיתת ילדים – בכל מיני מקומות בארץ – ויש שם אולי רזה אחד או שניים".
ד"ר דינה ורדי מחיפה, שערכה מחקר בקרב ילדים בעלי עודף משקל, מצאה לפני כשנתיים כי לילדים בני 12 ומעלה בישראל יש כיום את כל המחלות שיש למבוגרים בני 50-60. סיבה אפשרית אחת: במקום לשחק כדורגל או חסמ"בה ולרוץ בשדות, הילדים יושבים מול הטלוויזיה או המחשב ואוכלים "במבה" כל היום. "מדובר בילדים שסובלים כבר בגיל צעיר מאוד ממה שמכונה 'תסמונת X', תחלואה המאפיינת את קהל המבוגרים", אומר ד"ר חוליו וינשטיין, רופא מומחה בבית-החולים "וולפסון" וסגן נשיא האגודה הישראלית לסכרת. "מאפייני התסמונת הם השמנה, יתר לחץ-דם ובעיות קרדיאליות. שלושתם נובעים, בין השאר, מצריכת קלוריות עודפת על הוצאת אנרגיה, חוסר פעילות גופנית ומתח".
לפני פחות משנתיים נמצא בסקר שערך משרד הבריאות, כי למעלה ממחצית בני ה-18 בישראל סובלים מעודף משקל, כאשר הבנות סובלות מכך יותר. מגיפה בתאוצה? ניתן לאמץ את ההגדרה. "האוכל הפך לפולחן אצל ילדים כמו גם במבוגרים", אמר ד"ר ויינשטיין בכנס שנערך בתל-אביב ודן בתסמונת X, סיכוניה ואמצעי ההתגוננות מולה, "כמו בארה"ב ובקנדה, אוכלים כי זה מרגיע. מאז גיל הינקות, כשרע לתינוק, כשהוא בוכה, אמא ממהרת לתת לו משהו לפה. משהו לאכול, שאמור להרגיעו. מאז ועד לזיקנתנו אנחנו נוטים לקשר בין תחושת ההרגעה והביטחון הבאים עם אוכל. אני מקווה שבעוד כמה שנים אנשים יבינו סוף-סוף שאוכל הוא בעצם האוייב שלנו, כשהוא ניתן בכמויות גדולות ובעיתוי תמידי, ושהם צריכים לאכול כדי לחיות ולא להיפך".
ד"ר וינשטיין הדגיש בדבריו בכנס, כי לתסמונת X יש מכנה משותף רחב של סיכונים בריאותיים הכולל רמת כולסטרול גבוהה, שומנים בדם, עודף משקל, יתר לחץ-דם, נטייה לקרישיות יתר, חומצה אורית גבוהה וסכרת מסוג 2. כשכל התסמינים מופיעים בעת ובעונה אחת אצל אותו אדם, כלי הדם שלו הולכים ונסתמים ורבים סיכוייו לחלות בטרשת עורקים מוקדמת. "היום אנחנו רואים גם ילדים ישראלים שסובלים מתסמונת ה- x ' ומסכרת מסוג 2, בדיוק כמו אצל ילדים ביתר מדינות המערב", ציין ד"ר וינשטיין.
הקייטנה הרזה
מיכל גילאון, דיאטנית קלינית במרכז שניידר לרפואת ילדים, מנחת קבוצות לשינויי הרגלי אכילה ועורכת מדור תזונה בפורטל MIOK של קופת חולים כללית: "תזונה נכונה של ילדים מתחילה בחינוך ובדוגמה אישית הניתנת בבית מגיל צעיר מאוד. ילדים רואים מה הוריהם אוכלים ומחקים אותם. בכל מקרה, הרי הם אוכלים מה שמכינים להם ההורים. ילד שמן שצריך להתמודד לבדו עם בעיית עודף המשקל שלו, לא יצליח במשימה. תזונה בריאה והרגלי אכילה נכונים מוקנים רק באמצעות שיתוף פעולה של הבית.
