להגן על הסודות העסקיים

בתביעה הנידונה בימים אלה בבית-הדין הורה בית-הדין על "תפיסת" מחשבי עובד שפוטר לאחר שהקים חברה, פרץ לכאורה למחשבי החברה התובעת, השיג את רשימת הלקוחות ועשה בה שימוש כדי להתחרות בה. ה"תפיסה" מתבצעת על-ידי כונס נכסים כסעד שהעניק המחוקק, באמצעות חוק עוולות מסחריות, לעסקים נפגעים.

במסגרת ההליך האמור הוגשה לבית-הדין בקשה למנות, במעמד צד אחד, כונס נכסים. המבקשת (התובעת) היא חברה העוסקת בתחום שירותי מיחשוב, מערכות מידע, רשתות תקשורת ותמיכה טכנית לחברות, מוסדות וגופים פרטיים. המשיבה (הנתבעת) הינה חברה שתחום עיסוקה זהה לתחום בו עוסקת המבקשת שהוקמה על-ידי העובד זמן קצר בטרם הפסקת עבודתו כמנכ"ל המבקשת.

בתוקף תפקידו, כך נטען, היה פתוח בפני העובד כל המידע העיסקי הקיים במבקשת לרבות סודותיה העיסקיים. המידע היה נגיש לעובד הן במקום מושבו כמנהל במשרדי המבקשת והן באמצעות מחשב מחובר אינטרנט בביתו. מספר ימים לאחר שהקים את החברה, נטען, פנה העובד למספר עובדי המבקשת וניסה לשדל אותם לעבור לעבוד אצלו. העובד הוציא מהמחשב שהיה בביתו מידע אודות הלקוחות, הספקים והחוזים הקיימים בין המבקשת ללקוחותיה וכן מידע אודות התימחור והשיווק.

נטען, כי זמן קצר לאחר מכן פנה העובד ללקוחות קבועים של המבקשת והציע להם את שירותיו במחיר נמוך יותר מהמחיר שסוכם בינם לבין המבקשת.

פרצו למחשב

עובד אחר של המבקשת (הטכנאי) התפטר אף הוא ממקום עבודתו במבקשת. ביום עזיבתו התחיל לעבוד אצל המשיבה. ברשותו היתה הסיסמא המאפשרת גישה לשרת המבקשת מרחוק, דהיינו ממחשב חיצוני. באמצעות הסיסמא וכן שם משתמש, אשר שניהם סודיים, ניתן להגיע למידע שבמחשב המבקשת.

זמן קצר לאחר מכן גילו עובדי המבקשת חדירה מבחוץ למערכת תוך שימוש בסיסמתו של הטכנאי ובניית עותק של כל תיקיית פקסים של המבקשת שנשלחו ושהתקבלו במשך כשנה. בתיקיית הפקסים, מתועדים למעשה כל ההתכתבויות של המבקשת עם לקוחות, ספקים ומוסדות שונים. בין השאר, בתיקייה שמורים הצעות מחיר ללקוחות, התכתבויות חסויות עם לקוחות ועם ספקים ומידע נוסף.

במקרה שכזה רשאי בית-הדין, על-פי חוק, למנות כונס נכסים לשם חיפוש ותפיסת נכסים בחצרים המוחזקים על ידי נתבע או אדם אחר אשר הופקו תוך ביצוע עוולה, או שימשו לביצועה או לשם תפיסת ראיות שקיים חשש סביר להעלמתן, וזאת אם הוכח להנחת דעתו של בית-הדין, כי קיים חשש של ממש לביצועה של עוולת גזל סוד מסחרי.

אם הוכח כי קיים חשש סביר שהשהיה עד לדיון במעמד שני הצדדים עלולה לגרום למבקש נזק חמור או להעלמת נכסים, רשאי בית-הדין לתת צו במעמד צד אחד (ללא ידיעת הנתבע).

נקבע, כי הצו המבוקש (תפיסת נכסים) הוא סעד מרחיק לכת ופולשני שיש בו כדי לפגוע בפרטיותו של אדם. לפיכך, יש לשקול בזהירות רבה אם להעניקו ובכל מקרה, הוא יינתן רק אם הוא עומד במבחן התכלית והמידתיות, ודאי משמדובר בבקשה שנדונה במעמד צד אחד בלבד.

עוד נקבע, כי הונח יסוד מספיק לטענות העובדתיות שבפי המבקשת, לפיהן היו המשיבה והעובד מעורבים בחדירה למחשב המבקשת. למצער, קבע בית-הדין, כי מדובר בגזילה ובשימוש של סודות מסחריים של המבקשת הכוללים רשימת לקוחות, הצעות מחיר, העתקי הזמנות לקוח ומסמכים נוספים.

לפיכך, שוכנע בית-הדין כי יש למנות כונס נכסים לשם חיפוש ותפיסת נכסים שהופקו תוך ביצוע העוולה או שימשו לביצועה, וכן לשם תפיסת ראיות שקיים חשש סביר להעלמתן. נקבע כי יש יסוד מוצק לחשש, כי בהעדר מינוי כונס נכסים במעמד צד אחד, ניתן יהיה להעלים את חומר הראיות. אשר על כן, הורה בית-הדין על מינוי כונס נכסים המוסמך

א. להיכנס לחצרי המשיבה יחד עם איש מחשבים ויחד עם שני עדים, שאינם עובדי המבקשת.

ב. לחפש ולתפוס את מחשב המשיבה ואת הקבצים ותכתובת הדואר האלקטרוני שמקורו במחשבי המבקשת וכן, להעתיק את כל המידע הנ"ל.

ג. לשמור את כל החומר שייתפס סגור וחתום עד לדיון במעמד הצדדים.

ד. לשם ביצוע כל האמור לעיל, להיעזר במשטרת ישראל ולהכנס לחצרי המשיבה בליווי שוטר.

כמו-כן נאסר על כונס הנכסים ועל כל אדם שייסיע לו במלאכת החיפוש והתפיסה, לגלות כל סוד מסחרי שיתגלה לעיניו במהלך התפיסה, אלא אם כן יותר הדבר במפורש בהחלטה שיפוטית.

נראה כי הסעדים שהעניק המחוקק לבתי-העסק באמצעות חוק עוולות מסחריות מתחילים להיות מיושמים, טיפין טיפין, על-ידי בתי-המשפט. אם כי נראה שהיישום הינו בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי הרי עדיין יש לברך על מה שמסתמן כמגמה למיצוי הכלים שמעניק החוק.

תוכן הרשימה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו בביצוע ו/או בהמנעות מביצוע פעולה כלשהי. הכותב הוא עו"ד, חבר וועדת החקיקה למדע וטכנולוגיה, וועדת המחשוב וועדת הבנקאות וועדת תביעות ייצוגיות של לשכת-עורכי-הדין.