"אין ספק שהפיתרון לעודף המשקל, במיוחד אצל ילדים, צריך להיות כוללני. לא מדובר רק בתזונה נכונה, אלא גם בעיסוק בפעילות גופנית, כגון טיולים בטבע, צעדות, רכיבה משותפת עם ההורים על אופניים, שחייה. לכך נדרש שיתוף פעולה של ארגוני החינוך, של מערכת הבריאות, של המפרסמים ברדיו ובטלוויזיה, אפילו של הממשלה. ילד שמן לא יצליח אף פעם להיכנס בעצמו למשטר של דיאטה ואכילה נכונה אם הסביבה לא תתגייס לעזור לו".
ואכן, בימים אלה הולך ונשלם מחקר שמובילה ד"ר דורית ניצן-קלוסקי ממשרד הבריאות, שנועד לאפיין את מצב התזונה אצל ילדים בישראל ואת הרגלי האכילה שלהם. בישראל מתחילים להבין, ברמה הלאומית, שיש בעיה בתופעה הגורפת של עודף משקל אצל ילדים. בתחילת הקיץ הקרוב תיפתח במכון "וינגייט" קייטנת הרזייה ואורח חיים בריא, שמטרתה לטפל בילדים מגיל שש בעלי צרכים בריאותיים שונים, כמו השמנה, סכרת נעורים, יתר לחץ דם וליקויים מוטוריים, באמצעות שינוי בהרגלי הבריאות הבסיסיים הקשורים בתזונה, פעילות גופנית ושליטה מנטלית. את הקייטנה, שתתקיים באיזור תל-אביב, ינהל הצוות המקצועי של התוכנית לאורח חיים בריא של מכון "וינגייט" (8639462-09).
עקיבא קורל, מומחה לרפואה מונעת מאוניברסיטת תל-אביב, האחראי על תוכנית ההרזייה: "המודעות בישראל הולכת ומעמיקה בכל הקשור להרגלי חיים ותזונה. הורים מתחילים לקלוט את התפתחות ההרגלים הנפסדים, שמשתרשים אצל ילדיהם וגורמים להם להשמנת יתר. הקייטנה תקיף ילדים ונוער בני 6-16, לפי קבוצות גיל. בכוונה אנחנו מתחילים עם גיל צעיר מאוד, כי ככל שנקדים ללמד ילדים כיצד לאכול נכון, כך נחסוך במבוגרים שמנים".
- מה יהיו עקרונות הקייטנה?
"לאחר בדיקות רפואיות לאפיון הבריאות של כל ילד וילד, שייעשו במחלקה לרפואת ספורט במכון 'וינגייט', נתאים תוכנית פעילות גופנית אישית בהתאם לסטטוס הבריאותי והאישי של הילד, ונתכנן לו תפריט וכללי תזונה אישיים. נדבר בקייטנה לא רק על הרזייה לשמה, אלא על אורח חיים בריא, ולכן נדגיש הרבה פעילות גופנית, אירובית ואחרת, כגון שחייה ומשחקי ספורט. הילדים גם ייהנו וגם ישרפו קלוריות.
"הילדים יפתחו את הבוקר בפעילות ספורטיבית ואחר-כך יאכלו ארוחת בוקר, ישחקו, יתעמלו ובעיקר ילמדו על בשרם גם פעילות גופנית וגם צורת אכילה נכונה. נלמד אותם להגביר שליטה עצמית באמצעות שיטות הרפייה ולהתמודד עם מצבי לחץ, כשבמסגרת זו כלולה גם התייחסות ייחודית למניעה ראשונית של עישון. הם יקבלו גם ארוחת צהריים ולא נמנע מהם דברים מתוקים, אבל אלה יהיו חטיפי בריאות, דגנים וגרנולות לסוגיהן, כך שגם יהיה סיפוק של הצורך למתוק וגם יהיה מענה לצרכים התזונתיים. הילדים ילמדו שיש דברים טעימים לחיך שאינם משמינים, והם כמובן ישתו הרבה מים".
דיאטנית מגיל 10
ענת יהלום, יועצת תזונה למפעלי מזון ודיאטנית, מקבלת לטיפול בקליניקה ברעננה ילדים החל מגיל עשר. בעבר נהגה לפתוח בטיפול דיאטטי רק בגילאי 12-13 לאחר קבלת מחזור חודשי סדיר (או "תחילת השפם" אצל נערים). עכשיו היא מקדימה את הטיפול, לאור העובדה שילדות מקבלות כיום את המחזור בסדירות כבר בגיל עשר. "זה מדהים ומדאיג", אומרת יהלום, "כיוון שעם קבלת המחזור מפסיקה הגדילה לגובה וממשיכה גדילה לרוחב, מה שמתבטא בהצטברות שומן באגן הירכיים, כשהחזה כמעט סיים את תהליך ההתפתחות.
"חוסר הפרופורציה הזה, בין התבגרות ובשלות גופנית בעודן, למעשה, ילדות קטנות מבחינה רגשית-שכלית, שולח את הילדות האלה להתנהגות אכילה פרועה. הן אוכלות ללא גבול, זוללות בהיחבא, באמבטיה ובחדרן הנעול. אני נדהמת לגלות ילדות צעירות עם רמת כולסטרול גבוהה כשל אשה בת 60. גיליתי אצלן גם לא מעט מקרי סכרת מסוג 2, במהלך הבדיקה הראשונית. ילדות רבות נתפסות בתקופה הזו גם לעישון – הכל דרך הפה. הן הופכות להיות קורבנות מועדות לאנורקסיה או לבולימיה, וגורמות לעצמן חבלה בלתי הפיכה במערכת העיכול".
- ילדה כזו מגיעה לטיפול על דעת עצמה?
"אני מתייחסת בכבוד רב לילד או ילדה בני 10-11 שמחליטים לפנות לתהליך דיאטטי. אבל לעולם לא אקבל ילד ללא ליווי הורה. על המשפחה לפנות ביחד עם הילד, ולקבל הנחיות בדבר הרגלי הקנייה והרכבת הארוחות בבית. הורים מתחייבים בפני לעמוד בתנאי התכנית, ואם מחליטים על המבורגר אחד בחודש, לא יתכן שיקרצו לילד ואחד לשני, ויאמרו 'לא נספר ל'. אני נתקלת בילדים, מאזורי רווחה בעיקר, שאוכלים יום-יום ג'אנק-פוד: יום פיצה, יום המבורגר וצ'יפס, יום לאפה ממולאת בבשרים, יום פלאפל, יום בורקס ומאפים, וחטיפים עשירי מונוסודיום גלוטמאט ('ביסלי', שקדי מרק, קטשופ) שעיקר תפקידו, כידוע, לעורר את יצר האכילה".
- איך מתחיל טיפול דיאטטי בילד צעיר?
"קודם כל אני עושה איתו תיאום ציפיות. אני גם רוצה לשמוע אם הוא הגיע אלי כי הוא חייב את זה לאמא שלו, או כי לא טוב לו בכיתה והוא סובל מדימוי חברתי נמוך. עם תחילת הטיפול אני מציעה שלא יישקל מדי יום, ובמקום זאת שנמדוד כל חודש את הגובה שלו. במידה ויש צמיחה לגובה ובמקביל שמירה על המשקל הקיים, למעשה התרחשה ירידת משקל. לא משמעותי לי כמה גרמים הילד איבד בשבוע אלא אם הוא מצליח לעמוד בתנאי תוכנית התזונה היומית שלי. אצל בנות, משמעותי בעיניי לדעת איך הן מרגישות בבגדים: האם היא יכולה ללכת כבר עם חולצת בטן ולהוריד יותר נמוך את הג'ינס? ילדות בנות עשר כל-כך נחרצות כיום ביחס למשקלן, עד שאני טועה בזיהויין. היא מתקשרת, אני אומרת לה: 'תסעי עד לפארק ושם תחני' והיא עונה 'אני בת עשר וחצי, עוד אין לי רישיון'".
- מה מטריד את הבנים?
"בנים פונים אלי בעיקר כי צומחים להם שדיים. פתאום הילד קולט שהוא לא ייכנס לבריכה עם כזה חזה. אני מסבירה שאם הוא יעבוד נכון עם גופו זה ייספג, כיוון שמדובר באסטרוגן נשי שמסוגל לכך. הכל תלוי בתזונה ובפעילות הספורטיבית. בינתיים ילד כזה צריך לשמור שלא תהיה אצלו השמנה, כי אצל בעלי נטייה להשמנה, יתר השומן מתרכז בחזה, במפשעה ובבטן".
- איך אפשר למשטר ילד בן עשר?
"אני לא אוסרת על ילדים שמנים לאכול, השאלה היא מינון ומידה. זה לא אומר שילדה לא יכולה לאכול בורקס (400 קלוריות) במסיבה, אבל רק אחד, ואחר-כך שתקום ותרקוד ותשתולל עם כולם. כשההשמנה היא על רקע סיפור משפחתי, ויש כבר בבית אמא ואבא וסבתא בעלי עודף משקל, אני אומרת לילדה: 'אם תרצי להיות נערה חטובה וחתיכה, תצטרכי להימנע מכמה וכמה מזונות. את
תקבעי לעצמך את הכללים, שם המשחק הוא גמישות. אם תחסכי את הכסף שאת מוציאה בחודש על ממתקים וארטיקים, תוכלי לקנות ג'ינס חדשים'.
"אני גם שואלת על סדר היום שלה. האם צריך לנער אותה כדי שתקום בבוקר או שהיא מקיצה לבד? האם היא יוצאת מהבית בחופזה ובלי שתייה? יש קשר הדוק בין תזונה לבין שינה לבין גדילה. אם נערה חוזרת בחצות מחברה שלה, ועוד רואה סרט או גולשת באינטרנט עד שתיים וחצי לפנות בוקר, ובשבע עליה לקום לבית-הספר ואחרי-הצהריים היא רשג"דית בצופים, הצמיחה שלה לרוחב תהיה בלתי נמנעת, כי היא חייבת לחטוף בדרך באגט או שניים עם שניצל וחומוס".
- אז מה את ממליצה במקרה כזה?
"אני מציעה לקום עשר דקות קודם, לשתות משקה חם עם סוכר ולאכול חטיף דגנים קטן ('שוגי' או 'קורני' או 'עוגי'). בהפסקת בית-הספר היא חייבת לאכול כריך של לחם קל מרוח בגבינה לבנה וירקות (פעם בשבוע מותרת לה לחמנייה קלה עם ממרח שוקולד) וצריך שיהיה לה בתיק עוד כריך ועוד חטיף לשעה שתיים בצהריים. מותר לה לקנח בקיוסק עם קרטיב או ארטיק דיאט. כשהיא מגיעה הביתה בסביבות שלוש, היא אמורה לאכול ארוחה מבושלת ולא מטוגנת, למשל פירה ושני נתחים של עוף או של דג, או של קציץ בשר, לשתות מים ולקנח בארטיק דיאט ובשקית קטנה של 'במבה'. אם מאוד בא לה מתוק, היא יכולה להכין לעצמה קינוח מילקשייק מכוס חלב (3 אחוז), 1 ארטיק דיאט, 4-5 תות שדה או חצי תפוח-עץ, או חצי אפרסק, ולשקשק הכל עם קוביות קרח במיקסר. אפשר להחליף את החלב בספרייט. זה ימלא אותה והיא לא תסבול מהשתוקקות למשהו מתוק".
שינויים בהרגלי הרביצה
יאיר קרני, איש מכון "וינגייט" לשעבר, מומחה לתזונה של ספורטאים ולהרזייה דרך ספורט: "בישראל אכלו בשנת 1948 2,600 קלוריות לנפש ליום. היום הנתונים הם 3,600 קלוריות לנפש ליום. אנחנו צורכים יותר קלוריות, ופחות פעילים. לדעתי, מה שגורם לילדים לצבור עודפי משקל הוא הזמן הממושך שהם צופים בטלוויזיה. הם מעבירים את הזמן בלא לעשות כלום, וגם בלאכול יותר. ילד ישראלי צופה בטלוויזיה לפחות שלוש וחצי שעות כל יום, וזה כולל משחקי מחשב וטלוויזיה. היום גם ילדי קיבוץ הם שמנמנים בגלל אותה תופעה. מחד, צורכים יותר קלוריות, ומאידך, ממעטים בפעילות גופנית. כשמתרחשת בגוף יצירה עודפת של תאי שומן והגדלתם, אתה תקוע איתם לכל שנות חייך".
- מתי מתחילים לצבור שומן?
"לא בין השנה הראשונה לשלישית, אבל לאחר מכן מתחילה יצירה עודפת של תאי שומן, ובסוף ההתבגרות המינית זה קבוע. קיים גם פער של כשנתיים בין ההתבגרות המינית של הבנות לבנים. הבנות מתבגרות היום בגיל הרבה יותר צעיר. יש להן הרבה יותר זמן להשמין מאשר לבנים, ובאמת, רואים בגיל 18 הרבה יותר נערות שמנות. 14 אחוז מהילדים השמנים בגיל חצי שנה יהפכו למבוגרים שמנים. ככל שעולה גילו של הילד השמן, כך גדלים סיכוייו להשמנה בגיל מבוגר. למעלה ממחצית הילדים השמנים בני ה-10-13 יהיו אנשים שמנים".
הקשר בין הרגלי אכילה גרועים לבין סוגים שונים של תחלואה כבר הוכח. אירית פורז, הדיאטנית הראשית של שירותי בריאות כללית ומנהלת מערך הדיאטה במרכז "שניידר" לרפואת ילדים: "אסור להתעלם מהקשר בין בריאות ומנהגי אכילה. מדובר בתהליך מתמשך, המתחיל בשלב העוברי ונמשך עד גיל שיבה. מצבם הבריאותי של מבוגרים נגזר בחלקו מהצריכה התזונתית שלהם בהיותם ילדים. אני רואה בתזונה נכונה של ילדים הנחת תשתית.
"אני מונה בין הגורמים המשפיעים לרעה על תזונת ילדים את השינויים במבנה המשפחה. ילדים רבים חיים במסגרות חד-הוריות ובמשפחות אחרות רבות שני ההורים עובדים במשרה מלאה. פחות ופחות משפחות יושבות לארוחה מסודרת ביחד, ובפחות ופחות מהן אוכלים כל בני-המשפחה את אותו המזון. שני-שליש מילדי משפחות אלה מכינים את ארוחותיהם בעצמם, והתוצאה היא הרגלי אכילה גרועים, דילוג על ארוחות, היעדר גיוון, התנזרות מירקות ופירות טריים, צריכה מוגברת של ג'אנק-פוד, חטיפים, ארוחות מוכנות למיקרו, פיצה קפואה, מנה חמה, מרק משקית, ספגטי ומקרוני. הוסיפו לכך ישיבה ממושכת מול המחשב והטלוויזיה, ותבינו מדוע כל ילד רביעי בישראל סובל מעודף משקל".
- אילו תופעות מתלוות לעודף המשקל?
"ילדים בעלי הרגלי אכילה גרועים מפתחים גם חסר כרוני בצריכת ברזל וסידן. לצריכת הברזל יש השלכה אפשרית על אנמיה, הפרעות למידה, הפרעות ריכוז וזיכרון והישגים כלליים נמוכים. כאשר יש חסר בסידן עולה הסיכון להתפתחות אוסטיאופורוזיס בגיל מבוגר, מאחר ובניית העצם מתרחשת עד מחצית שנות ה-20 בלבד".
- מאיזה גיל צריך להשגיח על צריכת הקלוריות של הילד?
"מגיל שנה עולה צריכת האנרגיה של התינוק. יש לו כבר מספר שיניים בפיו ותפקודן של מערכת העיכול והמערכות המטבוליות מגיע כמעט לבשלות. בשלב זה, רוב התינוקות ניזונים כמו בני-המשפחה האחרים, ולכן יש לחשוב על מערך תזונה נכון. חשוב שהאם תהיה מודעת לכך שלאיכות התזונה בתקופת הגדילה של הילד נודעת השפעה על מבנה גופו, תפקודו ובריאותו בעתיד. צריכת השומן המומלצת בתפריט של ילד מגיל שנתיים נעה בין 30-40 אחוז מכמות הקלוריות היומית שלו. חשוב להרגיל ילד לאכול שלוש ארוחות מסודרות: בוקר, צהריים וערב, ארוחות המכילות את כל אבות המזון הנחוצים לגדילה נכונה: פחמימות (לחם, פסטה, תירס, אורז), חלבונים (עוף, בשר, דגים ומוצרי חלב), ויטמינים ומינרלים (בעיקר פירות וירקות). ארוחת בוקר המכילה את כל אבות המזון חשובה מאוד לילד הקטן. הוא מרגיש עירני, שבע, מרוכז ורגוע ואינו צורך חטיפים".
משולש הבריאות
איילת קלטר, דיאטנית קלינית מתל-אביב: "כשאם מצלצלת אלי ואומרת 'הילד שלי שמן', אני שואלת אותה: 'מי רוצה טיפול, הילד שלך שרע לו בכיתה או את?' אם זו האם, לא אקבל אותם. אם היא תתעקש, אדבר קודם עם הילד. ייתכן שאין לו כל בעיה תדמיתית עם עודף המשקל שלו".
- ילדים קטנים סובלים בזמן דיאטה?
"לא בהכרח. אם ילד לא רוצה לבוא, אני אומרת לו בוא נפסיק. שלושה ק"ג של עודף משקל בגיל 8-9 זה לא משהו שצריך להתחיל בשבילו שינוי דרסטי בהרגלי האכילה. לעומת זאת, חשוב לחשוף את הילד לאוכל בריא – פירות, ירקות, דגנים, מים. כל עוד הוא לא בר-דעת ולא הולך למסגרת של בית-ספר, צריך להציג בפניו רק דברים טובים ובריאים לאכילה, ולחשוף אותו לגירויים של פעילות ספורטיבית, כמו משחקים בפארק, ולא לתרבות של ממתקים כצ'ופר על היותו ילד טוב".
מסכם עקיבא קורל, מנהל הקייטנה של "וינגייט": "החשוב ביותר הוא להקנות לילדים הרגלי אכילה נכונים מגיל רך, ולעבוד איתם על שינוי הרגלים נפסדים בפעילותם היומיומית. האתגר הגדול של תזונאים כיום, הוא לעבוד עם ילדים בצורה הוליסטית, כדי להקיף את משולש הבריאות המורכב מפעילות גופנית, תזונה בריאה ושליטה נפשית. יש כאן יותר מדי ילדים שמנים, ואנחנו בשאיפה שיגדל לנו דור בעל הרגלי אורח חיים בריא".
תפריט הרזייה לילדים
התפריט של הדיאטנית ענת יהלום:
בבוקר – לפתוח את הבוקר בשתייה חמה (שוקו, נס, קפה או תה עם סוכר), כוס קורנפלקס עם כוס חלב, או עם כוס יוגורט (3 אחוז).
לבית-הספר – חטיף דגנים, בקבוק מים, כריך מלחם קל עם אבוקדו או חומוס או גבינה צהובה, או פסטרמה (פעם בשבוע – כריך עם כף שוקולד למריחה), ולסיום, פרי טרי.
בצהרים – ארוחה מבושלת: עוף או הודו או דג בגריל ללא טיגון, מנת ירק טרי או מבושל, כוס אורז או כוס פסטה או תפוח-אדמה אפוי או חצי כוס קוסקוס. ולקינוח מים עם תרכיז ממותק (לא דיאט) וארטיק דיאט.
לאחר-הצהריים – חטיף דגנים או שקית במבה קטנה או או ארטיק דיאט.
בערב – סלט ירקות קצוץ קטן עם שמן זית, חביתה מביצה אחת או גביע גבינה לבנה (100 גרם, 5 אחוז), 2 פרוסות לחם קל וכוס שתייה חמה ממותקת בסוכר. מותר: ג'אנק-פוד – יום אחד בחודש, מה שרוצים, בתנאי שיודעים לעצור בזמן.
עצות כלליות: להמיר את הממתקים בפרי טרי. להפחית צריכת מזון מוכן מהיר או מתועש. צ'יפס, אם חייבים – רק פעם בשבוע. לחם – עדיף על לחמניות ובוודאי על פיתה וג'בטה. שוקולד למריחה – רק אחת לשבוע. גלידות – רק על בסיס חלב או יוגורט, לא על שמנת.